(חי פה) – בשנים האחרונות נדמה שחיפה מאבדת את הכיוון הסביבתי שלה דווקא בתחום שבו היא אמורה להוביל מחזור. תושבים רבים מדווחים על העלמות מסתורית של פחי מחזור כתומים, סגולים ולעיתים אף כחולים מרחובות העיר. התוצאה: ירידה בהיקף המחזור, אובדן אמון הציבור והתמרמרות גוברת כלפי העירייה.
כפי שפורסם במספר כתבות באתר חי פה במהלך השנה האחרונה, תושבים רבים פנו בתלונות על היעלמותם של פחי מחזור כתומים, סגולים ואחרים ממיקומים שונים ברחבי העיר. התושבים התריעו כי הסרת הפחים, הרחקתם ממוקדי מגורים ואי הנגישות אליהם עלולים להוביל להפסקת המחזור בפועל ולפגיעה במאמץ הסביבתי העירוני.
"זה התחיל בהיעלמות של הפח הכתום בבניין שלי ברחוב פרויד 31," מספרת איריס האן, לשעבר מנכ"לית החברה להגנת הטבע, מתכננת סביבתית ותושבת חיפה. "לבניין שלנו היה מקום מוסדר לפחים ירוק, כחול וכתום ויום אחד הפח הכתום פשוט נעלם. בהתחלה חשבתי שאולי מחליפים אותו לחדש יותר, אבל הוא לא חזר. כשהתקשרתי ל-106 ענו לי שזה לא בתחום האחריות שלהם ושהנושא שייך למוקד שירות לאזרח באגף התפעול. מאז ועד היום אין תשובה ואין פח".
מכת פחים – לא רק מקרה בודד
האן אינה היחידה שמרגישה שמשהו בעיר לא עובד. לדבריה, תוך זמן קצר נעלמו פחים כתומים גם משאר רחוב פרויד ומהרחובות המרכזיים הסמוכים. "כשפניתי למוקד העירוני הם אמרו שיש פח כתום קרוב אבל הוא נמצא במרחק של חצי קילומטר מהבית. רוב האנשים לא ילכו עם שקית של אריזות חצי קילומטר רק בשביל למחזר וזה מובן לגמרי".
בהמשך, לדבריה, הוצב פח כתום במקום חדש ברחוב, אבל עד אז רבים התייאשו. "אנשים רוצים למחזר, אבל לא כשהם צריכים לעבור מסלול מכשולים. אם צריך להתאמץ יותר מדי פשוט זורקים הכול לפח הירוק".
תושבים מרגישים שמתייחסים אליהם בזלזול
הבעיה חמורה עוד יותר כשמבינים שלא מדובר במחדל נקודתי. "פחים סגולים גם נעלמים, הפחים לא מפוזרים בצורה הגיונית, אין נגישות נוחה, ונראה שההצבה שלהם נעשית ללא כל תכנון. התחושה היא שאין פה רצון אמיתי לעודד מחזור, אלא רק 'סימון וי' בירוק".
לדברי האן, על פי חוק המחזור, כל רשות מקומית מחויבת למחזר לפחות 25% מהפסולת שהיא מייצרת ולדווח על כך למשרד להגנת הסביבה. "אם העירייה לא דואגת לתשתית מתאימה לתושבים, היא בעצם מקשה עליהם לעמוד ביעדים שהיא עצמה אמורה לקיים".
מחיר סביבתי וכספי
מעבר לפגיעה בסביבה, מדובר גם בבזבוז כלכלי. כל טון של פסולת שמגיע להטמנה עולה כסף רב למשלם המסים. "במקום למחזר ולחסוך, אנחנו פשוט מזהמים את הסביבה ודוחפים עוד ועוד פסולת לאדמה. זה לא הגיוני, לא סביבתי ולא כלכלי," מדגישה האן.
הפתרון: חשיבה סביבתית, לא רק תפעולית
האן מדגישה שהעירייה הנבחרת צריכה להציב את נושא הסביבה בראש סדר העדיפויות שלה. "הייתי מצפה לא רק שלא יפגעו בתשתיות המחזור, אלא שיפתחו יוזמות חדשות כמו חלוקת קומפוסטרים לבניינים משותפים, הסברה עירונית, עידוד מחזור בקרב הדור הצעיר ותכנון מושכל של פיזור הפחים כך שיהיו נגישים, נראים ונוחים לשימוש".
במקום כל זאת, לדבריה, נראה כי ההתנהלות הנוכחית פועלת בדיוק בכיוון ההפוך: "העירייה כאילו מרחיקה את הפחים, מבלבלת את התושבים ופשוט מקשה על מי שכן רוצה לעשות את הדבר הנכון. אין שום היגיון סביבתי או ציבורי בדרך הזו".
המחזור הוא פעולה יומיומית פשוטה שיכולה לחולל שינוי משמעותי לעתיד הסביבה. אבל כאשר התשתית העירונית לא מתפקדת גם התושבים מתייאשים. "זו לא בעיה של הציבור זו בעיה של הרשויות," מסכמת האן. "הגיע הזמן שמישהו ייקח אחריות ויחזיר את המחזור למרכז השיח העירוני ולא למחסני אגף התפעול".
למה חשוב למחזר ואיך עושים את זה נכון? דווקא את המידע הזה ניתן למצוא באתר העירייה.
מחזור הוא לא רק דרך לצמצם את כמויות הפסולת הוא הדרך להפוך את האשפה למשאב. מעבר לתרומה האקולוגית, המחזור חוסך בעלויות ומפחית את הזיהום הסביבתי. בשנת 2023 בלבד, קרוב ל-40 אלף טון מהאשפה העירונית בחיפה המהווים 22.71% עברו למחזור ועדיין יש לאן לשאוף ועדיין נמוך מהנדרש בחוק.
הפרדת פסולת במקור היא המפתח: נייר, קרטון, פלסטיק, טקסטיל ושאר חומרים ניתנים לאיסוף בנפרד לפחים הייעודיים ברחבי העיר. כל אחד יכול לתרום בבית, בעבודה, ובמרחב הציבורי.
מה זורקים ולאן? הכירו את צבעי הפחים:
- פח כתום לאריזות: בקבוקי פלסטיק, שקיות, קופסאות פלסטיק, קרטוני משקה, עטיפות, קופסאות שימורים ריקות ועוד.
- פח כחול לנייר וקרטון: עיתונים, דפי מדפסת, מחברות (ללא ספירלה), אריזות קרטון נקיות, מעטפות.
- פח סגול לזכוכית: בקבוקי יין, צנצנות ריבה, בקבוקי זכוכית ללא מכסים וללא שברי מראות או חלונות.
- פח ירוק (פח רגיל) לפסולת כללית שלא ניתנת למיחזור: שאריות מזון, מוצרי היגיינה, עטיפות מלוכלכות וכו'.
חשוב להבהיר כי לפי חוק האריזות, כל רשות מקומית מחויבת לקבוע ולהחיל הסדר ברור להפרדה, איסוף ופינוי של פסולת אריזות בין אם מדובר במודל "רטוב-יבש", פח כתום (שלושה זרמים) או זרמים ייעודיים באישור "תמיר". היעדר הסדר כזה מהווה עבירה על החוק. בנוסף, החוק מחייב התקשרות עם גוף מוכר כמו תמיר שיממן את פעילות ההפרדה והפינוי, לפי הסכם שאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. החל מדצמבר 2021, נדרש גם לחתום על נספח שינויים חדש כחלק מההסכם.
לפי רשימת רשויות שחתמו על הסכם התקשרות עם תאגיד תמיר נמצאת גם עיריית חיפה
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "עיריית חיפה רואה חשיבות רבה בעידוד המחזור ושמירה על הסביבה, ופועלת בהתאם להנחיות תאגידי המחזור והמשרד להגנת הסביבה ואף מעבר לכך. בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בכמויות הנייר המועברות למחזור, בעיקר בשל המעבר לאמצעים דיגיטליים. לאור זאת, הופחת מספר הפחים הכחולים בכל הארץ, ובכלל זה גם בחיפה, לאחר שהתברר כי רבים מהם פונו כשהם ריקים.
ביחס לפחים הכתומים (לאריזות), בוצע מיפוי מחודש לצורך התאמת פריסתם. עם זאת, נציין כי מספרם בעיר גבוה בכ-200 מהכמות הנדרשת לפי התקן הארצי. באשר לפחים הסגולים (לזכוכית) – לא חל כל שינוי. הפחים ממשיכים לפעול כרגיל במיקומים שנמצאו כמתאימים ונגישים לציבור".
מח]פשים את נקודת המחזור הקרובה השתמשו ב michzor.co.il
חיפה עיר דועכת גוססת חשוכה ומבאסת. ראש עיר קשיש שנבחר כדי למרוח 5 שנים נוספות ולעשות לביתו. מה שלא עשה בקדנציות הקודמות כבר לא יעשה לעולם. הנה דוגמה שבוע הספר : בתל אביב וירושלים כן יתקיים בחיפה כלום. נאדה. שיעמום. למה ?? ככה. כי עיריית חיפה מנומנמת, רקובה, לא משקיעה כלום בתרבות, באיכות חיים לתושבים וכלום במיחזור ובשמירה על הסביבה.
טוב שנעלמו , הפחים מכוערים , הפחים חוסמים את המדרכה , הפחים לא מתאימים לאוכלוסיה הברברית של חיפה.
עיריית חיפה לא רצינית, הועד משתולל עם ניפוח משכורות, שדרוג תקנים, הטבות לעובדי עירייה, רכב צמוד ונופשונים במלונות יוקרה על חשבון תקציבי פיתוח העיר.
כל חיפה מרגישה איך כספי הארנונה הגבוהים נשדדים והפיתוח העירוני בשפל. צובעים כבישים בצבע או כמה גדרות של מבנה ציבור שייראה כאילו-חדש, לא מחדשים כלום. בונים מעט מאד. מבנים עומדים סגורים ומוזנחים. ובעירייה חגיגה כל עובד מגיע עם רכב פאר.. כי גם אין כל שיפור בתחבטרה הציבורית.
בירושלים ותו אביב משקיעים עשרות מליארדים בשיפור תחבורה ציבורית ובחיפה התחושה שהכל תקוע והרכבת תוקעת את כל הפיתוח סביב שכונות החוף ועוד יבואו גדרות חישמול עילי.
יחד עם המלחמה – תחושת דעיכה קשה.
הפלים הכתומים הם מפגע נוראי. עיצוב מגושם שחוסם שדה ראייה, חוסם מדרכות, פתחים שנכנסים אליהם זבובים, מכרסמים וחתולים.
במקום פחים מוטמנים כמו בכל העולם קבלנו את הגוש פלסטיק הכתום המכוער והמסרוח הזה.. ככה לא מעודדים מיחזור ולא נשתמש בפח הכתום עד שיוטמן בקרקע.
אקחי המחזור? ךצעט עמה גנים ציבןרחים נעלמו מהמרחב הציבורי גם כל הפחים הרגילים. אחר כך יחנטאשן לנו הליכתיות. מזל שמללקת.החופים מתחזקת ןמפנה פחים. בשאר העירנאתה יכול לטייל קילומטרים עם בדל סיגריה או, להבדיל, שקית צואת כלבים שמקומם אינו בכיס. התןצאה: הפ על ולצדי ספסלים, באדניות ציבוריות, על המדרכות… והעיר מיטנפת!
תגובת העירייה היא לעג לתושבים.
יש פחות נייר ומפנים מיכלים ריקים? תורידו את תדירות הפינוי.
לאחרונה נלקח המיכל הכחול שברחוב הגליל 89, ששימש הקטע שבין קולנוע עממי ומגדל המים ורחוב מצפה (שגם ממנו נלקח מיכל לפני כמה שנים בטענה שהגישה למשאית הפינוי קשה).
האיזור הזה מאוכלס ברובן באוכלוסיה מבוגרת שכבר סיגלה לעצמה הרגלי מיחזור.
הורי, בני יותר מ-80 התקשרו לעירייה לברר על המיכל והם קיבלו את התשובה המצוטטת בכתבה + המלצה להגיע לאחד ממרכזי המיחזור.
אז ככה – אם המיחזור אינו זמין, אנשים לא ימחזרו. נקודה – סימן קריאה!
אני אישית, צעיר בדור, שממחזר עיתונים מאז נעורי ושאת ילדי חינכתי להפריד פסולת, לא אטריח את עצמי למרכז מחזור, לא אבזבז רבע שעה ו/או גרם דלק על זה, ולא אחפש חנייה ואצא מהרכב כדי למחזר.
לא יהיה לי ליד הבית – לא אמחזר.
חבל.
ועוד דבר, אנשים שעדיין כן ממחזרים ולקחו להם את הפח הכחול, זורקים בפח הכתום גם עיתונים.
לדעתי הנזק רב מן התועלת.
מאז שהתראיינתי לכתבה נלקח מפה גם הפח הכחול. לעומת זאת נשאר פח כחול באמצע מקטע רחוב די ארוך בלי בתי מגורים. היגיון? אין. ואחרי זה מתפלאים שהפח הזה ריק…
טימטום מערכתי בעיריה
הכל נכון.
אני מכרמליה. הפחים פשוט נעלמו
ובאשר לתגובת העירייה:
"הפחים ממשיכים לפעול כרגיל במקומות שנמצאו נתאימים לכך" – בבקשה לא לזלזל בתבונתנו.
אין בתשובה מתחמקת כזו שום מענה למצב האמיתי בשטח.
החזירו לנו את הפחים!
אני ממחזרת אדוקה. כל קופסה, בקבוק או פיסת נייר נאספים אצלי בשקית מתאימה והולכים לפח המיועד. בפינת רחוב שער הלבנון – יפה נוף יש שלושה פחים. שם אני זורקת את אשר אספתי בבית. לא אחת הפחים האלה מלאים וקשה לדחוס לתוככם עוד. לאחרונה בקושי הצלחתי לדחוס שקית של ניירות לפחות הכחול. גם בשדרות הנשיא, מעט אחרי גן האם היו 3 פחים. לפעמים הייתי זורקת שם כשיצאתי לטיול היומי עם כלבתי עד שיום אחד נשאר במקום רק פח אחד. השאר נעלמו ואני נשארתי עם שקיות המחזור שלי ביד. אין זו פעם ראשונה שאני נתקלת בהעלמות. פחים או לחילופי, פחים מלאים לעייפה שאינם שמישים.
המחזור חשוב לי מאד. חבל שהוא לא חשוב באותה מידה לראשויות.
פעם נתקלתי מיכל רשת גדול לאורך שדרות הנשיא, למחזור מוצרי חשמל מקולקלים. גם הוא נעלם ואיננו. ח/ל שהראשויות לא משתפות פעולה עם רצונם של התושבים למחזר.
פעם היה פח בתחנת דלק ברחוב החלוץ שאפשר היה לזרוק בגדים והוא נעלם פתאום באיזה יום בהיר אחד, דווקא נהנתי למחזר בו את הבגדים שאני לא צריך ואין לי למי לתת כזקוק או שהבגדים היו לא ראויים, עכשיו לא יודע איפה לחפש באזור את הפח הזה, גם איפה שאני עבדתי נעלם הפח בגדים בצומת אדרימליטי בחיפה