האם מתבצעות עבודות אזורי חיץ אש בחיפה ללא דיון ציבורי?

לאחר השרפה הגדולה בכרמל שארעה בחורף 2010, התקבלה החלטת ממשלה ליצור מרחבי חיץ בכל רחבי הארץ היכן שיש ממשק משמעותי בין אזור מיוער לאזור בנוי. כיום, רק 5 שנים לאחר מכן, ההחלטה מתבצעת. בינתיים כבר התעוררה סערה לא קטנה סביב יצירת אזור חיץ סביב קריית טבעון, שתזיק מאוד לטבע הסובב את הישוב ולאופי הכפרי שלו. בשיחות פנימיות עם גורמים בעירייה, כשנשאלה השאלה מה יעלה בגורל אזורי החיץ בחיפה, מתוך חשש כי הדבר יביא לפגיעה חמורה לטבע העירוני, התשובה הייתה שהנושא בתכנון ושהרבה לפני שתחלנה העבודות, יתבצע שיתוף ציבור ונוכל להיות שותפים לתהליך.

IMG_1304.JPG

הרשות הלאומית לדרכים יוצרת אזור חיץ אש במקורות נחל ורדיה בחיפה
חשוב לציין שבתקופה זו מתבצע התכנון של תכנית אב לואדיות חיפה (למעשה תכנית אב לטבע העירוני של חיפה) ולכן אם אי פעם היה נכון לתכנן לעומק את אזורי החיץ, עכשיו זה הזמן. אין טעם לתכנן את הטבע העירוני אם יעלו לפתע דחפורים על הקרקע ללא תיאום וישנו הכל, שלא לאמר יהרסו הכל. ואולם, ניתן גם לפקפק בכך שנחוץ שיתוף ציבור והתייעצות מקצועית, אם אזורי חיץ הם כל-כך חשובים ואם כל שיקול זר יפריע להשגת אזור החיץ הבטיחותי ביותר. אז מדוע אני (כלומר כולנו) בכלל דורש להיות שותף לתהליך? אז ראשית, אם חיכינו חמש שנים שלמות, נוכל גם לחשוב על כך עוד מספר חודשים. ועובדה, לאורך כל התקופה שחלפה מאז השרפה בכרמל לא עלה שוב הצורך באזורי חיץ. שנית, כאשר מביטים בחומר המקצועי ניתן לראות שישנם סוגים רבים של אזורי חיץ בהתאם לשיקולים השונים.

הדבר הראשון שלמדתי הוא שאם רוצים לשמור על הטבע כפי שהוא, תוך יצירת פגיעה מזערית בלבד, ניתן לבצע חישוף של הקרקע וגיזום של ענפים נמוכים, ללא כריתה מסיבית של עצים. בנוסף, כשאני מנסה ללמוד את לקחי השרפה בכרמל, אני נזכר שהאש עברה אפילו את כביש 4, אזור חיץ אש הגדול ביותר שאפשר לדמיין – עשרות מטרים של אספלט. כלומר, בסופו של דבר, חיץ אש לא מבטיח שם דבר וחבל להרוס את הטבע סתם אם הוא לא מועיל. לבסוף, חשוב לזכור שאזורי חיץ אשר הנם בתוך העיר שונים לחלוטין מאזורי חיץ מחוץ לעיר. בתוך העיר, הצמחייה למרגלות הבתים לחה הרבה יותר מזו שמחוץ לעיר, בגלל ההשקיה בגינות וזרימת המים מהרחובות לשטח הטבעי בעת גשם, כך שהסיכוי לשרפה נמוך יותר. בתוך העיר, בניגוד לשמורות טבע, יש קווי מים שעוברים בכל בית ובית ובכל רחוב ורחוב, ולכן אין צורך בהכנסת כבאית לרוב רובם של המקומות. יתרה מכך, הכנסת כבאית לשטח עשויה להיות יותר קשה ומיותרת משימוש בקו מים מקובע שהספקו בלתי נדלה.

אם כן, לדעתי, הפתרון הטוב ביותר עבור העיר חיפה, הוא יצירת פתחי כיבוי אש לאורך רחובות קו הממשק, על בסיס קווי המים הקיימים. פה גם צריך לציין שעקב המדרון התלול יהיה זה מסובך מאוד ליצור אזורי חיץ רחבים, וגם מזיק מאוד לטבע, באופן בלתי סביר (בגלל הדרדרות הנוצרות בעת בנייה על מדרון.)

אז למה כל זה עולה עכשיו? כי מצאתי שבניגוד להבטחות העירייה, מבוצעות בימים אלה עבודות חיץ אש ללא ידוע הציבור. בשיחה שקיימתי עם מוקד 106 חשש זה אושר, אך איני יודע מה בדיוק מתוכנן ובאילו לוחות זמנים.

כשהלכתי ברחוב הראל שבין רוממה לאחוזה ראיתי פועלים לצד ניידת של הרשות הלאומית לדרכים משליכים גזעים כרותים. השטח המצולם הוא אחד המקורות של נחל ורדיה, באזור שלצד ביה"ס הריאלי – סניף אחוזה. מה הרשות הלאומית לדרכים מבינה בצרכים של העיר חיפה? האם בכלל תוכננה תכנית מסודרת? האם יש לה תשריט? האם הם לקחו בחשבון שיקולים כלשהם כלל, כגון פגיעה בנוף ורגישות אקולוגית?

IMG_1304.JPG

הרשות הלאומית לדרכים יוצרת אזור חיץ אש במקורות נחל ורדיה בחיפה
בנוסף, הגעתי לעוד שטח טבעי, ראש נחל אבן, שבו ראיתי גזעים כרותים ושביל שבו רק לאחרונה טרקטור עלה על השטח וקרע אותו:

IMG_2349.JPG

שטח טבעי הרוס בראש נחל אבן בחיפה
לא הצלחתי להבין את ההיגיון שמאחורי אזור חיץ (חשוד) זה, שכן הוא מפריד בין שני אזורים טבעיים, ומוביל לאזור בנוי שיש בו קווי מים זמינים. כל העבודות הללו נראות יותר כמו "סימון וי" על אזור חיץ אש, מאשר עבודה אמתית ומשמעותית. ובכל אופן, התכנית לא הוצגה לציבור כפי שהובטח.

אני קורא לעיריית חיפה ולרשות הלאומית לדרכים לחדול לאלתר מהעבודות ליצירת אזורי חיץ אש בחיפה, עד אשר יתקיים דיון ציבורי משמעותי. בנוסף, אני דורש לקבל את כל המידע בנושא באופן מידי: מה בוצע עד כה, מה מתוכנן, ובאילו לוחות זמנים.

אעדכן בהמשך.

מצורף לעיונכם מסמך מקצועי של יועץ למשרד להגנת הסביבה בנושא אזורי חיץ אש:
Buffer-Zones-to-Prevent-Fires-Jean-Marc-Dufour-Dror.pdf

לא ניתן להגיב