טקס הזיכרון ה-12 לחללי אסון הכרמל ○ יום שני, 12/12/22
טקס הזיכרון ה-12 לחללי אסון הכרמל התקיים אמש י״ח בכסלו התשפ״ג 12/12/22, באנדרטת ההנצחה בכרמל, בהשתתפות המשפחות השכולות ובמעמד השר לביטחון הפנים עמר בר לב, מנכ"ל המשרד לביטחון הפנים תומר לוטן, נציבת שירות בתי הסוהר רב גונדר קטי פרי, מפכ״ל המשטרה רב ניצב יעקב שבתאי, נציב כבאות והצלה רב טפסר אייל כספי, סמנכ"ל וראש אגף משפחות ומורשת במשרד הבטחון, מר אריה מועלם, המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל השיח מוואפק טריף ומכובדים נוספים.
במהלך הטקס הוקרן שיח אחים שכולים שבמסגרתו ניהלו שיח משותף גילה רביב, אחות של מישר ענבל אמויאל ז״ל, יניב מלינה, אחיו של סגן ניצב איציק מלינה ז״ל, רס״ר רון חייט, אח של רב סמל דני חייט ז״ל ורס״ל עלאא אבו ריש אחיו של מישר וסים אבו ריש ז״ל. האחים דיברו על הגעגועים החזקים, על הקשר המיוחד בין האחים השכולים ועל גאוותם הגדולה באחיהם.
עם סיום הקרנת השיח, נשלחו תנחומים עמוקים למשפחת סוויסה שאיבדה את יואל סוויסה, אחיו של מישר יקיר סוויסה ז״ל שנספה באסון הכרמל.
כזכור, אחיו נהרג לפני מספר ימים מפגיעת רכב כאשר נסע על אופנוע חירום של איחוד הצלה, שם התנדב.
עוד בטקס, הזמרת זהבה בן הקדישה את השירים ״אהבה שכזו״ ו״אהבה אסורה״ לזכר החללים ולבני משפחותיהם.
את אבוקת הזיכרון הדליק מיכה פרץ אחיו של מישר רונן פרץ ז״ל, מלווה ע״י קצין הנפגעים של יחידת נחשון כלאי אביחי זעפרני.
את דבר המשפחות השכולות נשאה נופר בוקר, בתו של תת ניצב ליאור בוקר ז״ל.
יואב ישראלי, בנו של מישר רמי ישראלי ז״ל אמר קדיש.
בסיום הטקס, שאובטח ע"י משטרת ישראל, ליוו נציגי המשפחות השכולות את מעמד הנחת הזרים בסמוך לאנדרטה.
השר לביטחון הפנים עמר בר-לב:
"כאן, במקום הזה, לפני 12 שנים, האש הגדולה בערה וכילתה חיים. 44 מטובי בנינו ובנותינו, לובשי מדים מגופי ביטחון הפנים, אזרחים ומתנדבים – שליחי ציבור מעולים וצנועים שבחרו להקדיש את חייהם למען ביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל, נפלו חלל כאשר באומץ ובנחישות חתרו להציל חיים וטבע".
עוד אמר בר לב:
"מייסרת העובדה שרק לאחר אסון כל כך כבד, מדינת ישראל נדרשה והשכילה להבין את עומק השבר במערכי הכבאות וההצלה שלה. אך עתה, אני עומד כאן לפניכם וקובע שהמציאות כיום שונה בתכלית, וכמובן לטובה ומדינת ישראל ערוכה טוב בהרבה להתמודדות עם שריפות ואסונות טבע"
"אסון הכרמל התרחש בא׳ חנוכה תשע״א", המשיך השר, "והוא גבה את חייהם של ארבעים וארבעה נספים – שלושים ושבעה צוערים ומפקדים בקורס קצינים של שירות בתי הסוהר, שלושה קציני משטרה, שני לוחמי אש, נער מתנדב במערך הכיבוי וההצלה ונהג האוטובוס שבו נסעו הצוערים. יהי זכרם ברוך!"
השריפה הגדולה.
כיצד אפשר לשכוח? הייתי בבית באחוזה ברחוב ויתקין והלהבות היו לידי ממש.
מכיון שאין חלון לכיוון הכביש לא ידעו המחלצים שיש עוד מישהו בבית. ועזבו את השטח. בני משפחתי לא הגיעו כי המשטרה לא איפשרה לאזרחים להכנס לשטח האש. ראיתי את הלהבות במרחק 5 מטר ממני. זאת היתה זוועה ופחד אימים.
למזלי הרב הגיע הבן שלי שלקח אותי אליהם הביתה.
למחרת בבוקר בעלי ירד בריצה כי לא נתנו להכנס לאזור עם רכבים. לבדוק מה קורה עם הבית שלנו. למזלנו הבנין לא נפגע.
מספר בתים נפגעו והדיירים עברו לגור בבתים חלופיים.
יהי זכרם של כל מי ששלמו בחייהם בארוע הנורא הזה ברוך..אמן