תערוכות חדשות במוזיאון חיפה לאמנות – אוסף שוסטרמן ותערוכות יחיד של נטליה זורבובה ושל הילה שפיצר

התערוכות החדשות במוזיאון חיפה לאמנות הן מחווה ליצירה הישראלית לדורותיה, מהקמת בצלאל ב-1906 ועד אמנות עכשווית, ובתקופה של אבל ואובדן מציגות את היצירה המקומית כמקור לחוסן תרבותי.

צפו◄ אוסף שוסטרמן ותערוכות יחיד של נטליה זורבובה ושל הילה שפיצר

התערוכה "בבית: משכן האהבות והחרדות", מבקשת בעת המאתגרת הזו לספק למבקרים מרחב בטוח כדי להגות באימה שתוקפת את ביתנו, מרחב של יופי, שמכיל את הדברים האהובים שביתינו אוצר.

התערוכה "סובבת שמש אדמתי" מציגה אוסף שנתרם לאחרונה על ידי קרן שוסטרמן – ישראל למוזיאון חיפה לאמנות, אשר החלה לתמוך במוזיאון באופן שוטף, ועיקרו אמנות ישראלית מהעשורים הראשונים של המאה העשרים.מוזיאוני חיפה: אוסף שוסטרמן ותערוכות יחיד של נטליה זורבובה ושל הילה שפיצר (צילום: חי פה-TV)

אירוע פתיחה:

• תאריך״ יום חמישי 1.2.24
• שעה: 19:00
• הכניסה לקהל הרחב חופשית
• תאריך נעילת התערוכות: 30.6.24

סובבת שמש אדמתי: אוסף שוסטרמן במוזיאון

• אמנים משתתפים: פנחס אברמוביץ, גלעד אופיר, נחום גוטמן, חיים גליקסברג, פבל וולברג, אנה טיכו, מרדכי לבנון, אפרים משה ליליין, צבי מאירוביץ, יוחנן סימון, ישראל פלדי, משה קופפרמן, ראובן רובין ועבודות בצלאל
• אוצרת: לימור אלפרן

מקבץ העבודות המוצג בתערוכה, מתנתה הנדיבה של גב' לין שוסטרמן לאוסף המוזיאון, כולל בעיקר עבודות מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, תקופת התהוותה של האמנות הישראלית.

קרן שוסטרמן – ישראל תמשיך גם לתמוך במוזיאון חיפה לאמנות באופן שוטף. האוסף שנתרם עבר שימור ומחקר מעמיקים, שאפשרו הצגת עבודות נדירות בתערוכה. כך למשל, בזכות עבודת שימור התגלתה יצירה דו צדדית של נחום גוטמן משנות ה- 30 של המאה הקודמת.

התערוכה היא נקודת מוצא למסע בתולדות הציור הישראלי, שממשיך לתצוגת הקבע של המוזיאון שמתמקדת בציור ישראלי משנות החמישים עד ה-2000, ומסתיים בתערוכות המתחלפות בקומה העליונה של המוזיאון, המתמקדת בעבודות ציור ישראליות עכשוויות. פעילויות חינוכיות ומדריכים קוליים ייחודיים לילדים או למבוגרים שנוצרו עבור התערוכות יובילו את המבקרים הצעירים והמבוגרים לאורך תולדות האמנות הישראלית.

מנכ"ל מוזיאוני חיפה, יותם יקיר:

מוזיאוני חיפה הגיבו למלחמה ממש מתחילתה, מתוך הבנה שזוהי שליחותנו בעת הקשה. בחודשים האחרונים יזמנו מאות פעילויות הפוגה והעשרה למשפחות המפונות ובכל רחבי חיפה, כדי לאפשר אי של שפיות. גם כעת, כל מוזיאוני חיפה ממשיכים להיות פתוחים למשרתי המילואים ולמשפחות שפונו מבתיהן, ללא תשלום. מוזיאון חיפה לאמנות עובר לשמחתנו שינוי תוכני דרמטי בשנים האחרונות. אני מברך על עונת תערוכות חדשה ונהדרת ומודה ללין שוסטרמן ולקרן שוסטרמן – ישראל על השותפות האסטרטגית ועל הבעת האמון במוזיאון חיפה לאמנות, שעבורנו יש לה משמעות עצומה.

בבית: משכן האהבות והחרדות

• אמנים משתתפים: אירה אדוארדובנה, ארם גרשוני, אדואר ווייאר, ציון אברהם חזן, אוריאל מירון והילה שפיצר
• אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

בדרך כלל נמצאים בביתנו האנשים והדברים האהובים עלינו ביותר, ותיאור פְּנים הבית מציג את כל מה שאהוב עלינו ושאנחנו חרדים לשלומו. בשבעה באוקטובר החרדה פרצה במלוא עוזה לתוך פנים ביתם המוגן של ישראלים; התערוכה מבקשת להגות בנחמה שבהתכנסות במרחב הביתי ואת החשש ממה שמאיים להפר את יציבותו.

לתיאור פְּנים הבית מקום של כבוד בתולדות הציור. הנושא הסתמי לכאורה היה לא-פעם מצע אידיאלי להתנסות באופני הבעה ציוריים חדשים, מאחר שאינו דורש יותר מאינטימיות בין האמן, סביבתו והחפצים שבה.

אדואר ווּייאר (Édouard Vuillard), מגדולי האמנים הצרפתים של ראשית המאה ה-20, ניסח בתפנימיו האוונגרדיים שפת ציור חדשה. כחלק מהתערוכה, קובצו יחדיו לא פחות מעשר עבודות יוצאות דופן של וייאר מאוספים שונים, ותצוגתן היא הזדמנות נדירה בישראל לבחון מבחר נדיב של יצירותיו יחד. לצדו, מציגים בתערוכה חמישה אמנים ישראלים עכשוויים הבוחנים סביבות ביתיות ושאלות הנוגעות לציור עצמו. עינם הבוחנת מתבוננת בחפצים סתמיים כמו קערות מרק, שטיחים וכיסאות, ומוצאת בהם יופי, משמעות וזיכרונות.

האוצר הראשי של מוזיאון חיפה לאמנות, ד"ר קובי בן-מאיר:

לפני כשלוש שנים, מוזיאון חיפה לאמנות התחיל בתהליך עומק של בחינה ביקורתית של האוסף שלו, הערכה שלו מחדש ועבודה על הרחבתו. אוסף שוסטרמן, הכולל יצירות מופת מראשית המאה העשרים, מצטרף לאוסף הקיים במוזיאון ונותן ביטוי לכל האסכולות השונות שפעלו בישראל מאז הקמת בצלאל ב-1906. גוף יצירות זה מוסיף נדבך אמנותי והיסטורי משמעותי ביותר לאוסף הקיים של המוזיאון, המתמקד ברובו באמנות ישראלית משנות ה-50 ואילך.

בעונת התערוכות הזאת, האמנות הישראלית מן העבר נקראת ביחס ליצירה העכשווית. התערוכה ״בבית: משכן האהבות והחרדות" מציגה גוף עבודות של חמישה אמנים ישראלים עכשוויים, שמתמקדים בפנים ביתם. פנים הבית ייבחן בתערוכה כמקום שמרכז את כל הדברים שאנחנו אוהבים וחרדים לגורלם, תחושות שהתחדדו במיוחד בחודשים האחרונים.

יצירת הווידאו "סלוקי"

אחת העבודות המעניינות בתערוכה היא יצירת הווידאו "סלוקי" של ציון אברהם חזן שתוצג בתערוכה, שצולמה ב- 2019 בחדר האוכל של קיבוץ בארי. ארבעה גברים יושבים מסביב לשולחן חג בחדר האוכל ומציגים ארבע נקודות מבט שונות על מקרה של ירי ופגיעה מאש כוחותינו בנחל סלוקי בלבנון. הסרט סופח משמעות נוספת בעקבות הטבח של השבעה באוקטובר, שניים ממשתתפי הסרט נרצחו באותה שבת.

בגלריית BFAMI לכל המשפחה, המוקדשת לפעילות לילדים, מוצג "חדר משלי", פרי שיתוף פעולה בין האמנית הילה שפיצר והאדריכל אריאל ערמוני. ילדים ומבוגרים יוזמנו לצייר את החדר שלהם, או את חדר החלומות שלהם, על גבי דפים בגודל של גלויה, ולמקם את החדר שלהם בתוך אחד מחלונות בניינים מעוצבים, בתוך גלריה שכל קירותיה יצוירו על ידי הילה שפיצר.

נטליה זורבובה חיה בציור

• תערוכת יחיד לנטליה זורבובה
• אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

באולם המרכזי של המוזיאון, וביחס ישיר לתערוכה "בבית: משכן האהבות והחרדות", תוצג תערוכת יחיד לאמנית נטליה זורבובה. זורבובה נולדה במוסקבה ב-1975, עלתה לישראל ב-2004 וחיה ביפו. ב-2011 היתה בין מייסדות הקולקטיב "הברביזון החדש", ותערוכות יחיד שלה הוצגו בין היתר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2019), וארטפורט, תל-אביב (2023).

התערוכה מוקדשת לציורי שמן גדולי ממדים של פנים הבית של זורבובה. בכל המקומות השונים שבהם גרה, בין שהיה זה במוסקבה, בברלין או ביפו, נטליה זורבובה ציירה בעיקר את פְּנים ביתה.

המבט בסביבת המגורים הוא אמצעי להסתגל אליה, ודרך הציור זורבובה מגלה את המקום; זורבובה מצטיינת בבנייה של קומפוזיציות מורכבות בפורמטים גדולים – אולי האתגר הגדול ביותר בציור. בתולדות האמנות, גודל כזה שמור על פי רוב לציורים היסטוריים, ואפשר לומר שעבודותיה הן ציורים היסטוריים על סיפורים לכאורה לא חשובים, על רקע חללים ביתיים המאוכלסים בכיסאות, שטיחים ועציצים.

החללים שהיא מציירת נושאים עקבות של התרחשויות וזיכרונות קטנים: מעיל שמישהו השאיר על כיסא, כביסה שממתינה לקיפול, או ציור שצויר לפני שנים ותלוי על הקיר. הנושא של זורבובה הוא התרחשויות בלתי מתוכננות של חיים במרחב הביתי, שמתנקזות לתוך קומפוזיציות פוטנציאליות.

פיראנזי: מראות רומא

• ג'ובאני בטיסטה פיראנזי: 1720, רפובליקת ונציה – 1778, רומא
• אוצר: ד"ר קובי בן-מאיר

בתערוכה יוצגו 17 תצריבים של רב-האמן האיטלקי מן המאה ה-18, ג'ובאני בטיסטה פיראנזי, אשר עברו תהליך רסטורציה בשנה האחרונה. פיראנזי פעל ברומא באמצע המאה ה-18 – תקופה שבה העיר משכה אליה משכילים מרחבי אירופה, שנפגשו על רקע תפאורה של מבנים מהוללים בני מאות שנים.

בתצריבים של פיראנזי מופיעים זה לצד זה שרידים מן העת העתיקה, כנסיות מימי-הביניים המוקדמים, מבני פאר מתקופת הרנסנס ודמויות בנות המאה ה-18. כל אלה ערוכים יחד בערבוביה, שמציגה את רומא כתל ארכיאולוגי של ידע וחיים. התצריבים של פיראנזי מקרינים נוסטלגיה לפאר נחלת העבר, אשר בצִלו הכבד אין לבני-זמנו אלא להגות במלנכוליה על המבנים שהיו וחרבו.