דבר ראשון אני רוצה לומר תודה רבה לכל הילדים וההורים שהשתתפו בתהלוכה. היה יפה מאוד ואני בטוח שנהניתם. נשמח לשמוע ממכם תגובות…
מכירים את אלו שמגיעים לחתונה וכשמגיע הזמן של הריקודים הם בורחים להפסקת סיגריה? או אלו שאומרים לבעל השמחה "כן, אני שמח. טוב לי כאן בשולחן"?
פרשת השבוע שלנו נקראת "בהר-בחוקותי". "אם בחוקותי תלכו, ונתתי גשמיכם בעתם". התורה מצוה כאן על לימוד התורה וקיום המצוות, וקוראת להם בשם חוקה. למה לא לומר "מצוות" "משפטים"?
החסידות מסבירה ש"בחוקותי" מלשון חקיקה. ההבדל בין כתיבה לבין חקיקה הוא שהדיו הוא תוספת לדף, לעומת חקיקה שחודרת בתוך האבן והדבר בו חוקקים.
בדיוק כמו שאת השמחה לא מספיק להרגיש במוח אלא היא צריכה להגיע עד הריקוד ברגליים, וזו ההוכחה הכי טובה שהשמחה היא אמיתית, ככה ממש לימוד התורה לא צריך להיות כמו "כתיבה" כמו עיסוק או תחביב נוסף, אלא אנחנו צריכים ללמוד את התורה ולקיים את המצוות באופן שזה יחדור בנו ובכל ההתנהגות שלנו, כמו שכתוב על התורה "דרכיה דרכי נועם, וכל נתיבותיה שלום".
ואז, כשלא רק נלמד את התורה אלא גם התורה תלמד אותנו, בטוח שנקבל את הבטחת התורה "ונתתי שלום בארץ" וכל שאר הברכות עד הברכה על הגאולה השלימה "ואולך אתכם קוממיות", בקרוב ממש!
שבת שלום ומבורך!
הדלקת נרות בחיפה 19:05
צאת השבת 20:16
לא ניתן להגיב