פרופ׳ מיכאל בורט הוא מורי רבי ואחד האנשים שהשפיעו עלי ועל סטודנטים רבים לאדריכלות בטכניון. הוא היה דיקן הפקולטה לאדריכלות בטכניון. נחשב לאחד הממומחים הגדולים בעולם למורפולגיה וזכה לשבחים על עבודת הדקוטורט שלו אותה ערך בגיל צעיר.
"העיר הרב שכבתית"
מיכה היה המנחה שלי לעבודת המחקר לתואר השני ולדוקטורט. ביחד פיתחנו את הפרדיגמה שנקראת "העיר הרב שכבתית" לפני כ- 20 שנה שצפתה את הצורך בצפיפות הבניה וכתוצאה מכך את החובה לשכפל את שטחי הציבור במרחב.
הצגת הפרדיגמה
בשנת 2000 הצגנו את הפרדיגמה בכנס האדריכלים הבין לאומי בברלין. היום אנחנו רואים את התגשמות הפרדיגמה בכל העולם ובישראל.
מיכה היה אבי חזון השדרה הכחולה לישראל: עוד לפני למעלה מ30 שנה חזה מיכה כי ישראל תצטרך להתפתח לעבר איים מלאכותיים למגורים לתשתיות נמלים ושדות תעופה. במסגרת חזון זה הצענו לפני 20 שנה את פינוי מפרץ חיפה למגורים והוכחנו כי ישנה היתכנות כלכלית. בקבוצת המחקר היו שותפים פרופ׳ בורט, פרופ׳ דני צימנסקי, פרופ' ברוך קפניס (ז"ל) ואנוכי שריכז את המחקר.
יש פתרון פשוט וזול (יחסית לאחרים) לאתגר שדה התעופה המשלים והחליפי לנתב"ג, והוא בנוי על שני רכיבים:
1) הארכת מסלולי חיפה לתוך הים (כפי שנעשה בעשרות שדות תעופה בעולם) והפיכת חיפה לשדה בינלאומי שישרת את כל הצפון עם שתי ערים תוססות ממש לידו (חיפה ו"עיר הקריות") ןעם כל ההינטרלנד והתשתיות הנחוצות לשדה בינלאומי;
2) הגדלת הקיבולות והתשתיות של נתב"ג, בלי שום צורך להוסיף או לשנות את המסלולים הקיימים; יש שם שטחי ענק שמתאימים לכך.
שני דברים פשוטים יחסית, הגיוניים אסטרטגית, זולים וניתנים לביצוע תוך מספר שנים מועט!
זאת, במקום כל הקשקושים האינסופיים על נבטים, רמת דוד ועל עוד סדרה של הצעות הזויות.
אבל בשביל לקבל החלטה כזו ולהתחיל לבצע אותה יש צורך בממשלה הגיונית ויציבה, והמוצר הזה, אזל ידוע במחוזותינו כבר לפני הרבה שנים…
פתרונות יש כשרוצים שמשהו יצליח. המדינה כך נראה לי יותר ויותר, רוצה שחיפה תיכשל.
הפקידים גרים ועובדים על ציר גוש דן – מודיעין – ירושלים וזה מה שמעניין אותם, כל השאר אזרחים סוג ב' או ג'.
חוסר הפיתוח של מרינה ושדה תעופה בינלאומי משאיר את חיפה עיר תעשייה אפרורית ששמים לה מקלות בגלגלים
העיר לא סתם הזדקנה ולא סתם עזבו עשרות אלפים לגוש דן. כשאין פיתוח נכון, ושודדים ארנונה בלי תמורה,
תושבים ועסקים שיש להם אלטרנטיבות – עוזבים.
כשאני רואה מועצת עיר שהגיל הממוצע בה הולך להיות 55-60 ויש בה רק הטבות לגמלאים בעצם מה שרוצים
זה שחיפה תהיה בית אבות אחד גדול – עיר הנוער בוטלה, יחי הגימלאידה. לא צריך שדה תעופה בחיפה, יש כסף לנסוע
ברכב היוקרתי לנתב"ג ושיחנה שם כל הטיול. לא צריך מרינה, נצא לשייט יוקרתי לערים אחרות בהן יש מרינות..
מה צריך פסטיבלים לצעירים, שיקחו רכבת לתל אביב ויבלו שם. מי שחושב שאני מגזים שיראה מי נמצאים במקומות
1-3 הריאליים בכל רשימה ויבין שאנחנו על סף מועצת עיר גריאטרית שמכוונת רק להטבות לפנסיונרים.
בני 40 הם זן נכחד בחיפה כך נראה.
מה אומר הפרופ' על פרופ' אחרת שהתנכלה לסטודנט הנ"ל כשהיה דוקטורנט – וכן התנכלה לעוד כמה וכמה – והפסידה לו בבית המשפט?
מה אומר הפרופסור על הסטודנט שלו שכבר 20 שנה עובד על הדוקטורט וטרם קיבל את התואר?
כל הכבוד לך פרופ' מיכאל בורט.גמר חתימה טובה ומבורכת לכם
אייל, התשובה לשאלותיך עגומה בפשטותה: ראשי עיר כושלים שלא רצו ולא ידעו להאבק עבור העיר ותושביה!
עשרות שנים שיקרו את הציבור שאי אפשר להאריך את מסלולי שדה התעופה לתוך מפרץ חיפה כי ייבוש ים בהיקף כה גדול של מאות דונמים זה יקר ולא כלכלי. והנה באו הסינים ייבשו 800 דונם לנמל המפרץ תוך 4 שנים הקימו נמל ימי חדש.
למה משקרים לנו כל הזמן. למה דורסים את העיר הזאת בכל החלטה ומייצרים רק עוד שכבה דל מפגעים חדשים כמו עמודי חשמול הרכבת במקום מינהור. כמו מנהרת תשתיות לשינוע חומרים מסוכנים במקום פינוי המזהמים ממרכז המטרופולין. כמו מיכלי ענק לוגיסטיים 30 מטר גובה על גדות הקישון לאחסון פסולת מזוהמת סינית במקום פארק מטרופוליני.
מה גורם לממשלות וגופי התכנון לחסל את הסיכוי של חיפה לצמוח?!
חייבים להגיע לשורש העניין הזה.