אזורים עירוניים מתפשטים במהירות, ובעלי חיים נדחפים החוצה או הופכים להיות עירוניים בתהליך. ציפורים הן בין המינים הרבים שאנו רגילים לראות ולשמוע בערים בכלל, ובחיפה בפרט. השאלה שעולה היא, איך בדיוק מושפעות הציפורים מההתפשטות העירונית?
הכול עניין של מינון
באוזרים עירוניים לעומת הכפריים, יש אקולוגיה שונה. ישנה השפעה של הצמחייה המקומית למשל, ואם היא נעלמת, הדבר מקטין בתי גידול ומקורות מזון של מיני הציפורים, בזמן שעליה בבניה, והשלכת פסולת של אוכל ברחוב, משפיעה גם כן על אוכלוסיית הציפורים. ברחובות רואים עוד דברים, פסולת שנשארת מאחור, של מתכות וזכוכיות, שגם אלו משפיעים על אוכלוסיות הציפורים.
גם הן מתקשרות
בעלי חיים, משתמשים בקול כדי לתקשר, אך בסביבה עירונית, קשה להן להתחרות ברעשי הרקע. ולמרות זאת, הן שורדות. חוקרים שונים בעולם, כמו ד"ר הנס סלבקורן מאוניברסיטת ליידן בהולנד, בדק דפוסי התנהגות אצל ציפורים, לצד שינויים סביבתיים מהירים בעיר. הוא חשב שתהיה ירידה והכחדה של מינים מקומיים. אלא שהוא מצא, שישנם מינים מסוימים, שאמנם נראו פחות, בעוד ציפורים חדשות הגיעו מאזורים אחרים, אל העיר ונשארו בה.
ברוב הערים יש הרבה ציפורים מזן מסוים, ביניהן יונת הבית ודרור הבית, שמצאו מגוון רחב של תזונה ומקומות קינון, מה גם שהן התרגלו אלינו.
על אף הרעש העירוני
לציפורים חשובה התקשורת האקוסטית. הן משתמשות בה להגן על טריטוריות, למשוך בני זוג, לדעת מתי להאכיל את צאצאיהם ועוד. תנופת הבנייה והתעשייה, שחיפה מבורכת בה, משפיעים על תקשורת זו. אוכלוסיות ציפורים מסוימות, שחיות באזורים עירוניים נוטות לשיר בתדרים גבוהים יותר מאשר אוכלוסיות שחיות באזורים מיוערים סמוכים.
תדר שירת הציפורים ורעש העיר
ככל שהרעש העירוני חזק יותר, התדר של שירת הציפורים יהיה גבוה יותר. ציפור שלומדת לשיר שירים מסוימים מחברי הקבוצה שלה, יהיה לה יתרון, כי היא מסתגלת לסביבה המשתנה בקצב כזה מהיר. אם ציפור לומדת מחברי הקבוצה לשיר בתדר גבוה יותר, או אם הצאצאים החדשים לא יכולים לשמוע את התדר הנמוך, כך הדור הבא ילמד לשיר בתדרים גבוהים יותר. זה מה שנקרא אבולוציה תרבותית.
שירת ציפורים בעיר
נותר עוד הרבה ללמוד על האופן שבו ציפורים מתאימות את השירה שלהן לעיר. בחיפה שירת ציפורים נשמעת בכל מקום כמעט. בעיר התחתית, בהדר, בין ענפי עץ הפיקוס, כמו ברחוב מסדה, בכרמל מן הסתם, ובשדות הסמוכים לחופים.
הבז המצוי, הדורס הנפוץ ביותר בארץ, שמונה כמה עשרות אלפי זוגות, שנראה הרבה בשטחים פתוחים, בעצים וצוקים, כשהוא דואה בגובה רב, נראה רבות בחיפה. בעונת הקינון שני בני הזוג משמיעים קולות צרחניים.
אי אפשר לפספס את שלדג לבן החזה, כי הוא קולני מאוד. רואים אותו עומד על עמודי חשמל, גגות בנינים. כשרואים משהו כחול מעופף בין הענפים, יודעים שזה השלדג. ישנה הדררה המצויה, שניכרת בזכות נוצותיה הירוקות, שבישראל נחשבת כפליטת תרבות, יציבה מצויה, שצצה בכל מקום, אפילו בשוק תלפיות.
לצופית הבוהקת, יש מגוון של קריאות. חלקן קשורות להכרזה טריטוריאלית. הפשוש, שנצפה בשדות, והכוונה לשדות וחצרות בין בתים, משמיע סוג של קריאות טי-טי, המשמשות גם לאזהרה מפני דורס. אם הסכנה קרובה, הקריאות חזקות, גבוהות ומהירות יותר.
ציפור עירונית נוספת, הוא הנקר הסורי. שמבחינה אקוסטית, קולו יוצא דופן, כי שומעים אותו בעיקר כשהוא מתופף על העצים, מקיש במרץ על גזע.
כה קטנות וציוצן רם
הירגזי המצוי, שהוא קטן וצהבהב, שאורכו 13.5-15 ס"מ, נצפה בחיפה בשכונות ומקומות רבים. בעיר התחתית, הדר, כרמל, אחוזה, אל עתיקה. ציפור שיר נוספת שהתבייתה בחיפה, היא סבכי שחור הכיפה, שדוגר ביערות מוצלים עם תת-יער עבות, בפארקים ובגנים עם צומח נמוך, שבדרך כלל מסתתר, כי הוא חששן. אפשר לשמוע את הציוץ שלו גם ממרחק של כמה עשרות מטר.
בחיפה ישנם עשרות פרטים של הציפור, עורבני שחור הכיפה. הוא קשקשן לא קטן, שיודע לחקות קולות של ציפורים אחרות, קולות של חריקת דלתות, שלפעמים נשמעות כמו יללת חתול.
חיפה בורכה בלא מעט שחרורים. שירת השחרור היא בין היפות בטבע בכלל. הוא ממש זמר. רואים אותו רבות, בחורשים. כמו ברחוב הברושים. שומעים את קולו שבוקע מבין צמרות עצי האורן העצומים. הוא יותר חששן מאשר העורבני. הוא גם שר בתעופה, ומשמיעה קריאות כמו של נץ.
חיפה עיר יפה
הציפורים אוהבות את חיפה. יש בה הכול – ים, הרים, חורשים, יערות, פארקים, טיילת, חצרות, אדניות בחלונות. הרבה ירוק בתוך העיר. ברחובות הדר, למשל ברחוב ירושלים, שנמצא בלב העיר, למי שמסתובב בשעות היום, יחשוב אולי שעצי הברוש שרים, כי בוקעים מתוכם שפע ציוצים.
עצים, עצים וים
כולי תקווה שישאירו את העצים בעיר, ולא יכרתו אותם לטובת בנייה מאסיבית. הלא, איך יתחרו הציפורים עם קולות הדחפורים?
בחיפה, שהבנייה רק נדמה הולכת וגוברת, שיש לה תעשייה משגשגת, עדיין הטבע בה שופע, טבע שלא נכנע לקולות הרעש של העידן המודרני ולא אחת מצליחות הציפורים לשיר חזק דיו, עד כדי כך שהן מצליחות לגבור על קולות של צפירת המכוניות.
מקורות:
בכתבה זו נעזרתי באתרי אינטרנט שונים. למטייל, המרכז לטיפוח ציפורי הבר, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, אתר באנגלית, SCITABLE.
כתבה נהדרת. תודה!
כתבה חשובה סברינה דה ריטה. שבת שלום ומבורך.
צודק. יתוקן.שבוע טוב.
קשה להשלים עם תיאור הירגזי המקסים כ"קטן וצהבהב". הצילום בכתבה מוכיח שצבעיו הם צהוב עז, שחור ולבן והצירוף שלהם
יפה להפליא. זו אחת הציפורים המקומיות המקסימות.
כמו כן, מוזר שאין ציון להשתלטות המיינות על הנוף הציפורי..
סברינה יקרה,
הכתבה שלך הזאת נהדרת כמו שאר הכתבות שפרסמת עד כה.
את מייפה את העיתון עם כתיבתך וצילומייך.
להלן הערותיי לכמה אנשים שכתבו לך תגובות:
1. המיינה היא ציפור פולשת כמו החזירים שפלשו למרכזי הערים,
המיינה היא ציפור המקורבת לדרור (ולא לעורב)
2. ישנן ציפורים של קבע כמו היונים והעורבים… שניהם דומים להתנהגותם לעכברים שגורמים לבעיות.
3. הכתבות של סברינה מהוות הצצה של סקרנות לעולם היפה של הציפורים, מי שרוצה להתעמק שיפנה לאקדמיה.
סברינה, המשיכי לכתוב לנו דברים נפלאים – כל הכבוד לך!
שלך, נפתלי
מודה לך על דבריך
כתבה נהדרת, מצפים בקוצר רוח לכתבה הבאה בנושא.
שלום אני בעל התמונה באזה זכות את משתמשת בתמונות שלי ?
אני אולך לתבוע אותך
צרי קשר דחוף 0543659645
עוד מטרד רעש לאוסף. עדיפות על המואזינים אבל לא בהרבה
למרבה הצער חיפה אינה נמצאת על מפת הנדידה של הציפורים מאירופה לאפריקה. מיליוני ציפורים בלהקות חולפות בשמים וגם נוחתות למזון ומנוחה.
למרבה הצער של הציפורים אולי.
אנחנו זוכים להנות ולהתפעל מהתופעה. זה נהדר, חבל רק שלא הותירו להם עצים ומקומוך מסתור ומנוחה ומקורות מים.
אין לי מושג איך חלק מהן מצליחות לשרוד, אך רובן לא , וזה באמת למרבה הצער
כבר כ-5 שנים חל שינוי לרעה בכשר לציפור הדרור . הציפור הזו בבקרים הייתה מופיעה ליד בייתי דרומים לחיפה בהמונים . היום בקושי רואה דרור אחת או שתיים לרפואה. לא יודע מדוע בידיוק אבל להערכתי. הדררות(התוכים הירוקים) וציפור פולשת בשנים האחרונות זו (המניה) אשר טורפת את הגוזלים של הדרור . או האוולוציה עצמה ??? חבל באמת וכואב הלב . ציפור (המניה) או העורב ההודי עושה טרור לבעלי הכנף כבר שנים
מניה זה מצב נפשי או מניה בבורסה , הציפור נקראת מינה נשמע כמו מיינה.
התמונה היא של סיבכי שחור ראש.שבוע טוב.
שכחת לציין את ציפור המייינה . היא נכנסה לחיינו לפני כמה שנים הגיעה מהודו .לפארק ברמת גן והיום הם רבים בכל הארץ
שכחת לציין את המיינה . היא נכנסה לחיינו לפני כמה שנים הגיעה מהודו .לפארק ברמת גן והיום הם רבים.
נכון. על המיינה אכתוב בכתבה הבאה.
תודה!!
אם כבר לפרסם מאמר על צפורי חיפה הייתי מצפה שיתיחסו לשינויים שחלו באוכלוסיות הציפורים בעיר. בעוד שבילדותי אני זוכרת בעיקר את הדרור, הוא נעלם לחלוטין מהעיר. גם צופיות רבות קננו כאן ואני זוכרת צופיות שנכנסו לביתי למצוץ צוף מבת שבע שטפסה סמוך לחלון. כיום אין לא לדררים ולא לצופיות זכר בחיפה. את מקומן תפשו מיינות הודיות, יונים ועורבים.
הי אריאלי תודה על תגובתך
זו תהיה הכתבה הבאה שלי
על מגוון הציפורים בעיר למרות שיש סטטיסטיקות שנעשות על ידי אתררי צפרות בארץ. ראיתי דרורים בכרמל צרפתי. נראה לי שהם מתחילים לעלות לכרמל
היום בבוקר ממש הרגשתי זאת הלכה למעשה. וזה בגלל הציפורים שפלשו למדינה ה-עורב ההודי.ה=(מניה) והדררות(התוקים) אשר גוזלות את אזורי הקינון של ציפור הדרור. וגם טורפות את הגוזלים. המניה מחכה קולות של הדרור ליד הקן בזמן שהגוזל חושב שהוריו באו להאכילו מוציא ראשו. ואז ניטרף ע"י המניה הפולשת . מצער וכואב ליראות איך ציפור הדרור נעלמת אט אט מהנוף אצלנו במישור החוף
אצלנו ליד הבית (רוממה) יש די הרבה צופיות (אבל כמובן שאפשר וצריך יותר) מעט דרורים/פרוש/פשוש , ירגזים ובולובולים וכמה עורבנים עורבים ומאיינות ודררות. וכמובן צוצלות ויונים ושחרורים, ומדי פעם מבקר איזה שלדג או ציפור מפתיעה אחרת. נראה לי שאפילו סנוניות עברו אצלנו בתקופה האחרונה.
נראה לי שאיפה שיש מגוון של עצים יש מגוון יותר גדול שלהן, וכמעט כל הבניינים ברחוב הם עם הרבה עצים שונים בגינות הבניין.
התמונה תחת הכורת סיבכי שחור כיפה – לא נכונה
התמונה היא של סיבכי שחור ראש.
צודק יתוקן
תודה