אנחנו כל כך עסוקים בטרללת שכופים עלינו נבחרי הציבור שלנו, שצריך לפעמים אירוע קטן שיזכיר לנו היכן אנחנו חיים ביום יום.
סיפור קטן מהחיים
אז הנה אירוע קטן שכזה, סיפור קטן מהחיים: ביום ה' ה-21.9.2023, עברתי בתחנת הדלק של דור אלון, מול הגרנד קניון בחיפה. תדלקתי, ואח"כ נסעתי לכיוון משאבת האוויר כדי לבדוק לחץ בצמיגים. בעמדה חנה כבר אופנוע, ורוכבת האופנוע הייתה עסוקה במילוי אוויר. חיכיתי, כאשר אני עומד כ-2 מטר ממנה. בשעה 08:55, הופיע אופנוע של וולט, ונכנס בנון שלנטיות ביני לבין האופנוע שבעמדה. צפצפתי לו קלות, כדי למחות על החוצפה.
"יש תור"
בחור צעיר חבוש קסדה ירד מן האופנוע, התבונן בי בזלזול ואמר: "תצפצף אצלך בבית, יא שרמוטה."
"יש כאן תור," אמרתי, "ואני עומד בתור."
זה לא הרשים אותו במיוחד.
"יש כאן תור?" אמר, "אז תעמוד בתור אחריי." והוסיף תנועה מאיימת.
שקלתי את האפשרויות.
כיוון שהתגובה היחידה שנותרה לי הייתה לפעול באלימות, שסביר ששנינו ניפגע ממנה (אני במצב סביר, אבל הוא בכל זאת בחור צעיר עם קסדה), החלטתי פשוט להתרחק משם.
הגשתי תלונה בוולט, ואני סקרן לראות איך תטופל.
תגובת "וולט":
בוולט מיהרו לטפל במקרה עם הגעת הפנייה, ומסרו לנו שמדובר בהתנהגות חמורה, ושהנושא יטופל מיידית מול השליח.
האם הכתבה עניינה אותך?
ב״וולט״ מסרו בתגובה…חמור מאוד נטפל
ואני אומר לא יטפלו והמידע ייזרק לפח.
חבל על המצב שאליו התדרדרה
מדינתנו האהובה, אלימה, חוצפנית
לא איכפתית.
כואב הלב.
סוקרטס : שליחי וולט פועלים כמו אוט' .
אולי תכתוב ספר על החברה האנושית החדשה – חצי רובוטית חצי אידיוטית-אלימה וההדרדרות של האנושות מבראשית דרך הטכנולוגיה (כלים שהופיעו ממש מהר) ( ואולי תוסיף את Unabomber בדרך ) לפני שנהיה פסלי ברונזה?
יש הרבה השראה ביצירות ומאמרים בתחום שאשמח לתת לך וחלקם מקוריים(שלי). אינני רוצה/צריך כסף או קרדיט אז נראה לי שתרוויח על זה הרבה יותר מאוויר ריק.
אגב כתובת הדואר שלי אחרת משיש במערכת ואיני עובד או עבדתי מעולם בוולט . העיתון שלכם די בינוני אגב..
מצטער להגיד אני לא מרחם על שליחים שנוסעים כמו משוגעים ונהרגים זה אפילו לא כואב לי לשמוע
נבוט בראש הייתי נותן לו
נחמד לפגוש דמות ספרותית…
אפשר לטפל מראש ברוב השליחים שאני נתקלת בהם בדרכים. נוהגים בפראות, עוקפים כמו עבריינים, נוסעים באדום, בקיצור, תעשו להם בית ספר.
חכם מאד היה להימנע מאלימות ולהתרחק. בחור צעיר גס רוח מסוגל להוציא סכין. האלימות הפכה להיות שפה רשמית במחוזותינו וחוסר הבטחון הרים ראש. טיפול של וולט חסר משמעות עבור אותו בריון. מכסימום יפטרו אותו וימצא עבודה כשליח במקום אחר. כמה כואב וכמה עצוב לאן התדרדרנו.
אגב, אני אחת ה"טמבליות" מהסיפור שלך ב"ימים של גאולה". ולתזכורת: פניתי בשאלה למורה לתפירה (ג'יפה) כאשר היתה עסוקה עם חברתי. בלי להבלבל צערה עלי: לך טמבל כעת אני מתעסקת עם טמבל אחר!!! גמר חתימה טובה….