חרדה, התקפי לב ותסמונת הלב השבור • כשהנפש מכבידה על הלב

(חי פה) – יותר ויותר אנשים פונים למרפאות ולחדרי המיון כשהם סובלים מתסמינים שמזכירים התקף לב, אך לא תמיד מדובר בבעיה לבבית. המלחמה הארוכה והחרדה המתמשכת גובות מחיר כבד גם מהלב. ד"ר מוחמד עלי גנאים, מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה, במרכזים הרפואיים של כללית בלין וזבולון, מחוז חיפה וגליל מערבי, מתאר את הקשר ההדוק בין הנפש ללב, מסביר מה ההבדלים בין התקף לב, חרדה ותסמונת הלב השבור, ומציע דרכים לשמור על הבריאות הלבבית דווקא בתקופה הקשה הזאת.

מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", מדווחים רופאים ברחבי הארץ על עלייה בפניות לחדרי מיון בשל כאבים בחזה, דופק מואץ, קוצר נשימה ותחושת לחץ תסמינים המדמים במדויק התקף לב. עלייה שהחמירה אף יותר במהלך ההסלמה הביטחונית מול איראן. אלא שבחלק גדול מהמקרים, מתברר כי מדובר בחרדה ולעיתים, בתסמונת נדירה אך מוכרת היטב לרופאים: תסמונת הלב השבור.

בראיון לחי פה, מסביר ד"ר מוחמד גנאים על הקשר ההדוק בין מצוקה רגשית לאירועים לבביים, ועל הדרכים להבחין ובעיקר למנוע את הנזק.

סערה הורמונלית שמשתקת את הלב – מהי תסמונת הלב השבור?

תסמונת הלב השבור (Takotsubo Cardiomyopathy) מתרחשת בעקבות אירוע רגשי עוצמתי במיוחד, מוות פתאומי של אדם קרוב, תאונה, טראומה קשה או אפילו ניתוח מורכב. הגוף מגיב בתגובה קיצונית כולל סערה הורמונלית של הורמוני דחק, ובראשם האדרנלין שמובילה לכיווץ חד של כלי הדם, ירידה באספקת הדם והחמצן ללב, ולבסוף לפגיעה חמורה בתפקודו.

הלב בתסמונת הזו נראה ממש כמו כד יפני ללכידת תמנונים, טקוצובו ביפנית. צוואר צר ובסיס רחב, ממש כמו בלון שמתנפח רק בחלקו התחתון, מתאר ד"ר גנאים. בהדמיית אקו לב רואים אזורים בלב שלא מתכווצים כראוי, למרות שהעורקים הכלליים עצמם פתוחים לחלוטין. זה ההבדל המרכזי מהתקף לב רגיל כך שפה הצנתור תקין, אבל הלב לא עובד.

התקף לב או התקף חרדה? ההבדלים דקים אך חשובים

התסמינים בין שלושת המצבים: התקף לב, תסמונת הלב השבור והתקף חרדה, דומים עד כדי בלבול. כולם כוללים כאבים בחזה, דופק מואץ, תחושת מחנק, ולעיתים גם סחרחורת, זיעה קרה וחולשה. אבל יש הבדלים.

• בהתקף לב אמיתי, מדובר בכאב לוחץ, עמום, שמקרין לידיים או ללסת התחתונה, שמחמיר עם מאמץ ונמשך יותר מ־10–15 דקות, מסביר ד"ר גנאים.
• לעומת זאת, כאב שמקורו בחרדה הוא לרוב חד, דוקר, נקודתי, נמשך שניות ונעלם או נמשך שעות ארוכות ואינו קשור לפעילות גופנית.
• גם בתסמונת הלב השבור מדובר בכאבים שמזכירים מאוד התקף לב, ולעיתים גם בליווי של ירידה בתפקוד הלבבי וסיבוכים מסכני חיים. לכן, רק בדיקות מעבדה, א.ק.ג, הדמיה וצנתור יכולים לשלול התקף לב אמיתי.

תסמונת הלב השבור פוגעת בעיקר בנשים

אחת העובדות הבולטות לגבי תסמונת הלב השבור היא שהאוכלוסייה בסיכון היא נשים לאחר גיל המעבר לרוב בין גילאי 50 עד 70. גברים לוקים בתסמונת זו בשיעור נמוך בהרבה, וכמעט נדיר, אומר ד"ר גנאים. לעומת זאת, נשים סובלות פחות מהתקפי לב בהשוואה לגברים. ההסבר לכך טמון בהגנה הורמונלית שמספק בעיקר האסטרוגן, ובפרופיל גורמי סיכון שונה בין המינים לטובת הנשים.

החדשות הטובות הן שמעל 90% מהחולים בתסמונת "הלב השבור" חוזרים לתפקוד לבבי מלא תוך מספר שבועות, עם טיפול תרופתי תומך, ולרוב מדובר במצב הפיך בניגוד להתקף לב, שגורם לנזק בלתי הפיך לשריר הלב אם לא מבוצע צנתור בזמן.

כשהלב סופג את האש

ד"ר גנאים מציין כי נרשמה עלייה ממשית במספר הפניות למיון ולמרפאות בעקבות תסמינים לבביים אצל אנשים ללא מחלות רקע כולל צעירים ובריאים. המלחמה המתמשכת משפיעה לא רק על הנפש אלא גם על הלב.

החרדה גורמת לירידה בסף הכאב ולמודעות גבוהה יותר של תחושות גופניות, הוא מסביר. במצבי דחק יש הפרשה מוגברת של הורמוני סטרס כמו אדרנלין ונוראדרנלין, שגורמים לעלייה בלחץ דם ודופק. בשל כך, אנשים מרגישים דפיקות לב, עייפות ודקירות בחזה, אבל הבדיקות יוצאות תקינות. אלה תסמינים של חרדה. יחד עם זאת, חשוב לדעת שחרדה כרונית יכולה גם להחמיר מצבים לבביים קיימים, ואף להוות גורם סיכון לאירוע לבבי נוסף אצל אנשים חולים, אך גם אצל אנשים ללא היסטוריה רפואית קודמת.

אז איך מבדילים? וכיצד שומרים?

אבחנה מדויקת נעשית רק על ידי רופא, ובמקרים של ספק תמיד יש לפנות לבירור רפואי מיידי. אך יש כמה סימנים שיכולים לעזור:

• התקף לב: כאב לוחץ, מקרין, מתמשך, מחמיר במאמץ.
• תסמונת הלב השבור: דומה להתקף לב, אך נשללת חסימת עורקים.
• חרדה: כאב חד, קצר, לא טיפוסי, שאינו מושפע ממאמץ.

נשים, חולי סוכרת ואוכלוסיות נוספות עלולים לחוות תסמינים לא טיפוסיים ולכן האבחון חייב להיעשות בזהירות. "לא כל כאב בחזה הוא התקף לב אבל לא כל התקף לב מרגיש כמו כאב בחזה," מדגיש ד"ר גנאים.

הלב בידיים שלנו

המפתח לשמירה על בריאות הלב, במיוחד בשגרה וכן בתקופות של לחץ נפשי, הוא מניעה. ד"ר גנאים ממליץ על שילוב של: אורח חיים בריא, פעילות גופנית סדירה, תזונה נכונה (ללא ג'אנק פוד), הימנעות מעישון, איזון סוכרת, לחץ דם וכולסטרול, בדיקות תקופתיות וגם טיפול רגשי, פסיכולוגי או רוחני. "יש היום טיפולים מגוונים למצבי חרדה כמו מיינדפולנס, טיפול CBT, תמיכה נפשית ואפילו טיפול תרופתי. במציאות הקשה שאנחנו חיים בה – זה לא מותרות, זה חלק מהבריאות הכללית," מסכם ד"ר גנאים.