חשבון נפש מוזיאלי • "אחרי החגים"

טור אישי מאת: יותם יקיר, מנכ"ל מוזיאוני חיפה

"אחרי החגים" כבר כאן, היה לא קל, בכל מובן, תודה ששאלתם. המאמר הקצר הזה ינסה לתאר איך נראה הצד של מקבלי ההחלטות. הן מורכבות, ההחלטות, בימים הטרופים הללו. אפילו בעניינים לא מרכזיים, כל אחד הרי מסתכל בחצרו, כמו המוזיאונים שלנו – מוזיאוני חיפה.

ערב חגי תשרי, חיפה תחת איום ישיר. המצב, נגיד הכי בעדינות, לא סימפטי. ואתה בהתלבטות רצינית. לפתוח? לא לפתוח? לקיים פעילויות או לא? מישהו בכלל יבוא? יש לאנשים ראש למוזיאונים? החלטנו לפתוח. כל מוזיאוני חיפה היו פתוחים לאורך כל ימי החג, מראש השנה, דרך סוכות, חג ראשון, חג שני, סופי השבוע שלפני ואחרי.

הקו המנחה – כל עוד אנחנו עומדים בהנחיות פיקוד העורף ועירית חיפה, נשתדל, נצא מגדרנו ליתר דיוק, כדי שהמוזיאונים יישארו פתוחים וכדי לקיים פעילויות ואירועים שתוכננו. זו הייתה הגישה שלנו מאז ה 7 באוקטובר, זו לתחושתנו שליחותנו בעת הזו. יש בכך סוג של אמירה דקלרטיבית, הצהרתית, שהיא חשובה בעיני כשלעצמה. אבל כנראה אפילו יותר חשוב, קיים ההיבט המהותי של למלא צורך של אנשים. להפוגה של שפיות, לתרבות, למעט מזון רוחני.

בחודשי המלחמה הראשונים, זה בלט באופן קיצוני. אם אתם זוכרים, חיפה של אז (סוף 2023. מזמן, הא?) הייתה שקטה לגמרי. ואנשים מילאו את המוזיאונים ואת כל הפעילויות שלנו בכל רחבי העיר, שאפילו שנתנו להן את השם הרשמי "הפוגה של שפיות". אבל הפעם המצב שונה – אזור חיפה והמפרץ נמצא תחת איום והתקפות. לא מעט אזעקות, לא מעט יירוטים, הרבה מתח וחוסר שקט.

אבל בכל זאת החלטנו לפתוח. את כול המוזיאונים. אנחנו מוסד ציבורי שלוקח את הדברים ברצינות. אפילו שמרנו על שעות פעילות נרחבות שתוכננו מראש, וגם הוספנו מרתון סרטים במוזיאון טיקוטין. ועוד המון פעילויות למשפחות והדרכות בשפות שונות. כל מה שניתן היה.

השורה התחתונה – המוזיאונים כנייר לקמוס למצב הכללי. לא, זה באמת לא היה חג נורמלי. כמות המבקרים הייתה רק כרבע מהכמות הרגילה בחגי תשרי. ההכנסות – אפילו פחות מזה. אלה העובדות, אלה החיים. אבל "רבע" מכמות המבקרים – זה עדיין כמה אלפי אנשים. כמה אלפי אנשים שרצו וחיפשו לעשות משהו בחג הזה עם הילדים או בלעדיהם. שהיה להם חשוב לבוא ולהמשיך לצרוך תרבות.

אז האם היה נכון לפתוח ולהמשיך? גם בדיעבד, התשובה לדעתי היא כן. האם אני צודק? אולי אין בכלל צודק בעת הזו. זה מה שהרגיש לנו נכון, זה מה שעשינו. ותוך השלמת תכניות עבודה (נהדרות) של מוזיאוני חיפה לשנת 2025 – נשאר לנו לקוות רק שלא נצטרך עוד "הפוגות של שפיות".
בתקווה לימים יפים יותר, לכולנו.