אביגדור ליברמן נפגש עם תלמידי חיפה

ביום ה' 28/11/2024 נערך בקמפוס בית בירם מפגש של אביגדור ליברמן עם כיתות י"ב, מחזור ק"ו (106) של ביה"ס הריאלי בעיר.

אביגדור ליברמן בולט כפוליטיקאי שמבטא את דיעותיו בצורה בהירה, חדה, ולא מוגבלת ע"י תקינות פוליטית. בדרך כלל מעניין לשמוע אותו.

אני עצמי בוגר מחזור נ"ג (53, איך שהזמן עובר…) של בית הספר, והצטרפתי לתלמידים ולפנימיונים שהתכנסו למפגש.

פתיחה

בפתיחת המפגש הודה לאורח מנכ"ל הריאלי, ד"ר יוסי בן דב. הוא הזכיר את התפקיד המכריע ששיחק שר הביטחון אביגדור ליברמן בהצלת הפנימיה הצבאית מסגירה, שנגזרה עליה על ידי שר הביטחון שקדם לו.

על כך הגיב ליברמן בהמשך:

זאת הייתה החלטה נכונה. היצלנו לא רק את הפנימיה בחיפה, אלא גם זאת שבאור עציון. ראשית, הייתה כאן הבעת הוקרה. בוגרי הפנימיות חירפו נפשם במלחמות ישראל ורבים שילמו בחייהם או בגופם. המדינה חייבת הוקרה למוסדות האלה.
מעבר לכך, בוגרי הפנימיה הצבאית מגיעים לעמדות החשובות ביותר בצה"ל, וביחידות הכי קרביות. הם מגיעים  עם ההכנה המיטבית שהם מקבלים כאן, ולכן בהמשך הם יהיו קצינים הכי טובים.
הנוער הזה מקבל חינוך נכון. הוא סופג חינוך כללי, חינוך ציוני וגם מפתח כושר פיזי ומנטלי. אם אהיה חבר בממשלה הבאה, אנחנו נחזק ונרחיב את המוסד של הפנימיות הצבאיות.

עיקר המפגש הורכב משאלות של התלמידים ותשובות של האורח. להלן עיקרי הדברים.

חוק הגיוס

שאלה:  

תשובה:

״מי שעוקב אחרי הפוליטיקה הישראלית יודע שזה הדגל שלנו. אנחנו ("ישראל ביתנו") התחייבנו שהתנאי שלנו לחברות בקואליציה הבאה יהיה  חוק גיוס חובה לכולם. כל הצעירים בני השמונה עשרה – יהודים, מוסלמים, דרוזים, צ'רקסים, נוצרים –  כולם יתגייסו. חלק ילך לצבא וחלק לשירות אזרחי.

לצה"ל חסרות לפחות שלוש אוגדות, יש מחסור אדיר במשטרה, בכיבוי-אש, בשב"ס, ברפואת חירום ובבתי החולים. יש פה מקום לכולם לשרת, וזה גם יגבש אותנו כחברה עם אותם ערכים משותפים.  לא יהיו יותר "תורתם אמנותם" ולא תהיינה מיכסות – כולם יתגייסו בגיל 18. חשוב גם ששירות האזרחים יעבור למשרד הביטחון, ותתבטל התעשייה של המאכרים שקמה סביב הנושא של שירות אזרחי.

מדוע התפטר שר הביטחון ליברמן?

שאלה:

תשובה:

״נכנסתי לתפקיד שר הביטחון ב-18 למאי 2016. ב-21 לדצמבר 2016 הגשתי מסמך, שהיה אז סודי ביותר, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לרמטכ"ל גדי אייזנקוט ולראש אמ"ן הרצי הלוי.

טענתי שבנושא חמאס התפיסה היא שגויה. טענתי שחמאס מתכונן למלחמה איתנו, שכוח נוח'בה עלול לפלוש למדינת ישראל לכבוש יישובים יהודים ולקחת בני ערובה, ושזה יהיה זעזוע אדיר לחברה הישראלית. טענתי שהיסטורית, מעולם לא היה קו הגנה או קיר שעזר לבלום התקפות. טענתי שעלינו לקחת את היוזמה לידינו לסכל את כל ההנהגת חמאס ולהנחית  מכה מקדימה. ביטלו את זה בבוז, אמרו שאני רואה צל הרים כהרים.

נלחמתי על זה כשנתיים וחצי . ב-13 בנובמבר 2018,  אחרי שחמאס שיגר יותר מחמש מאות רקטות לדרום, התכנס הקבינט. אני דרשתי להתחיל בפעולה רחבה למיגור שלטון חמאס. לצערי, ראש הממשלה והרמטכ"ל העבירו החלטה הפוכה.

נתניהו הכריז אז לראשונה על מדיניות "הסדרה", שזה נטו כניעה לטרור ותשלום פרוטקשן למחבלים. הוחלט שמדינת ישראל תאפשר להעביר לחמאס בכל חודש מיליונים רבים של דולרים של כסף קטארי במזומן. מיד כינסתי מסיבת עיתונאים ואמרתי שהסכם הפסקת האש הזה הוא כניעה לטרור, ושישראל קונה שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון לאומי לטווח ארוך. אמרתי שאני לא יכול להיות שותף למהלך כזה והתפטרתי. לצערי צדקתי.

אחרי שפרשתי, ביטלו כל ההחלטות שקיבלתי בחצי שנה שקדמה לכך, כמו תוכנית מגון הצפון הקמת חיל טילים, וגם זה חבל. כעשרה ימים לפני פרוץ מלחמה ניסיתי להתריע שוב. ב-6 באוקטובר אמרתי בראיון בידיעות שמצבנו גרוע מזה שלפני יום הכיפורים, ושוב קראתי להתעורר. לצערי היה מאוחר.

המסקנות שלי:

ישנן שתי החלטות שאנחנו צריכים לקבל:

• הראשונה היא זה חוק גיוס שגם ידגיש את היותנו עם אחד.
• החלטה שנייה היא לתקוף את איראן. אנחנו נלחמים בחות'ים בתימן, במיליציות שיעות בעיראק ובסוריה, בחיזבאללה בלבנון, בחמאס ובגי'האד איסלאמי בעזה, אבל המקור לכולם היא איראן.

דמיינו לעצמכם את כל האירגונים האלה כשכונה עם כמה בתים, שבכל אחד דולק אור, וכולם צורכים חשמל מגנרטור משותף – איראן. במשל הזה, אנחנו כרגע רצים בין הבתים ומנסים לכבות את האור בכל בית… אנחנו צריכים לפגוע בגנרטור, ואז יכבו מיד האורות בכל הבתים. אנחנו לא פוגעים בגנרטור ואני פשוט לא מבין את זה. אפילו מתוך האופוזיציה אני פונה כל יום לראש הממשלה ולכל מי שסביבו בקריאה: "אתם חייבים לתקוף את איראן!".

אבל זאת שוב אותה קונספציה.

האיראנים אומרים בפירוש: "אנחנו הולכים להשמיד את ישראל. אנחנו הולכים לתקוף," ואנחנו פה יושבים ומחכים. אנחנו מסתובבים עם ידיים על הראש כדי לא לחטוף, ומחכים שהם יתקפו.
לא צריך לחכות!!! זה ההבדל בין מלחמת ששת הימים ליום הכיפורים. בששת הימים הנחתנו מכה מקדימה. ביום כיפור פשוט חיכינו.

בני פלד, שהיה מפקד חיל האוויר ביום כיפור, מספר על זה בזכרונותיו. אחרי שכבר ידעו שהמצרים והסורים הולכים לתקוף הוא בא לגולדה מאיר וביקש להנחית מכה מקדימה, כדי לפחות לשבש את תוכניות האויב. גולדה ענתה לו שהיא הבטיחה לקיסינג'ר שאנחנו לא נתקוף ראשונים. את מה שקרה אחר כך אנחנו כבר יודעים.

הוא גם מספר, שלימים יצא לו לפגוש את קיסינג'ר, והוא שאל אותו את השאלה שהציקה לו:  "לו היינו תוקפים ראשונים מה היית אומר?" קיסינג'ר ענה לו: "הייתי מבין אתכם". צריך לשנות פה את תפיסת הביטחון. לא ממתינים אלא מקדימים מכה מונעת. ולכן, שתי החלטות הראשונות כשר הביטחון שהייתי מקבל הן חוק גיוס לכולם וחיסול תוכנית הגרעין של איראן.

ה"רפורמה" המשפטית

שאלה:

תשובה:

״לא מדובר ברפורמה משפטית. מדובר בניסיון להשתלט על בית המשפט העליון ועל ועדת הבחירות המרכזית. שמענו לאחרונה את שר התקשורת שלמה קרעי, המקורב מאוד לראש הממשלה, טוען ש"זכותנו לשנות את אופי המשטר. עד עכשיו היינו הולכים לבחירות, כנראה גם בחירות כבר הפכו מיותרות, והם רוצים להכריז על מדינת ישראל כמונרכיה….

הרפורמה המשפטית האמיתית שאנחנו צריכים היא כינון חוקה. מדינה לא יכולה להתנהל בלי חוקה. חוקה קובעת את כללי המשחק. בארצות הברית שינוי של פסיק בחוקה זה ארוע נדיר ביותר. אצלנו משנים חוקי יסוד חדשות לבקרים. אנחנו חייבים כאן שינוי דרמטי. אנחנו חייבים להכניס לתוך המערכת המשפטית שלנו חוקה ולהקים בית משפט זה לחוקה. זאת גם תהיה אחת הדרישות שלנו במסע ומתן קואליציוני עתידי.״

החטופים

שאלה:

תשובה:

״מונה צוות משא ומתן. יש בו את האנשים המנוסים ביותר והערכיים ביותר, שאני מכיר ומעריך. יש להם גם גישה לחומר המודיעיני. הם יודעים מה לעשות. הבעיה היא שראש הממשלה מינה אותם ועכשיו הוא מתדרך נגדם. אם אתה לא מרוצה מצוות המשא ומתן, תחליף אותו. אי אפשר למנות צוות משא ומתן ולתדרך נגדו. אני הייתי נותן להם גיבוי. אנחנו נתמוך בכל הצעה שצוות במשא ומתן הזה יניח על השולחן. אי אפשר אחרת.״

העתיד הכלכלי של מדינת ישראל

שאלה:

תשובה:

״אל תאמינו לאף פוליטיקאי באופן עיוור, גם לא לי. תתייחסו תמיד אף ורק לעובדות. כאשר נכנסתי למשרד האוצר ביוני 21, מצאתי גירעון של 144 מילארד שקל. עזבתי את משרד האוצר ב-30 לדצמבר 22 עם עודף של 10.6 מיליארד שקלים בקופה. אני אומר לכם, שמבחינת הפוטנציאל, מדינת ישראל יכולה להשאיר את שוויץ מאחור.

יש פה מגזר פרטי חזק ביותר, שפעיל לא רק בתוך מדינת ישראל, אלא ברחבי העולם. יש פה יוזמה ויש פה יכולת למצוא תשובה לכל בעיה, אולי מהר יותר ויעיל ויותר מאשר בכל מקום בעולם. אם תהיה פה ממשלה יציבה עם ניהול נכון ל 4-5 שנים, אנחנו נהיה אחת הכלכלות החזקות בעולם. זיכרו שבינואר 2023 דירג ה"אקונומיסט" את כלכלת ישראל על ביצועיה ב 2022 במקום רביעי בעולם. ב-2022 היינו מדינה מבוקשת ומחוזרת, כל המשקיעים והיזמים רצו לבוא לכאן ולהשקיע. השמדת ערך שעשו פה בשנתיים זה פשוט לא ייאמן, אבל מבחינה כלכלית יש פה פוטנציאל להפוך את מדינת ישראל לאחת הכלכלות מובילות.״

ואני אומר לכם, אם תרצו אין זו אגדה:

החלפת דעות לאחר המפגש (צילום: דפנה כץ)