חגי תשרי בעיצומם. אצל חלק מאיתנו הם מעוררים ציפייה להגשמת תוכניות או חופשה בחו"ל, בעוד אצל אחרים תקופת החגים מסמלת בעיקר מסורת ומשפחתית, תחושת נוסטלגיה וחמימות, שמחה, אוכל טוב ומפגשי חברים.
לחגים בכלל וחגי תשרי בפרט תפקיד חשוב בבניית קשרי משפחה וקשרים קהילתיים. מסורת החג מעניקה תחושת שייכות ודרך לבטא את מה שחשוב לנו. כמו כן, הצמידות בין ראש השנה ליום כיפור מספקת הזדמנות להרהר על עצמנו, מין פסק זמן לערוך חשבון נפש על התקופה שהסתיימה לה, יחד עם רצון להתחיל בצעדים ראשוניים לשיפור חיינו ויחסינו עם האנשים הקרובים אלינו.
יחד עם החוויות החיוביות, החגים עשויים לעורר לא מעט מתח, תחושות שליליות ואי שקט שקשה להימנע מהם. כתוצאה מהזיכרונות שנוצרים מאותם אירועים בין עם משמחים או לא, המוח עתיד להשתנות בדרך זו או אחרת.
להלן כמה היבטים בולטים של חווית החג, וכיצד הם עשויים להשפיע על המוח.
חיזוק הזיכרון האפיזודי – אירועים וחוויות
בדרך כלל, החגים המשפחתיים רווים רגעים טובים – אוכל טעים, שיחות מצחיקות, קרובי משפחה שלא ראיתם כל השנה, תשורות למיניהן ועוד. חוויות אלו משמעותיות מאד עבורנו שכן הן מתובלות באירועים בלתי שגרתיים שמתרחשים בזמן ובמקום מסוים עם אנשים מסוימים. ככלל, נהוג לומר כי זיכרון אפיזודי מערב את ארבעת ה- "W": Who, When, Were ו- What – דהיינו, איפה האירוע התרחש (Where) , מתי – באיזו שעה (When) , עם מי היית כשזה קרה(Who) ותאור המתרחש (What).
בכדי שאותם רגעים ואנקדוטות ייחרטו במוחנו וייווצר זיכרון ארוך טווח, המוח חייב לייחס להם משמעות וייחודיות. זיכרונות מתחזקים לא בגלל "מה" שאנחנו חווים אלא "איך" חווים את זה.
בין אם אוהבים או שונאים את תקופת החגים, די קשה להימנע ממנה – ולכן המוח ישתנה בדרך זו או אחרת מפאת האירועים והחוויות.
ריחות וזיכרון
בישולים, אפייה, קניות לחג וארוחות סביב שולחן הינם חלק בלתי נפרד מהחגים. חוויות אלה יוצרות זיכרונות היכולים להתעורר לחיים, כל אימת שאיזשהו גירוי (trigger) מפעיל את החושים השונים, כדוגמת טעימת עוגיות אשר טעמן מזכירות את ארוחות שישי אצל סבתה, שיר מתנגן ברדיו המזכיר את ערב החתונה שלכם, או ריח משכר של בושם העשוי לעורר סערת חושים. מתוך כלל החושים, לחוש הריח בפרט יכולת יוצאת דופן לעורר זיכרונות ואף רגשות חזקים היכולים להתבטא בדפיקות לב, העלאת חיוך על הפנים או צחוק ואף בכי. המדענים מייחסים תופעה זו לקרבה האנטומית בין מערכת עיבוד הריח למבנים במוח השייכים למערכת הרגשות (מערכת הלימבית).
איך זה עובד? מולקולות הריח נישאות באוויר ופוגשות ראשית אזור במוח בסמיכות לאף הקרוי פקעת הריח (olfactory bulb) וממנו הן מועברות הישר אל האמיגדלה וההיפוקמפוס, שהם מבנים האחראים על וויסות רגשות ועיבוד זיכרונות, בהתאמה. כך נוצרים זיכרונות של חוויות, של מקומות שהיינו, של אנשים שבילינו איתם ושל תקופות בחיים בהן האירועים התרחשו.
בניגוד לחוש הריח, יתר מערכות החושים כגון חוש הראיה והשמיעה, אינן מעוררות רגשות עזים כל כך מאחר והמידע הנקלט דרכן מגיע קודם לאזור אחר במוח בטרם העברתו אל האמיגדלה וההיפוקמפוס. במילים אחרות, שטף המידע שמקורו מריחות הוא יותר "מחוספס", פחות מלוטש ועל כן יותר עוצמתי בתגובה אליו.
מתח וחרדה
לא כולם תמימי דעים לגבי התחושות שהחג מעורר. בעוד שחלק מהאנשים מצפים בכיליון עיניים לתקופת החגים ורואים בה מאורע משמח וחגיגי, אצל אחרים היא יכולה להצית רגשות שליליים ומתחים. זה יכול להתחיל כתגובה לשאלה הנדושה: "האם השנה אתם אצלנו?" או כתוצאה ממעמסת קניית המתנות, עומס הבישולים ועד ויכוחים על מי מביא מה. ה- "טרום חג" הזה יכול להיות מלחיץ עד כדי היווצרות עימותים בין בני המשפחה ואף עשוי להתבטא במצוקה רגשית ובמיחושים פיזיים. זאת ועוד, תחושת אי נוחות ורצון להגיע לסעודה עשויה להתעורר או להתעצם אצל אנשים המגיעים ללא בן/בת זוג , והחוששים לביקורות.
המחקרים מעידים כי לחץ ומצוקה במצבי סטרס משפיעים לרעה על הזיכרון קצר הטווח ואף עשויים ליצור זיכרונות לא נעימים אשר ייחרטו לטווח ארוך. זיכרונות אלה עלולים לצוץ כל אימת שמופיע גירוי המצית מחדש את חווית העבר הלא נעימה. במצבים פתולוגים כגון בתסמונת דחק פוסט-טראומתית (PTSD), תופעה זו מקבלת ממד אחר כשההבנה על מה שמתרחש בהווה מתעמעמת וחוויות העבר מציפות את הבן אדם ללא יכולת להשתלט עליהן.
תיעוד ושחזור האירועים בעזרת תמונות
אנחנו אוהבים לתעד את מסורות החג, להיזכר במקומות, בתחושות, בסיפורים ובאנשים שמאחורי כל תמונה או סרטון. העלאת סיפורים בעזרת תמונות שצילמנו מסייעת לחיזוק הזיכרונות. בנוסף לכך, אם רוצים לזכור פרטים ספציפיים של אירוע משמעותי עבורנו, כדאי לשחזר את פרטי האירוע כמה שיותר סמוך אליו ולאחר מכן, באופן קבוע. ככל שמחזקים את הזיכרון, כך הוא ייחרט במוחנו ביתר שאת.
מסקנות
יש לנו הרבה סיבות לנצור את מסורת החג ואת החוויות השזורות בהן. מחקרים מצביעים על כך שהתכנסויות משפחתיות מעניקים יתרונות פסיכולוגיים חיוביים. הן עוזרות לנו להירגע מהמתח היומיומי ומאחדות אותנו עם המשפחה והחברים. מעבר לכך, תחושת החופש ופסק הזמן מלחצי החיים, מאפשרים יצירת זיכרונות מוצקים ועמידים לאורך זמן.
לסיכום, תקופת החגים מחברת אותנו להיסטוריה שלנו, לזיכרונות העבר – הן הטובים והן הפחות נעימים. לשמחתנו, הרצון לחלוק אותם עם הדורות הבאים מתגבר על התחושות השליליות.