קריית חיים – קריית חיים הוקמה בשנת 1933. בהתחלה נבנו הבתים, שהיום נחשבים כקריית חיים מזרחית, ובשלב מאוחר יותר נוספו גם הבתים של מה שמכונה היום קריית חיים המערבית. החלוקה למזרחית ומערבית נוצרה בגלל קו הרכבת, שחוצה את הקריה. קריית חיים היא יצור כלאיים – מצד אחד היא קריה ככל הקריות – מוצקין, ים, אתא ועוד, אבל משויכת מוניציפאלית לחיפה. בקריית חיים מזרחית יש כ – 17,800 תושבים ובקריית חיים מערבית כ – 9,170 בלבד.
"ארנונה גבוהה לאזרחים סוג ב' "
תושבים בקריית חיים מתרעמים, לעתים תכופות, על כך שהם משלמים ארנונה גבוהה כמו על הרכס בחיפה, אבל מרגישים אזרחים סוג ב'. לדוגמא, הם מציינים שכאשר עיריית חיפה עושה אירועים בסגנון צאו בחוץ, בחודשי החופש הגדול או בחגים בקריית חיים אין בכלל מופעים או שאם כבר יש אירועים, אז הם פחות מושקעים.
קריית חיים, כמו שאר השכונות בעיר, מתמודדת עם בעיית זיהום האוויר, אבל בקריית חיים מערבית מתמודדים גם עם זיהום אדי הדלק הנפלטים מחוות מיכלי תש"ן, שעל פי פרסומי המשרד להגנ"ס פולטת אדי דלק לאוויר ועל פי פרסומים שונים זיהמה גם קרקעות באזור, בנפט שדלף מהמכלים.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="27054" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
תושבים מקריית חיים הם שותפים למחאות של תושבי העיר מול המפעלים המזהמים ומיכל האמוניה.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="25833" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
הקונפליקט באח"י אילת
בעיה נוספת, שמטרידה מאוד את תושבי קריית חיים מזרחית, היא הפאבים והמסעדות ברחוב אח"י אילת. לאורך השנים דיירי הרחוב התלוננו על כך שבתי העסק חוסמים להם את המדרכה, והורים עם עגלות נאלצים לרדת לכביש. בנוסף, מי שגר מעל בתי הקפה והמסעדות התלונן שוב ושוב על רעש עד השעות הקטנות של הלילה, ריחות חזקים, שמגיעים לבתים ולעתים גם לכלוך. לאחרונה התקבלה החלטה, שבתי עסק בעיר יוכלו לכרות במהלך הקיץ גם שטחים מעבר למה ששייך להם והדיירים חוששים, שזה עלול לגזול שטח ציבורי, ששייך לבתי המגורים.
מפורסמים מקריית חיים
השרה לשעבר פרופ' יהודית נאות ז"ל – השרה לאיכות הסביבה. נאות הייתה פרופ' למיקרו ביולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון, סגנית ראש העיר וחברת מועצה ולאחר מכן שרה וחברת כנסת. בתפקידה כשרה לאיכות הסביבה היא פעלה לנטרול חומרים מסוכנים, מחזור ובעיקר לשמירה על חופי המדינה. לאחר מותה שוקמת רצועת החוף של קריית חיים ונקראה על שמה – חוף נאות.
ממלא מקום ראש העיר גיורא פישר ז"ל – פישר היה יו"ר וועד קריית חיים במשך 39 שנה. הוא היה גם סגן ראש העיר במשך 10 שנים וממלא מקום ראש העיר (לפני כהונתו של ראש העיר המכהן יונה יהב). ארכיון קריית חיים נקרא על שמו.
ניצב (בדימוס) עו"ד יעקב בורובסקי – לאחר קריירה ארוכה במשטרה בורובסקי התמודד על רשות העיר, והפסיד. הוא כיהן כחבר מועצת עיר מטעם סיעתו "מהפך בחיפה" עם עו"ד שרית גולן שטיינברג. הוא פרש ממועצת העיר והוחלף על ידי יעקב פיינגולד.
ראש העיר לשעבר והאלוף במיל עמרם מצנע – לאחר קריירה צבאית ארוכה כיהן מצנע כראש העיר. במסגרת התפקיד הוא אפשר בנייה של שני בתי מלון על שפת הים, ורק בזכות מחאתם של ארגונים ירוקים נמנע בנייה של בתי מלון נוספים. בתי המלון האלה עוררו זעם בקרב תושבי העיר, ובמיוחד בקרב תושבי נווה דוד, שעד לבניית המלונות נהנו מנוף לים, שנחסם על ידי המלונות. מצנע עבר לאחר מכן לפוליטיקה הארצית, אך לא נחל הצלחה גדולה. הוא עבר לירוחם על מנת לעזור בשיקום העיר והצליח לקדם את העיר מכל אספקט אפשרי. בשנים האחרונות הוא לא מתגורר בחיפה.
אופיר קושל ז"ל – נפטר לפני כחודשיים ממחלת ריאות קשה, והוא בן 41. עורך ידיעות המפרץ לשעבר. בשנים האחרונות לאחר שחלה הרצה וכתב ברשתות החברתיות וניסה לעודד מעשנים להפסיק, על מנת שלא יסיימו את חייהם כמוהו.
חברת המועצה סופי נקש – חברת מועצה מטעם סיעתו של ראש העיר יונה יהב (חיפה שלנו). מגיעה כמעט לכל ישיבות המועצה, ולא נוהגת להגיד ולו מילה לאורך כל הישיבה. מצביעה עם הקואליציה.
דניאל סריוטי – עיתונאי בעיתון ישראל היום. התחיל את הקריירה שלו במקומון ידיעות חיפה מרשת ידיעות תקשורת.
ערך הדירות בקריית חיים
על פי פרסומים באתר מדלן, ערך הדירות בקריית חיים מערבית עלה ב – 8 השנים האחרונות ב – 169%, בעוד שערך הדירות בקריית חיים מזרחית עלה רק ב – 99% (פחות מהממוצע הארצי). על פי האתר, ההסבר לעלייה בערך הדירות בקריית חיים מערבית הוא שהדירות זולות יותר מבמזרחית וגם קרובות לשפת הים. דירת 4 חדרים בקריית חיים מזרחית תעלה כ – 1,284,000 ש"ח (חדשה) ו – כ – 1,051,000 (יד שנייה).
על פי פרסומים באתר מדלן, תושבים בשכונה מרוצים מכך שקריית חיים מרכזית ונגישה, קרובה לים ושטוחה (ילדי קריית חיים נוהגים להגיע ממקום למקום באופניים, מה שפחות קל לעשות בחיפה ההררית). הבעיות בשכונה על פי האתר הם זיהום האוויר, ארנונה גבוהה, תחושה של אפליה מול תושבי חיפה ופאבים ומסעדות ברחוב בו גרים תושבים.
לאחרונה נבנה בקריית חיים פארק ספורט ענק בשטח של 90 דונם (דרומית לבית נגלר), שעתיד לתת מענה לתושבי השכונה, שירצו לעסוק בפעילות ספורטיבית באופן עצמאי או בקבוצות. ההשקעה בפארק היא גדולה מאוד על מנת לסייע לשמירה על אורח חיים בריא ולהגדיל את שביעות הרצון של התושבים, שעד עכשיו לא נהנו מריבוי גני משחקים ומגרשי ספורט בסביבתם.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="23582" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
חינוך
בקריית חיים יש מספר בתי ספר יסודיים. במזרחית ארלוזרוב והמגינים, במערבית דגניה.
קריית חיים נקראת על שמו של חיים ארלוזרוב, שנרצח בתל אביב בשנת 1933. בית הספר היסודי בקריית חיים מזרחית נקרא אף הוא על שם ארלוזרוב. על פי מדד מדלן בית הספר מצליח מאוד. את בית הספר המגינים ניהלה השנה המנהלת סיגל אזואלי. לקראת סיום שנת הלימודים הגיעו למשרד החינוך במחוז מכתבים רבים של הורים, שקיוו שאזולאי תמשיך לנהל את בית הספר לאור השינוי הגדול, שיצרה בו.
בתי הספר בקריית חיים מערבית הם דגניה ורגבים. בית הספר דגניה נמצא בסמוך לחוות המיכלים של תש"ן. על פי מה שפורסם בכלי התקשורת הקרקע באזור בית הספר מכילה שפכים, שהוזרמו, ויוצרים זיהום קשה. בנוסף לקרקע, נפלא זיהום לאוויר גם ממיכלי הדלק עצמם , שלהם תקרה צפה. הפגנות רבות נערכו בקריית חיים בכלל וליד בית הספר דגניה בפרט. בהפגנות טענו תושבים, שלא ניתן לאפשר לילדים ללמוד בבית ספר, שעלול לסכן את חייהם. בית הספר רגבים הוא בית ספר לחינוך מיוחד.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="26755" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
ההשלכות של הזיהום, לכאורה, ברחובות הסמוכים לבית הספר, קשות מאוד. ועדיין לאורך שנים תלמידים למדו בבית הספר, על אף כל מה שהיה ידוע לגבי הסיכון לפגיעה בבריאותם ובתוחלת החיים שלהם. אין ספק, שכל פרנסי העיר, שידעו מה קורה בבית הספר דגניה ולא עשו שום דבר על מנת לסייע לתלמידים, יצטרכו לתת הסברים לעצמם על מה בעולם הזה יכול להיות חשוב יותר מחייהם של ילדים תושבי העיר, שרצו ללכת ללמוד ובעצם גזרו על עצמם שיעור גבוה יותר, לכאורה, של סרטן ומחלות נשימה נוספות.
בית הספר התיכון המקיף הוא תיכון קריית חיים. בית הספר נחשב בית ספר טוב על פי כל הפרמטרים המדידים. אחוז המתגייסים גבוה מאוד ורבים ממשיכים לתואר אקדמי באחת האוניברסיטאות או במכללה.
אתגרים:
קריית חיים שוכנת לחוף ים מרהיב, בדומה ליתר שכונות החוף של חיפה. תושביה מקווים לשיפור של איכות האוויר ולצמצום הזיהום בקרבת בתי התושבים. בקריית חיים מערבית יש התמודדות נוספת עם הנפט שזיהם את הקרקע, לאורך שנים.
אם לא די בכך, אז כעת מצטרף איום נוסף: נמל המפרץ, אשר קרבתו לחופי קריית חיים עלולה להוסיף זיהום מי ים, כך על פי פעילי הסביבה המתגוררים בקריית חיים.
[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="35415" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]
האתגר של רחוב אח"י אילת
רחוב אח"י אילת הפך למרכז בילוי הכולל בתי קפה, פאבים ומסעדות. מי שגר ברחוב או עובר בו מתלונן על פגיעה קשה באיכות החיים בשנים האחרונות. על אף מאמצים של חברי מועצה ושל העירייה לסייע לתושבים, לעתים הם מרגישים שאין מה לעשות על מנת לשפר את מצבם, כיון שהם מצאו את עצמם באזור בילוי שפתוח עד השעות המאוחרות, מה שמפריע להם לנהל אורח חיים רגיל.
פארק ספואט לרווחת התושבים?
אנחנו גרים ממש לא רחוק, הפארק נעול בפני התושבים! השביל המקיף שהוקם מלוכלך כל הזמן!
אמהות לוקחות את הילדים לשחק במגרש החניה של הפארק.
לא ברור לי מה כאן לרווחת התושבים?
יש מגרש כדורגל לילדים ומתקני ספורט. אבל מה עם המבוגרים יותר? עדיין צועדים מסביב לשדה המעברה, כמו לפני עשרים שנה
מה עם בית הספר היסודי, א.ד. גורדון ? שלא מוזכר בכתבה. שאני בוגר מחזור 1962.