שנה למלחמה • שיר • יוסי וולך

שנה למלחמה
ובכל אחד מאיתנו
משהו השתנה.

שנה בה הצחוק נבלם
פחות חיבוקים
ופחות "אהלן".

שנה בה המילים
"חופש" ו"דרור"
לא הובנו כנדרש.

אולי היה צריך להגדיר
אותם במילון מחדש.
שנה של דמעה
של אמא אדמה.

של רגבים המכסים דמות
של צער יגון ויתמות.
של זרים עטופים בהוד
וחיילים במטח של כבוד.

שנה שהחטופים
משועים לעסקה
שלא תהפוך חלילה לעיסה.

שנה של צפון מופגז
שנה שאיש
את תרמילו משם ארז.

שנה שממתינים לאחד
שיתעשת ויבין,
ויראה את המציאות ויאמין
וייתן סוף סוף מענה
לצפון המופגז והמתענה.

ישנם עוד דברים רבים
שליוו את השנה הנושרת
אך החשוב ביותר
שהשנה הבאה
תהיה מספיק
נבונה ומוכשרת.

לעבוד בשכל, והגיון,
וכל דרך שלה נכבד
ועדיף שתתחיל
מהקל אל הכבד.

היא חייבת לחבר
את כל החלקים לשלם.
לחבר את זה העם,
הנפלא המהמם,
החכם הנבון.

וכך תיוצר מעליה
תמונת הניצחון.