מוזיאוני חיפה יוצאים לדרך עם תכנית רחבת־היקף לחיזוק הקשר עם החברה הערבית בעיר ובאזור, כחלק ממדיניות מוסדית חדשה שמטרתה להעמיק שותפות, נגישות תרבותית ושוויון הזדמנויות. המהלך, שנבנה בהשראת פרויקט "מוזיאון מדבר ערבית" של מוזיאון תל אביב לאמנות, כולל שורה של פעילויות חינוכיות, קהילתיות ומוזיאליות, חלקן מתקיימות לראשונה השנה.
מהפכה מוזיאלית בחיפה: תכנית פעולה רחבה וייעודית
במוזיאוני חיפה מציינים כי בשנים האחרונות התקיימו פעילויות ייעודיות לחברה הערבית, אך השנה התכנית הורחבה באופן משמעותי. בין הצעדים המרכזיים:
- הגדלה מאסיבית של ביקורי תלמידים מהחברה הערבית
- הרחבת צוות ההדרכה בערבית
- פעילות חוץ־מוזיאלית במתנ"סים ובמרכזים קהילתיים בשכונות הערביות
- מחנות קיץ בערבית, המתקיימים השנה לראשונה לאחר פיילוט מוצלח
- השתלמויות בערבית לצוותי חינוך וצוותי חיים משותפים
- פרויקטים ייחודיים, בהם הצגות תיאטרון בערבית, מפגשי "סלון במוזיאון", והנגשת משחקי תוכן בערבית
בנוסף, מושם דגש על שילוב אמנים ערבים בתערוכות ובתכנית "החממה לאמנות מקום", הפועלת בתוך קהילות בחיפה ובצפון.
שיתוף פעולה בין־מוזיאוני: תל אביב וחיפה
המהלך בחיפה מתאפשר בזכות הרחבת פרויקט "מוזיאון מדבר ערבית" של מוזיאון תל אביב לאמנות, ביוזמת מנכ"לית המוזיאון טניה כהן־עוזיאלי.
כהן־עוזיאלי מסבירה כי המיזם בתל אביב הפך לפרויקט דגל, וכעת הוא מתרחב למוזיאונים נוספים: "במיוחד בתקופה של מלחמה ושסע חברתי, אנו מאמינים שתפקידו של מוזיאון אינו מסתכם בשימור ובהצגת אמנות, אלא כולל גם הרחבת הגישה לאמנות מתוך תפיסה של שוויון ונגישות תרבותית."
מוזיאוני חיפה: "זה פשוט נכון וחשוב"
מנכ"ל מוזיאוני חיפה, יותם יקיר, מדגיש את החשיבות הציבורית והערכית של המהלך: "ערכים של סובלנות, פלורליזם וחברה משותפת תמיד היו ומקווה שתמיד יהיו, אבני יסוד בחיים בחיפה. אנחנו מצליחים לפתח את התכנית באופן דרמטי, והתוצאות כבר ניכרות בשטח."
יקיר מציין כי ההרחבה נעשתה במספר רבדים: מוזיאליים, חינוכיים ושיווקיים, וכי הביקוש וההיענות מהשטח מעידים על הצלחת המהלך.
תמיכה פילנתרופית
המיזם מתאפשר בזכות תמיכתה של קרן ברכה, המסייעת לקידום פרויקטים חברתיים ותרבותיים ברחבי הארץ.
סיכום
המהלך החדש של מוזיאוני חיפה מציב את המוזיאונים כגורם מוביל בחיזוק החיים המשותפים בעיר המעורבת. באמצעות תכניות חינוכיות, פעילות קהילתית ושיתופי פעולה בין־מוזיאליים, הם מבקשים להפוך את המוזיאון למרחב נגיש, שוויוני ומשותף לכלל תושבי העיר.
הבעיה היא שהציבור הערבי לא לומד עברית ברמת שפת אם כשזו שפת אם במדינה בה הוא חי. בתור המדינה היחידה בעולם הדוברת עברית עלינו לשמור על השפה העברית ולתת לה את הבכורה. לא מתוך פוליטיזציה אלא מתוך הצורך לשמור על השפה העברית במדינה היחידה בה היא השפה הרשמית.
יש מאות סטודנטים מהמגזר הערבי באונ' חיפה שלא יודעים בכלל עברית ונכנסו עם שיעורי עזר של מפעל הפיס האם זאת המדינה שאנחנו רוצים?