"אדוני השוטר אז אולי…" – כל מה שהנהג/ת הישראלי/ת צריך לדעת כדי לשמור על החוק ועל שלום כולנו • פרק 22
מצוקת החניה בעיר גורמת לא פעם לתסכול של בעלי חניות פרטיות הנחסמות על ידי אזרחים חסרי התחשבות המעמידים את רכבם על גבי ה X, הלא הוא תמרור 820, האוסר על חניית רכב במקום המסומן, מאחר והוא חוסם את היציאה והכניסה לחנייה פרטית.
אחוז ניכר מהקריאות בעיר הן בשל אירועים מהסוג הזה.
אנחנו ממש במקום
באחד הבקרים שמענו את המשגרת ממוקד מאה פונה למפקד משמרת בבקשה להקצות ניידת לפינוי חסימת חניה באחד מהרחובות בקרית מוצקין.
מאחר שהיינו קרובים למקום, ביקשנו לקבל את הקריאה ולטפל בה.
בהגיענו אל הכתובת, הבחנו באדם מבוגר עומד בכניסה לחניה שלא הייתה חסומה.
"אתה המודיע על חסימה?" שאלתי את האיש והוא הנהן.
"במה מדובר אדוני?"
"אתה לא רואה?", "הטמבל הזה עומד על ה X שלי."
אמר האיש בכעס תוך שהוא מצביע על רכב פרטי שחנה לפני השטח המסומן, תוך שהוא חורג לתוכו מעט.
תלונה קנטרנית
"הוא לא בדיוק חונה על ה-X שלך ובטוח שאיננו חוסם אותך. ניתן בקלות לצאת ולהיכנס לחנייה שלך," אמרתי, קצת מופתע מהעובדה שאירוע כזה הכעיס אותו.
הבחנתי שהוא מהסס כמעה. תוך כדי כך שלח מבט מהיר לאחור, לעבר הבית שבחצר.
"אתה לא רואה שהוא בולט לתוך ה X שלי?"
קרא האיש בכעס בקול רם מהנדרש, כאילו הדברים מופנים לאוזן נעלמה.
הרכב באמת חרג כמה סנטימטרים לתוך השטח המסומן אבל בוודאות לא חסם את הכניסה והיציאה מהחנייה.
"מצטער אדוני, זה לא נחשב שהוא חוסם אותך. אתה באמת חושב שאתה צריך להזעיק ניידת משטרה בשביל זה? הוא לא מפריע לך לצאת אז בשביל מה כל המהומה?"
דמות מסתורית בחלון
דבריי גרמו לו מבוכה והוא שלח שוב מבט לאחור, לעבר הבית, כאילו משם יגיע עזרו. רק עכשיו הבחנתי בדמות הניצבת בחלון, דמות של אשה. האם הדברים שאמר היו מכוונים לשם, יותר מאשר אלי?
"השכן הזה חוסם לנו כל הזמן את החנייה," המשיך לטעון בקול רם, "גם אם זה כמה סנטימטרים, אתה צריך לתת לו דוח!"
ויקטור שותפי, שישב עד כה בניידת והקשיב לחילופי הדברים מבלי להתערב, איבד את סבלנותו, יצא מהניידת וניגש אלינו.
"אדוני הנכבד," פנה אל המתלונן, "בגלל קריאות קנטרניות מהסוג הזה, אנחנו לא מצליחים לטפל בעבירות תנועה מסכנות חיים. אתה נראה לי איש מכובד והגיוני, אתה באמת חושב שמה שקורה כאן מצדיק התקשרות למוקד 100?"
קריצה
המתנו לתשובה ובמקום זאת קיבלנו מהאיש קריצה.
אני מביט משתומם בויקטור והוא מביט בי בחזרה, לא מבינים מה האיש רוצה. כשהבין שעומדים בפניו שני שוטרים חסרי בינה לחש: "בואו, אסביר לכם מה קורה," אמר כממתיק סוד, התרחק מעט מהמקום בו עמדנו ונעצר סמוך לעץ עב גזע שהיה נטוע על המדרכה. הלכנו בעקבותיו".
עכשיו אתם לא רואים אותה אבל אולי שמתם לב לאשה שעומדת בחלון?" שאל.
"כן, ראיתי אותה," עניתי מיד, "מי זאת?"
אשתי פולניה
"אז זהו…זאת אשתי. היא פולניה, אתם מבינים?"
"מה קשור המוצא העדתי של אשתך לפנייה המיותרת שלך למשטרה?" שאלתי.
"אין לכם אשה פולניה?" שאל."שלי רומניה," אמר ויקטור."וגם שלי," אמרתי.
"אהה…אז אתם כנראה לעולם לא תבינו," לחש, "אִשְתי לא מפסיקה לנדנד לי בכל פעם שנדמה לה שאחד השכנים חונה קצת על ה X שלנו. היא לא מפסיקה לשגע אותי ולנדנד לי שאתקשר למשטרה. בסוף אני נשבר. תאמינו לי, אין לי ברירה," אמר בקול מתחנן.
האיש נשמע משכנע למדי. הצצתי לעבר החלון. האלמונית עדיין עמדה שם.
"טייב חבר, תדבר עם השכנים ותסביר להם את הבעיה כדי שלא תצטרך להטריד אותנו סתם," אמרתי.
אין להם בכלל אוטו
האיש הודה לנו על ההבנה ופנה לחזור לביתו שפוף ומדוכדך.
"מיסכן," אמרתי כשהיינו בניידת, "הוא באמת איננו אשם והנזיפות שלנו לא באמת עזרו לו בחיים."
"אתה צודק," אמר ויקטור, "אבל שמת לב שאין בכלל אוטו בחניה שלהם?"
"שמתי לב," אמרתי, "אבל חשבתי שאולי האוטו רק במקרה לא בחנייה עכשיו."
"בזמן שאתה נזפת בו, אני בדקתי במערכת," אמר ויקטור.
"נו, ו…?" שאלתי.
"אין להם בכלל אוטו!" הכריז.
אם היא נראית כמו זו שבתמונה, אני מוכן לצאת לכל המכוניות ברחוב, רק שתהיה מרוצה