האם הילד שלי יוכל לשבת רצוף? האם יסתדר עם המטלות הלימודיות? האם המוטוריקה העדינה שלו מספיק מפותחת? כל אלה שאלות שמעסיקות לא מעט הורים ולנו יש את הפתרון.
הילד שלכם התחיל את השנה האחרונה בגן חובה, בשנה הבאה יכנס לבית הספר ויתחיל את כיתה א'. המעבר הזה יכול להיות מאתגר ואף לא פשוט לחלק מהילדים, אז מה עושים?
שחר (שם בדוי) לא משתפת פעולה עם אימה כאשר הן יושבות לעבוד על חוברות עבודה בבית. שחר קמה מהכיסא, מתווכחת ולא מוכנה לפתוח את החוברת, אבל בגן היא דווקא כן פותחת ולא מתלוננת. אמה מודאגת מה יהיה בכיתה א' שתצטרך לעשות שעורי בית.
הגננת של דור (שם בדוי) המליצה על ריפוי בעיסוק מכיוון שהוא לא מחזיק טוב את העיפרון. היא שמה לב שהוא מחליף ידיים, מתחיל לצבוע בימין ומעביר לשמאל וקשה לו במשימות עדינות.
מעיין (שם בדוי) מבצעת הכל לאט ותמיד מסיימת אחרונה. היא לא מספיקה לאכול שחבריה כבר יצאו לחצר. במשימות בגן תמיד מסיימת אחרונה או לא מסיימת. אמה מספרת שלוקח למעיין הרבה זמן להתארגן לפני שיוצאים.
רומי (שם בדוי) חייבת שהכל יהיה מושלם. גם כשאחרים מחמיאים לה שציירה יפה או השלימה בהצלחה משימה, היא אומרת שלא יצא לה טוב. לעיתים קרובות היא מתעצבנת, קורעת את הדף, בוכה שלא הצליחה. אמה אומרת שהיא דומה לה.
כל הילדים האלה הגיעו לטיפול קבוצתי בריפוי בעיסוק לגילאי גן חובה בדגש על מוטוריקה עדינה וגראפומוטוריקה במרכז הטיפולי של ניצן חיפה. בקבוצה הם קראו סיפור בהמשכים וציפו בסקרנות ממפגש למפגש להמשך הסיפור ובאמצעותו תרגלו משימות חוויתיות המצריכות קשר עין-יד וביסוס פעולות הדורשות דיוק רב יותר, כמו השחלת חרוזים קטנים, גזירה, צביעה וציור. הילדים לא הרגישו שהם "לומדים" אלא נהנים מהעשיה ומחווית הסיפור. לקבוצה יש כוח בכך שתורמת לתחושת המסוגלות של הילד על ידי התאמת פעילויות ליכולות הילד, עידוד לגבי התהליך ולא רק התוצר, יכולת לראות ילדים נוספים עם קשיים אחרים או דומים. בנוסף בקבוצה יש אפשרות לתרגל את הבצוע בסביבה טבעית עם קבוצת השווים ולתרגל קצב בצוע, משימות הדורשות שיתוף פעולה.
הילדים היו בקבוצה קטנה שהכילה 4-6 משתתפים והרגישו עטופים כאשר ליוו אותם 2 מרפאות בעיסוק שתיווכו ועזרו לילדים במינון המתאים. בסיום כל פגישה ההורים קיבלו הסבר על מה נעשה ומה כדאי לעשות בבית, נתנו "שעורי בית" להמשך תרגול בבית, כך שהילדים יכלו להמשיך את התרגול ולהתקדם.
שחר שלא שיתפה פעולה עם אימה בחוברות העבודה גילתה שללמוד זה כיף. לפני זה היא קישרה בין למידה ושעמום והקבוצה שינתה לה את המחשבה. המרפאות בעיסוק הצליחו לעקוף את ההתנגדות ולעודד לעשייה בדרכים מגוונות, בעידוד רב, במתן תפקידים ותליית התוצרים שלה. שחר סיימה את הקבוצה בתחושת סיפוק והנאה. מעיין שמבצעת פעילויות לאט, קיבלה מוטיבציה ליד ילדים אחרים והיא נהייתה מודעת לקצב הביצוע שלה ושיפרה אותו. דור שמתקשה באחיזת עיפרון ומחליף ידיים, תרגל באופן עקיף אחיזת עיפרון כמו משחקים עם פינצטה, שימוש באטבים וצבעים שונים. לרומי, העבודה בקבוצה קטנה תוך עידוד ומתן תיווך נכון ע"י המרפאות בעיסוק, אפשרה לה להרגיש בטוחה להתנסות יותר, הפוקוס לא היה עליה והיא הרגישה שאין עליה לחץ להיות מושלמת. בנוסף אמה תודרכה להראות מודל אישי לכך שגם לה לא הכל יוצא טוב.
חלק מהילדים הגיעו למרכז הטיפולי של ניצן חיפה ולאחר שיחת התאמה, שובצו לקבוצה ולחלק מהילדים, הטיפול הקבוצתי הוא "הדובדבן שבקצפת" לאחר שסיימו טיפול פרטני. כל ילד שמגיע לקבוצה עובר מפגש פרטני מקדים כדי שהצוות והמטפלות יוכל להכירו ולקבוע את המטרות שלו.
גם כעת נפתחת קבוצה אינטימית וחדשה לגילאי גן חובה שנפגשת אחת לשבוע במשך 12 פגישות (3 חודשים).
במידה ותרצו לשמוע עוד פרטים, מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לעזור, לייעץ ולהיפגש