שי נפצע מטיל, אבל כל מה שהדאיג אותו היה טייסון, כלבו האהוב שנעלם

(חי פה) – שי מויאל (38) חשב שהוא יוכל לנוח מהאזעקות בדירה שלו בקריית ביאליק ולהעביר סוף שבוע רגוע, יחסית, בדירה של חבר בקריית אתא. ביום שבת, 19/10/2024, הבניין הסמוך לדירת החבר נפגע מפגיעה ישירה, ומויאל נפגע קל בדרכו אל המקלט. למרות הפציעה, כל מה שעניין אותו היה מה קרה לכלב שלו, שבמהלך הפגיעה ברח מידיו ומהבניין.

פגיעה ישירה בבניין הצמוד

"לפני 3 חודשים עברתי לגור בדירה בקריית ביאליק", מספר מויאל. "עברתי מחיפה לקריית ביאליק. בשישי-שבת האחרונים החלטתי לקחת הפסקה, כי יש לנו פגיעות ישירות והרבה מאוד אזעקות. הייתי בבית של חבר בקריית אתא. התעוררתי בבוקר לאזעקות שהחלו בשעה 7 בבוקר. אח"כ, באזעקה של השעה 10:30, היה מטח כבד על קריית אתא. חבר שלי ואני רצינו לצאת מהבית עם הכלב, אבל לא הספקנו, כי הייתה פגיעה ישירה בבניין הצמוד.

חשבתי שהמטח של השעה 10:30 יהיה כמו המטחים של הבוקר, אבל פתאום היה הדף חזק מאוד. העוצמה השפיעה על הבניין שלנו, ואני וחברי נזרקנו. אני פגעתי בדלת של השכן וקיבלתי מכה בראש, בגב ובצוואר. באותו זמן המשכתי להחזיק את הכלב שלי. כששכבתי על הרצפה והכלב השתולל, הייתה אזעקה נוספת. תוך כדי הכאבים תפסתי את הכלב. היינו צריכים לרדת עוד חצי קומה, אבל אני החלקתי עם הכלב, נפגעתי בראש ובצוואר, ומעוצמת הנפילה הכלב ברח."

"התחננתי שימצאו את הכלב"

"הפציעה שלי לא עניינה אותי, רצתי לכיוון היציאה מהבניין לחפש את הכלב", ממשיך מויאל. "באותו רגע הייתה עוד פגיעה באותו בניין שנפגע לפני כמה דקות. הבניין הסמוך עלה באש, ורכבים התחילו לבעור. היו שברי יירוט והיסטריה המונית. לצערי, לא הצלחתי למצוא את הכלב. ניסו לפנות אותי למיון כי הבדיקות שלי לא היו תקינות, אבל בהתחלה סירבתי להתפנות – לא עניין אותי כלום, רק הכלב. רצתי בכל הקריה, נכנסתי למקלטים. הכל התערבב לי בעיניים וכמעט התעלפתי. בשלב הזה כבר לא שאלו אותי, והתפניתי לבית חולים, אבל לא הפסקתי לחשוב על הכלב.

הכניסו אותי לניידת טיפול נמרץ, ורצו לראות אם המדדים שלי משתפרים. בבית החולים, עם תרופות ובדיקות, העליתי פוסט שבו אני מתחנן שימצאו את הכלב. בערב עדיין הייתי בבית החולים, מטושטש, עם המשפחה שלי, ורק עניין אותי הכלב. השתחררתי מבית החולים, וביחד עם המשפחה שלי נסענו לקריית אתא לחפש את טייסון. ובאמת, בשעה 22:30 קיבלתי שיחת טלפון שהכלב נמצא אצל משפחה. הרבה מתושבי קריית אתא עזרו לי בחיפושים."

כמה זמן הכלב אצלך?

"הכלב טייסון אצלי כבר שנה. הוא הגיע אליי מהצפון, ואני מאוד קרוב אליו. יש לי פגיעה בכתף שמאל ובגב תחתון, אבל עדיין, בשבת בערב השתחררתי מבית החולים והתחלנו לעשות סיבובים בקריה כדי למצוא את הכלב. בסופו של דבר, טייסון נמצא כמה בניינים ליד המקום שבו הייתי. הוא נכנס לחצר של משפחה, שראתה את הפוסט שלי בפייסבוק ויצרה איתי קשר."

היו לך כלבים לפני טייסון?

"מאז ומתמיד היו לי כלבים. אנחנו בית שאוהב כלבים. גם אם אני רואה כלב פצוע, אני מטפל בו. אני פשוט לא יכול להיות אדיש לזה."

איך הייתה הפגישה עם הכלב?

"היה מפגש מאוד מרגש. כרגע, בגלל שהבית של החבר שלי נפגע, הוא הגיע מקריית אתא לגור איתי. אני מרגיש שהנפש שלי מרוסקת. אנחנו ממשיכים להיות במצב של טווח ולהתמודד עם אזעקות בלתי פוסקות. אחת הבעיות שלי היא שבבניין שבו אני גר אין לי מקלט. בכל אזעקה, אני פשוט מרים את הראש לשמיים. בזמן האזעקות אני חושב על הכלב, זה חשוב לי יותר מהחיים שלי. אנחנו יורדים חצי קומה, ואם תהיה פגיעה ישירה או שברי יירוט, אני לא יודע מה יקרה, כי יש זכוכיות בחדר המדרגות שעלולות להתנפץ עלינו".

שקלת לעבור לגור לתקופה קצרה באזור אחר?

"מאוד קשה לי לגור בדירה שלי בידיעה שאין לאן לרוץ כשיש אזעקות. המצב שלי בעקבות מה שקרה הוא קשה מאוד. אני שוקל ברצינות לעבור לאמא שלי בחיפה, גם בגלל המצב של הכלב, שנכנס להיסטריה באזעקות ומפרכס. זה תחושה נוראית עבורי לעבור מבית לבית כל פעם. אני עדיין חושב על מה שקרה, והעוצמה של הפגיעה הישירה פשוט לא נתפסת. חצי גוף שלי מאוד חלש מהפציעה, אבל אני לא רוצה להרגיש שעזבתי את הבית, כי מבחינתי להתפנות זה להראות לצד השני שהוא ניצח אותי."

מה אתה חושב שצריך לעשות בהמשך?

"התחושות האישיות שלי מאוד קשות. אני לא יודע למי לדאוג קודם: לבריאות שלי, לכלב או לאימא שלי. אבל אני ואת התושבים נותנים גיבוי מלא לחיילים, ומקווים מאוד שלא יעצרו. נתמודד עם אובדן רכוש ורכבים, אבל כוחות צה"ל צריכים לדעת שאנחנו מתפללים לבריאותם ולשלומם ורוצים שהם ימשיכו להילחם כמה שצריך. וכמובן, אסור לשכוח את החטופים. כשנפגעתי, הייתי אמור להגיד שהחיים עברו לי מול העיניים, אבל בזמן הפגיעה חשבתי על החטופים.

אנחנו רוצים שכוחות צה"ל לא יעצרו; נתמודד עם מה שלא יהיה, רק לא אובדן של חיי אדם. אסור לעצור את הלחימה הזו. אני מאוד תומך בראש הממשלה בנימין נתניהו ומרוצה ממנו. הוא הבטיח שהוא יביא את הראש של הקשים ביותר, והוא עשה זאת. הוא שינה את המציאות בדרום. לגבי הצפון, ברור לי שברגע שנעבור את ימי הלחימה הקשים, המציאות שם תשתנה. השקט והביטחון יחזרו לצפון."

אנחנו בעיצומו של חג הסוכות. מה היית רוצה לאחל לעם ישראל?

"אני רוצה לאחל לכל עם ישראל שיהיו חזקים וישימו בצד את המחלוקות בין שמאל וימין. אני אוהב את המדינה שלי ואני ציוני. המטרה הקריטית והחשובה היא החזרת החטופים הביתה, ולא מאבק מיותר בין השמאל לימין. השאיפה שלי היא שנוכל לחזור לחיות בשלום, בלי שמאל וימין, ונבין שאנחנו יהודים ואין לנו בית אחר."

כמי שבעלי חיים חשובים לו, האם אתה חושב שהם מקבלים את הטיפול הראוי בתקופה הזו?

"על אף המצב הקשה שאנחנו נמצאים בו, חשוב לדאוג גם לנשמה של הכלבים. הם מכניסים לנו אור ושמחה לחיים. כשאנחנו רצים למקלט, צריך לזכור גם את הביטחון של הכלבים. בתקופה האחרונה יש נטישה מטורפת של כלבים, וזה ממש כואב לי לקרוא על כך. העמותות עמוסות בכלבים, וכבר התחילו להמית כלבים. מי שיכול להגיע לעמותה ולהציל אפילו כלב אחד, זה מעולה. כמו שאומרים, מי שהציל נפש אחת, כאילו הציל עולם ומלואו."