כתב אישום הוגש נגד כרמל אולפינים מקבוצת בזן ע"י המשרד להגנת הסביבה • מבזן נמסר: "בזן מכחישה את כל הטענות שעולות מכתב האישום ותוכיח את טענותיה המקצועיות בבית המשפט".
המשרד להגנת הסביבה הגיש כתב אישום נגד חברת כאו"ל, מקבוצת בז"ן ונגד שלושה נושאי משרה בחברה, בגין גרימת זיהום אוויר והפרות חוזרות של תנאי היתר הפליטה ורישיון העסק.
בנוסף – 2.2 מיליון ש"ח עיצום כספי
בנוסף להליך הפלילי, המשרד להגנת הסביבה הטיל במקרה זה בעבר עיצום כספי בסך כ-2.2 מיליון שקלים על החברה בשל עבירות בקרת לפיד והפרות טכניות נוספות.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג:
האכיפה המנהלית של מחוז חיפה והחקירה הפלילית שניהלה המשטרה הירוקה של המשרד מעלות האשמות חמורות נגד החברה, שגרמה לזיהום אוויר חריג שעלול לפגוע בבריאות הציבור. אנו פועלים בפיקוח הדוק ומשמעותי מול התעשייה, כדי שאירועים כאלה לא ישנו. כל מפעל או חברה שתזהם או לא תעמוד בהנחיות עתידה לשלם על כך, הן בהליכים מנהליים והן בהליכים פליליים. נמשיך לשמור על בריאות הציבור ולבצע אכיפה מול מפעלים מזהמים.
בנאשמים גם נושאי משרות בחברה
בתום הליך אכיפה מנהלי של מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה וחקירה פלילית שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, הגיש המשרד להגנת הסביבה כתב אישום בבית משפט השלום בחיפה, נגד חברת כרמל אולפינים בע"מ (כאו"ל) מקבוצת בז"ן ובעלי משרה בחברה, בגין גרימת זיהום אוויר והפרה של רישיון העסק והיתר הפליטה של המשרד.
במסגרת כתב האישום, נוסף על החברה נאשמים: אסף אלמגור, אשר שימש בעת ביצוע ההפרות כסמנכ"ל בחברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן) וכמנהל היחידה העסקית כאו"ל; אייל פינטו, אשר שימש בעת ביצוע ההפרות כמנהל המתקן וכמנהל פעיל בכאו"ל; ואורית ברחורדר, אשר שימשה בעת ביצוע ההפרות כמנהלת תפעול בכאו"ל.
חברת כאו"ל היא חברה-בת בבעלות מלאה של בז"ן, העוסקת בין היתר בייצור ושיווק פולימרים המשמשים לתעשיית הפלסטיק במפעליה המצויים במפרץ חיפה. אחד ממתקני כאו"ל הוא מתקן המונומרים, הקרוי גם מתקן אתילן. פעילות המתקן מהווה מקור פליטה הטעון היתר פליטה מטעם המשרד להגנת הסביבה לפי חוק אוויר נקי. במסגרת ההוראות והיתר הפליטה של חברת כאו"ל נכללו דרישות לתפעול לפיד המתקן על מנת להבטיח כי יופעל ביעילות המרבית, אשר תוביל להריסת 99% מהגזים המוזרמים אליו.
שעות חקירה רבות
בתום חקירה מקצועית ומורכבת שביצעה המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, שכללה עשרות נחקרים ושעות חקירה רבות, הגיש המשרד את כתב האישום שמקורו בהליך אכיפה מנהלי שניהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה. כל זאת, בעקבות מספר הפרות שנוגעות לאופן תפעול הלפיד שלא בהתאם לדרישות ההיתר ובניגוד לחוק, בתשעה מועדים בין 2016 ל-2018. ההפרות התגלו במסגרת פעולות הפיקוח השוטף של מחוז חיפה על החברה.
בעקבות הליך האכיפה המנהלי, בנוסף לפתיחת ההליך הפלילי, הוטל במקרה זה בחודש נובמבר 2017 עיצום כספי בסך 2,174,6040 מיליון שקל על החברה, בעקבות הפרות הדרישות לבקרה על מערכת הלפיד והפרות נוספות.
תגובת בזן להגשת כתב האישום נגד כרמל אולפינים:
בזן מכחישה את כל הטענות שעולות מכתב האישום ותוכיח את טענותיה המקצועיות בבית המשפט. בזן ומנהליה מפעילים את מתקני הקבוצה במקצועיות ובבטיחות, תוך שמירה על תקני איכות הסביבה המחמירים ביותר החלים עליה. פעילות הייצור בכאול – שנחקרה במשך שש שנים תמימות – מנוהלת ללא רבב, תוך הקפדה על הסביבה.
בהרחבה:
הלפיד הוא מתקן חירום אשר תפקידו להשמיד באמצעות שריפה כמויות גדולות של חומרים אורגניים גזיים שלא ניתן לטפל בהם באמצעים אחרים, ומשיקולי בטיחות יש לשחרר כמויות חומרים אורגניים אלה בזמן קצר. מעבר הגזים ללפידים נועד לשרוף את מרבית הגזים, שכן פליטתם לאוויר ללא טיפול בשריפה עשוי לגרום לפגיעה באדם ובסביבה.
מהליך האכיפה ומהחקירה עלה, כי בין השנים 2016-2018 הפעלת הלפיד במתקן נעשתה באופן שלא הביא לערבול יעיל של האוויר וזרם הפחמימנים, שכן הפעלת הלפיד נעשתה שלא ביחס גז קיטור מתאים ובאופן החורג מהנחיות היצרן. כמו כן וכתוצאה מכך, הפעלת הלפיד נעשתה באופן שאינו מבטיח שריפה ביעילות מרבית ונטולת עשן לעין, ולפיכך גם לא בהתאם לטכניקה המיטבית הזמינה.
עוד עולה מכתב האישום, כי לפחות ב-6 מהמקרים הפעלת הלפיד נעשתה בניגוד להנחיות היצרן, באופן שהביא לעשן נראה לעין, בפרקי זמן שונים במהלך אירועי הזרמת הגזים ללפיד. כמו כן, לפחות ב-5 מהמקרים לא ניתן היה לבצע מעקב וניטור רציף של הלפיד באמצעות מערכת הוידיאו, שכן אופן הצילום לא אפשר בקרה רציפה של להבת הלפיד והעשן הנראה לעין, בניגוד להיתר הפליטה.
פעולות אלו של החברה עומדות בניגוד להוראות ולדרישות היתר הפליטה של המשרד, ובאופן שלא הבטיח שריפת חומרים אורגניים ביעילות המרבית והנדרשת.
כתוצאה מהפעלת הלפיד שלא על פי ההוראות, נגרמו פליטות לאוויר של עשרות טונות של גזים לאוויר, כך שבאירועים בשנת 2016 הייתה פליטה עודפת של כ- 61.12 טונות גזים; באירועים משנת 2017 הייתה פליטה עודפת של כ- 24 טונות גזים; ובאירועים משנת 2018 הייתה פליטה עודפת של כ- 6.89 טונות גזים. תוספת הפליטות של הגזים הגדילה את פליטות החומרים האורגניים מהמתקן וגרמה להגדלה של ההשפעה הסביבתית של המתקן לסביבה.
כתוצאה מהשריפה הלא יעילה במועדים האמורים, עלולים להיווצר מזהמים נוספים כגון פחמן חד-חמצני המהווה חומר רעיל לנשימה. כמו-כן, הרכב הגזים שנפלטו, כלל בין היתר אתאן ומתאן, שהם גזי חממה שהפליטה העודפת שלהם משפיעה על שינויי האקלים, וכן אתילן ופרופאן, אשר לאחר שהם נפלטים לאוויר הם עוברים שינויים כימיים ויוצרים מזהמים שניוניים כגון פורמאלדהיד, שהוא חומר מסרטן וודאי לאדם, ואוזון הגורם לבעיות רפואיות ונזקים הדומים לנזקים הנגרמים מעישון.
במקביל להליכי האכיפה ובעקבות אירועים אלו אף תוקנו והוחמרו התנאים בהיתר הפליטה של החברה על ידי המשרד.
המשרד ימשיך לאכוף ולפקח על פעילות מפעלים ותעשייה ברחבי ישראל, במטרה לשמור על בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו מול כל מפעל או חברה אשר יזהמו את הסביבה ויפעלו בניגוד לחוק.
ברוך השם שהצלחתי לברוח מחיפה לאחר שלקחתי במחלות דרכי הנשימה – מחלות כרוניות לכל חיי, כנראה שהייתי מקבל גם סרטן מהזיהום במפרץ חיפה – עיר מקוללת