(חי פה) – דו"ח חדש של מבקר המדינה, המתפרסם היום 22/7/25 מתריע על ליקויים חמורים בניהול תופעת חדירת חזירי בר ותנים למרחבים העירוניים בישראל ובחיפה בפרט. מהדו"ח עולה כי הרשויות המקומיות נאלצות להתמודד עם מינים מתפרצים אלו לבדן, ללא מדיניות ממשלתית מוסדרת, הנחיות מקצועיות או מנגנוני פיקוח וליווי מצד המדינה. מדובר במחדל מתמשך שפוגע בתחושת הביטחון של תושבים, מסכן בריאותית את הציבור ומוביל לנזקים סביבתיים, חקלאיים וכלכליים.
התמודדות עם חדירת חזירי בר ותנים למרחב העירוני ◄ צפו
משרד מבקר המדינה בדק את התמודדותן של רשויות מקומיות עם תופעת ההתפרצות של חזירי בר ותנים, שני מינים מקומיים אשר התרבו מעבר לאיזון האקולוגי ונכנסו לערים וליישובים בישראל.
הדו"ח ביקש לבחון: כיצד הרשויות המקומיות פועלות לטיפול במינים אלה? מה תפקידם של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים (רט"ג) והמשטרה? והאם קיימת מדיניות ממשלתית ברורה ומקיפה לטיפול בתופעה? הבדיקה נערכה בארבע רשויות: חיפה, ירושלים, נשר וקריית טבעון וכן מול הגופים הארציים הרלוונטיים.
תופעה נרחבת ומטרידה
חדירתם של חזירי בר ותנים לתוך שטחים עירוניים וחקלאיים הפכה בשנים האחרונות לתופעה נרחבת ומטרידה, הפוגעת הן באדם והן בסביבה. מעבר לנזקים ממשיים לגידולים חקלאיים, תשתיות ורכוש, היא גורמת לפגיעה בתחושת הביטחון של תושבים ואף מסכנת את בריאותם.
מהדו"ח עולה כי מקור התופעה נעוץ בראש ובראשונה בפעולות אנושיות: פיתוח מואץ, סניטציה לקויה וזמינות גבוהה של מקורות מזון ומים. על אף היקפה והשלכותיה, הדו"ח קובע כי בישראל טרם הוסדרה בחוק דרך פעולה ברורה להתמודדות עם מינים מתפרצים ועם חזירי בר ותנים בפרט.
מהביקורת עולה כי אין חלוקת סמכויות מוסדרת:
הרשויות המקומיות נושאות באחריות לביטחון הציבור אך פועלות כל אחת לפי הבנתה וללא ליווי מקצועי מחייב; רט"ג מחזיקה בידע אך אין לה סמכות מוצהרת לפעול בתחום הרשויות; והמשרד להגנת הסביבה, האמון על חוק הגנת חיית הבר, מתנער מהנושא לחלוטין. כך נוצר מצב שבו היקף הטיפול נקבע בעיקר על פי שיקול דעת הרשות המקומית ורמת שיתוף הפעולה שהיא בוחרת לקיים עם רט"ג.

למעלה מ־24,000 בחיפה
בקרב הרשויות שנבדקו כאמור חיפה, ירושלים, נשר וקריית טבעון נמצאו הבדלים ניכרים בהיקף הפניות, ברמת ההשקעה התקציבית ובאופי הטיפול. בחיפה נרשמו למעלה מ־24,000 פניות בנושא חזירי בר בשנים 2019–2024, אך ההוצאה לתושב הייתה הנמוכה ביותר (44 ש"ח). לעומת זאת, נשר השקיעה כ־568 ש"ח לתושב, אף שמספר הפניות בה היה נמוך בהרבה. כל הרשויות נקטו בפעולות דילול בירי, בלכידה ובהמתה אך גם באמצעים מניעתיים ברמות שונות, כגון התקנת גדרות, הטמנת פחים וקיבוע עגלות אשפה.
עם זאת, רק חלקן תיעדו מדידה שיטתית או פעלו להסברה ואכיפה נגד האכלה. חיפה אף יזמה מחקר אקדמי לבחינת התנהגות החזירים, וקריית טבעון מימנה ניסוי להרחקת החיות.
הדו"ח ממליץ להסדיר בחקיקה את האחריות והסמכויות של כל הגורמים: על המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף רט"ג, לגבש מדיניות ברורה לטיפול במינים מתפרצים, לבחון את חלוקת הנטל התקציבי בין הרשויות ולהטמיע כללים למניעת האכלה ופיזור מזון במרחב הציבורי. כמו כן, נדרשת הגברת שיתוף הפעולה מצד נשר וקריית טבעון עם רט"ג, ואימוץ גישה משולבת בכל הרשויות כזו שתפחית את הקונפליקט עם בעלי החיים, תצמצם נזקים, ותשפר את איכות החיים ורווחת התושבים תוך צמצום הפגיעה בבעלי החיים עצמם.
מעיריית חיפה נמסר לחי פה:
עיריית חיפה רואה בדו"ח כלי חשוב לשיפור השירות לתושב ולייעול עבודתה. צוות בראשות מנכ"ל העירייה פועל ליישום המלצות הדו"ח, והתייחסות מפורטת תועבר עם סיום הטיפול בכלל הנושאים.
לאורך השנים התברר, כי נוכחות מאסיבית של חזירי בר לצד תושבים היא בלתי אפשרית, ותושבים בעיר בכל הגילאים נמנעים לצאת לפעילויות שונות מחשש למפגש עם החזירים. העירייה פועלת, ותמשיך לפעול בכל דרך, לצמצום הקונפליקט עם חיות הבר, בתיאום ובליווי רט"ג ושאר גורמי המקצוע. פעילות עקבית הובילה לירידה משמעותית במספר החזירים ובפניות הציבור, כפי שנמצא גם בדו"ח מבקר המדינה.



צריך להעמיד דברי על דיוקם:
על פי דו"ח מבקר המדינה יולי 2025 ("התמודדות הרשויות המקומיות עם חזירי בר ותנים"), הממצא המרכזי לגבי דילול (לכידה או ירי) הוא שהוא יושם באופן נרחב בחיפה ובערים אחרות, אך יעילותו מוטלת בספק.
המסקנה בדו"ח היא שהדילול לבדו אינו מצליח לצמצם את ממדי התופעה, משום שהוא לא מטפל במקורות המשיכה (פחי אשפה פתוחים, מקורות מזון אחרים) ואינו חלק ממדיניות כוללת. הדו"ח קובע בפועל שדילול אינו מהווה פתרון יעיל לאורך זמן, ומציג אותו כצעד נקודתי בלבד – לא חלופה למדיניות מקיפה. בנוסף, כותב המבקר ״חיפה חתמה על מסמך הבנות עם רשות הטבע והגנים אך לא קיימה את כל ההתחייבויות, וכי ההסתמכות הייתה בעיקר על דילול, בעוד פעולות אחרות (כמו פינוי יעיל של פחי אשפה) לא יושמו במלואן״
הבעיות של חיפה חמורות יותר בביטחון האישי מול העבריינות והפרוטקשן, בניה ללא ממדים ומרוצי מכוניות
חזירי בר זו בעיה שלישית או רביעית בסדר עדיפויות
מקווה שהעיריה. תתעורר לבעיות האמיתיות
חה חה חה מגיע לטמבלים שלא לומדים לחיות איתם זה הטבע אלוקים תמיד יהיה ויהיו חיים בכל מקום לא תצליחו להרוס את זה ממסד ארור
שמי בני ואני זואולוג (בעל תואר שני) אני כבר שנים מגיב כמעט בכל כתבה העוסקת בנושא זה. חזיר הבר הוא חיה אומניבורית ( אוכלת כל) האוכלת כל פגר או חיה שהיא מסוגלת להרוג. הגידול באוכלוסיית חזירי הבר נובע ממחסור בטורפים טבעיים מצד אחד ובגידול באוכוסיה האנושית( המספק תזרים מזון מתמשך בצורה של פחי אשפה) מאידך לא צפוי לקטון בשנים הבאות. הרשויות חייבות להתערב באופן דרסטי ואינטנסיבי יותר! ( ציד מבוקר, בירי ומלכודות) מאחר ולדעתי אם הם לא יעשו זאת עכשיו הם יאלצו לעשות זאת לאחר שילד או ילדה קטנים יטרפו ויאכלו. איני מגזים בסכנה הצפונה באינטראקציה הבלתי אפשרית בין בני אדם לחזירי הבר.
חיפה עיר של רוצחים. נידונה לריקבון .
הלכלוך נרב מביא גם מלא עכברים ונחשים