לרגל יום הסוכרת העולמי שחל היום (14 לנובמבר) ד"ר חנה לודר, אנדוקרינולוגית ילדים ביחידה לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים במרפאת ארמון כללית בחיפה, מספרת על האתגרים והתקדמות הטיפול במחלה זו בקרב הדור הצעיר וגם מציינת כי בשנה האחרונה נרשמה עלייה במספר מקרי הסוכרת (מסוג 1) במרפאת כללית ארמון.
אילו סוגים עיקריים של סוכרת פוגעים בילדים?
אנו מבחינים בעיקר בשני סוגים עיקריים של סוכרת בקרב ילדים – סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2. כל אחד מהם מאופיין בהתפתחות שונה ודורש גישות טיפוליות ייחודיות.
מה גורם לסוכרת מסוג 1 והאם יש גורמים משפיעים?
סוכרת מסוג 1, השכיחה יותר בילדים, מתפתחת כאשר הלבלב מאבד את יכולתו לייצר את הורמון האינסולין. הסיבה לכך היא תקיפה של מערכת החיסון את תאי הבטא בלבלב, האחראים על ייצור האינסולין. בהיעדר אינסולין, הסוכר אינו יכול להיכנס מהדם אל התאים ולשמש כמקור אנרגיה. למרות שהנטייה לפתח נוגדנים התוקפים את הלבלב היא תורשתית, עיתוי התפרצות המחלה שונה מחולה לחולה. במחקרים מסוימים, עיתוי התפרצות המחלה בילדים בסיכון נקשר לגורמי לחץ על הגוף, כמו מחלה ויראלית או מצב של דחק נפשי.
ומה לגבי סוכרת מסוג 2?
בסוכרת מסוג 2, התמונה שונה: הגוף אמנם מייצר אינסולין, אך מתקשה להשתמש בו ביעילות בשל תופעה הנקראת "עמידות לאינסולין". הגוף מנסה לפצות על כך על ידי הגברת ייצור האינסולין, עד שלבסוף אינו מצליח לייצר כמות מספקת להתגבר על העמידות. בעבר סוג זה של סוכרת היה נפוץ בעיקר במבוגרים, כיום רואים עליה בשכיחותו גם בקרב ילדים, בעיקר בשל העלייה בשיעורי ההשמנה. הטיפול במקרים אלה מתמקד בשינוי אורח החיים, ולעיתים שימוש בתרופות המפחיתות את העמידות לאינסולין. במקרים מתקדמים, יתכן צורך גם בטיפול באינסולין.
האם זוהתה התקדמות בטיפול בסוכרת בילדים?
הטיפול בסוכרת מסוג 1 עבר מהפכה של ממש. מניטור סוכר בשתן בלבד, לשימוש בחיישנים מתקדמים המותקנים ומנטרים באופן רציף את רמת הסוכר. מעבר מזריקות אינסולין מספר פעמים ביום למשאבות אינסולין המייתרות את הצורך בזריקות, כניסת מערכות משולבות המתקשרות בין החיישן למשאבה ומווסתות את מתן האינסולין באופן אוטומטי.
אילו פריצות דרך חדשניות נוספות קיימות?
התקדמות משמעותית נרשמה לאחרונה עם פיתוח תרופת ה-Teplizumab, המסוגלת לעכב את הופעת הסוכרת בשנתיים בילדים בסיכון גבוה. התרופה, שעדיין אינה בסל הבריאות, פועלת על ידי עיכוב הפגיעה של מערכת החיסון בתאי הבטא בלבלב. בכללית בקהילה יחד עם בי"ח שניידר, מתקיים מחקר חשוב בשם "אדיר" המציע איתור מוקדם, ע"י בדיקת דם, של מחלת הסוכרת בקרב ילדים בגילאי 9 חודשים ועד 5 שנים במספר מרכזים רפואיים. מטרת המחקר היא לאתר מוקדם ילדים הנושאים נוגדנים ללבלב, בתקווה שבעתיד ניתן יהיה לעכב ואולי למנוע את התפתחות המחלה באמצעות
Teplizumab או תרופות חדשות אחרות הנמצאות בפיתוח.
זיהוי מוקדם מציל חיים
בפרט כאשר מדובר בילדים חשוב להכיר את התסמינים המחשידים לסוכרת, והם: השתנה מרובה, צמא מוגבר, הרטבת לילה בילדים שכבר היו גמולים, תחושת רעב מוגברת למרות ירידה במשקל, עייפות קיצונית, כאבי ראש, נטייה מוגברת לזיהומים בעור ובדרכי השתן. כאשר הילד/ה סובל מכאבי ראש ובטן, הקאות, נשימות עמוקות, ריח אצטון מהפה ואף ירידה במצב ההכרה זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול מידי.
מה הבשורה הטובה עבור ילדים עם סוכרת?
חשוב להדגיש – ילדים עם סוכרת מסוג 1 יכולים לנהל אורח חיים מלא ופעיל. לעסוק בכל מקצוע שיחפצו בו, להתנדב לצבא ולקחת חלק בכל סוגי הספורט.
מבט לעתיד
מגמת העלייה בשכיחות סוכרת מסוג 1 ו-2 בקרב ילדים מדגישה את חשיבות המודעות למחלה. בעוד שסוכרת מסוג 2 ניתנת למניעה באמצעות אורח חיים בריא, סוכרת מסוג 1 דורשת ניטור מתמיד וטיפול יומיומי. עם זאת, ההתקדמות הטכנולוגית והמחקרית מאפשרת כיום איזון טוב יותר של המחלה ומעניקה תקווה לעתיד בו נוכל למנוע את התפתחותה בקרב אוכלוסיות בסיכון.