הֵם עוֹמְדִים וְדוֹמְעִים
חַיָּלִים יְתוֹמִים,
פֶּתַח קֶבֶר אָפֵל וְדָהוּי.
שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת
נִצְמָדוֹת, מִצְטַלְּקוֹת
אֶל פֶּתַח לִבָּם הַכָּבוּי.
הֵם הָלְכוּ אֶל הַקְּרָב
אֲטוּמִים וְחוֹלְמִים,
כּוֹחַ חָזָק מְשַׁקֵּר.
הֵם עוֹמְדִים וְדוֹמְעִים,
נִרְעָדִים, בּוֹדְדִים,
פְּרֵדָה מֵאָדָם, מֵחָבֵר.
הֵם עָמְדוּ בִּגְבוּרָה בָּאֵימָה שֶׁל הַקְּרָב,
לֹא נוֹתַר בָּם סִימָן שֶׁל חֻלְשָׁה.
הֵם הִקְרִיבוּ עַצְמָם,
יֵשׁוּתָם, מַהוּתָם
לֹא נוֹתַר בָּם סִימָן שֶׁל בּוּשָׁה.
הֵם עוֹמְדִים וְדוֹמְעִים
עַל קִבְרוֹ שֶׁל אָדָם
אָח וְחָבֵר.
הֵם עוֹמְדִים וְדוֹמְעִים
עַל קִבְרוֹ שֶׁל אָדָם
וְעַכְשָׁו הוּא חָסֵר.
כל הזכויות שמורות ©️
חלל • שיר מאת אייל מויאל
כתבות קשורות לנושא זה
הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף


יהי זכרו ברוך