באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
באנר החברה הכלכלית 171124
באנר מנו 131224
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר חזית הים רחב
באנר טירת כרמל
באנר כללית 050924
באנר גורדון 240624
באנר קריית אתא 011024
פרסום בחי פה - רחב - מונפש
באנר מוזאוני חיפה 081024
באנר קריית ביאליק שנה טובה 031024
באנר כללית 050924

רפי אמאיוף • סתם סיפור…. קצת עצוב

בתקופת "מלחמה הכיפורים" נעדרתי מהבית כשבועיים לסירוגין. לא עוד....

״בית הטירה״ • טוסקנה על הר הכרמל

המבנה המוכר כ״בית הטירה״, בנוי על צלע ההר מול...

לפתוח את היד ואת הארנק: על הנזקים של הקמצנות ועל הדרך לצאת מזה

ראובן ושרה הגיעו אלי לייעוץ זוגי, כמו שהם תיארו...

בית הטירה רחוב יפה נוף 95 חיפה

כשמטיילים על ציר רחוב יפה נוף שפונה בצד...

תכנית אב לנחלי חיפה: כנס תושבים בשכונת רמות ספיר

כנס תושבים נערך ביום ג' השבוע , בשכונת רמות ספיר בנושא תכנית אב לואדיות חיפה

זהו כנס ראשון בו מעוניינים, מובילי הפרויקט, לשמוע מהתושבים ואילו שגרים קרוב לוואדי, מה הם מרגישים כלפיו, הן כמקום טיול וכמובן כמשאב טבע ומהו עבורו וכיצד ניתן לשפר ולהשפיע.
הוואדי לצערנו משמש אותנו כ"חצר אחורית" , הוואדי הנו נחל אכזב שאינו זורם כל השנה ויש בו חלקת טבע קסומה בתוך העיר. מן גן עדן פנימי עם מעינות ובעלי חיים וצמחיה מגוונת.

חגית_מסבירה_על_הפרוייקט.JPG

חגית מסבירה על הפרוייקט לתושבים

סקר סביבתי


בשלב הראשון נערך סקר סביבתי ובו ערכו ולקטו מידע על אופיו של הנחל מכל הבחינות הטופוגרפיות ההיסטוריות הארכיאולוגיות הצמחייה ועוד ,הסקר נערך ע"י גורמים שונים ולאחר מכן אדריכלים שפועלים עם צוות הפרויקט.

09_-_תכנית_האב_לוואדיות_-_התושבים_בכנס.JPG

תכנית האב לוואדיות – התושבים בכנס
זיוה_קולדני.jpg
זיוה קולדני אדריכלית ומובילת הפרוייקט
ד"ר זיוה קולודני: "אני חושבת שפעם ראשונה אחרי 60 שבעים שנה סוף סוף יש פוקוס על הוואדיות ויש תוכנית ששמה את הוואדיות במרכז ועד עכשיו כל התוכניות הגדולות של העיר היו שהוואדיות היו חלק ממנה. פנינו לקרן לשטחים פתוחים וקבלנו תקציב. קיים גם צוות תכנון בין תחומי שמסתכל על הוואדיות בתחומים שונים וההשתתפות שלכם כתושבים היא חשובה לנו מאוד. אנו לומדים כרגע בשלב הסקר וישנו הרבה ידע שאנו מפתחים וחלקו של התושב הוא מאוד חיוני כמו כן, משרדי תכנון עובדים בשיתוף העירייה בתחומי שיתוף הציבור , תנועה והיבטים אורבניים , תשתיות"

זיוה קולודני מסרה לחי פה בתגובה לכתבה זו: "לראשונה בתולדות התכנון העירוני ישנה יוזמה עירונית להכנת תכנית אב לכלל וואדיות חיפה, תכנית בה מהוות הוואדיות מחולל תכנוני. העירייה פנתה בבקשה למימון התכנון על ידי הקרן לשטחים פתוחים וקבלנו תקציב להכנת תכנית אב במטרה להתוות עקרונות שימור לוואדיות ובסיס לתכנון והנחייה עתידיים לגורמי התכנון, הניהול והתחזוקה הקשורים בעיר ובסביבתה. להכנת התכנית נבנה צוות תכנון רב תחומי בראשות משרד אדריכלות נוף מילר בלום ושותפים בו גורמים מתחומי אקולוגיה, הידרולוגיה, אורבניות, חברה, תנועה, ארכיאולוגיה ושמאות.
אנו רואים את התכנון כתהליך בו השקיפות ושותפות התושבים בהחלטות תכנון, כמו שמתבצע היום חשובים לנו מאד. בשלב זה אנו מגבשים עקרונות לתכנון על סמך הסקר המתבצע, לומדים וסוקרים את הידע הרב ורואים בידע של התושבים חלק מהותי בהבנת המקום וגיבוש ההחלטות שנקבל. פגישת התושבים הבאה תתקיים בפתחו של ואדי לוטם. אנו פונים אליכם למתן הצעות ל"הליכות חיפה בדרך אל הואדי" שנקיים השנה במסגרת הליכות ג'יין בסוף השבוע הראשון של מאי הנערכות בערים ברחבי העולם"

כניסה_לוואדי_הסבוך.jpg

כניסה לוואדי הסבוך

סימוני כניסה ויציאה לואדי


משך התוכנית היא שנה וחצי , חולקה מפה לתושבים ולמתעניינים הכנס ובה הוצע לסמן מסלולים להליכה ודפים להתייחסות התושבים לוואדי והשימושים בו , סימונים כמו מקומות כניסה ואו מקומות כניסה לוואדיות אחרים, גם מבחינת טיפוח.
דף המידע כולל שאלות כגון: מה אני אוהב בוואדיות ודרכי שיפור בוואדיות. קיים גם פלקאט שהיה תלוי ובו נרשמו הרגשות של התושב כלפי מה שמסמל הוואדי עבורו.

ערכי טבע ונוף


התכנית לא רק תהיה מרוכזת בהיבטים המקצועיים, אלא מה ערכי הטבע והנוף ומהם המשמעויות האידאולוגיות והמשמעויות הנופיות והערך המשמעותי והחשוב שבו הואדיות בתחום התייחסות לטבע עירוני והחיים בקרבה לוואדי ומה זה אומר . "אנו מעוניינים לדעת מה קורה בחיי היום יום והשימוש בוואדי", אומרים מובילי הפרויקט.

כרטיס_ואדי.JPG

כרטיס ואדי
אלה_שכטרמן.JPG
אלה שכרטרמן אדריכלית
אלה: "הטבע הוא ה-DNA של חיפה. הרבה מאוד שמענו על הריאות הירוקות והמהות ומה זה באמת אומר לנו. השאלה היא האם התושבים מודעים באמת למה שמתרחש באמת מתחת לאפם, והאם מודעים הם למה שבעצם קורא כאן. מה המשמעויות של וואדי בעיר וטבע בעיר, ואיך הופכים את מהו המגורים בסמוך לוואדי ממצב של "שכן" למשהו אקטיבי. התכנית הזו מבוססת בעיקר על אנשים המהווים חלק מהותי מהמערכת הזו. זאת איננה מערכת אקולוגית בלבד, אלא עיר אשר בליבה וואדיות חלקם של התושבים בסביבה הזאת הנה חשובה מאוד לקיומה של המערכת בכללותה. חוץ מאדריכלות נוף וסביבה, נמצאים בפרויקט גם גופים של תכנון ערים ,אקולוגיה , תכנון חברתי , תחבורה ,תנועה , הידרולוגיה ,ניקוז , ארכיאולוגיה, נכסים ועוד… "

חגית_מסבירה_על_הרצפים_כחלק_מהפרוייקט.jpg

חגית מסבירה על הרצפים כחלק מהפרוייקט
תמונה תלת מימדית של חיפה והממשקים האלה: נחל שעובר בסביבה עירונית, מחבר אליו הרבה מאוד אלמנטים. רצינו לבדוק את הממשקים אשר יוצרים את חיבור הוואדיות לסביבה העירונית ולעומתם החסמים שעומדים אל מול החיבור הזה. אנו מתעניינים גם בבעיות הטופוגרפיות אשר מציב לנו הממשק בין העיר לוואדי.

הכרת תכנית האב


משתתפי הכנס נחשפו לטיוטת תכנית האב לוואדיות של חיפה ויכלו לעמוד מקרוב על השפעותיה של הבנייה החדשה המתוכננת בשכונות לינקולן ותל אהרון.
קיימת קטיעה של הרצף האקולוגי לרוחב הוואדיות המערביים מפארק הכרמל לכיוון נחל שיח, עקב תוספות הבנייה והכבישים (בעיקר ציר פרויד).

גם הגישה של הנחלים לים הנה מקוטעת וכיום הנחלים לא מגיעים ממש לים ומוזנים דרך יובלים שונים ומתחת לכבישים ראשיים.

מפת_וואדיות_חיפה.jpg

מפת וואדיות
עדי.JPG
עדי אדריכלית מצוות הפרוייקט
עדי: "אנו מבצעים גם חקר של נחל הגיבורים וחיבורו לשכונה מהיבטים של טופוגרפיה ,שטחים ציבוריים , גשרים ועד הקשר שלו לים"

ניתוח מצב הוואדיות חולק ל 4 קטגוריות : תודעתית , ניהול , גישה ונגישות , וקשרים ורצפים.

תודעתית: הוואדיות משמשים כחצר אחורית ,תפיסת הוואדיות כתמונת הנוף.

פוטנציאל: הוואדיות fנכס עירוני ייחודי ,חיזוק הקשר בין התושבים לוואדיות ולעיר , חינוך לקשר לטבע ואקולוגיה מיתוג העיר.

ניהול: העדר ניהול תחזוקה תקציב לוואדיות ,העדר תיאום בין הגופים העוסקים בוואדיות.

גישה ונגישות: קשיים פיזיים או טופוגרפיים או סבך או צמחיה ,או שפכי קרקע , חסימות או השתלטות בכניסה לוואדיות.

פוטנציאל: קשרים בין השכונות ומבני ציבור לוואדיות, חיבור שכונות משני צידי הוואדי, רצף הליכה ברגל לאורך ולרוחב הוואדיות.

שימושים: הריאה האקולוגית של העיר, ניקוז במי נגר.

תכנון אורבני: תכנון ייחודי לחיפה , תכנון משתלב לוואדיות.

קשרים ורציפים: תכניות בנייה ופיתוח בתפר של שבין הוואדי לשכונות , תכניות פיתוח בתוך הוואדיות (נחל עובדיה). הלבטים – האם לאפשר גישה לוואדיות ואו להשאירם כך כטבע. כיצד אנו משלבים את הוואדיות כחלק מן העיר ואלה העיר היא וואדיות.

גבעת_העיזים_2.JPG

גבעת העיזים פעילות בטבע
חגית_נעלי_יוסף.jpg
חגית נעלי יוסף אדריכלית מצוות הפרוייקט
חגית נעלי יוסף: "אנו רוצים לבדוק את הקשר עם התושב, למרות המגבלות. למה הוואדי חשוב ומה יש בתוכו ומה הקשר הקיים והאם יש קשר בין וואדי לוואדי. בדיקת זמינות של הוואדי אל השכונות והאם הוא נגיש לנו או לא נגיש לנו ומשמש רק כנוף. ומה תפיסתנו בקשר אליו ודרכי הגישה אליו וכיצד הוא נטפס בתור טבע עירוני והאם הוא חי בעיר והאם גם יש לנו את המודעות והערך שלנו לוואדיות והערך לעיר והמשמעות שלה."
ישראל_ישראלי.JPG
ישראל ישראלי – תושב חיפה ומטייל
ישראל ישראלי תושב חיפה: "בעיות בנחלים ואדי עמיק ונחל אבן , לפני עידן הטיילות לא הלכו הרבה אנשים ברגל וכיום יש כמות סבירה של אנשים שמגיעים בגלל הזמינות שלה והנגישות לסביבה. ואדי אבן מתחיל מהכניסה ממרכז הכרמל אך ישנה בעיה של נגישות, היות ונעשתה חסימה של בניה לא חוקית אשר מונעת את הכניסה ואין אף גורם מהעירייה שאכפת לו והמצב עגום. הכניסה מאזורים אחרים מסביב לא קלים. נכון הדבר גם לגבי נחל עמיק. לפני זמן מה הכניסה לנחל היתה בלתי אפשרית היות והיתה פסולת בניה ועצים שהעירייה עקרה וכיום יש שיפור קל.
לקראת סיום הנחל ישנן כוורות של דבורים הפזורות בשטח ומהוות סכנה. נראה שקיימת השתלטות של שכנים או בדואים באזור. נחל עובדיה נחל יפיפה וסבוך בצורה מאוד קשה ומסורבלת. הוואדי מסומן ע"י החל"ט ולצערי ישנה גם פריצת ביוב אשר מגיע לפעמים מאזור שכונת דניה. ההליכה בוואדי קשה בעת הצפת הביוב, היות שהמים המזוהמים הגיעו עד גובה הברכיים והשתמשנו בדרכים עוקפות.
העירייה לא נוקטת באמצעים למניעת זיהום הנחל והוואדי, אז כנראה אינה רוצה שימוש בו… "

הוצאת_פסולת_וואדי_עמירם_2.JPG

הוצאת פסולת מוואדי עמירם
יוסי_מורג_1.jpg
יוסי מורג – פעיל סביבתי ותושב חיפה
יוסי מורג: "תלמידי בית הספר הריאלי ערכו בשנים האחרונות אימוץ של נחל לוטם ושיקומו. כל עוד היה איכפת למישהו… כמו כן, היו גם שומרי ונאמני הוואדי שנתנו התראה לגבי מצב השבילים וכן שמירה על הפסולת ומניעתה. גם תנועת הצופים התגייסה לשמירת הנחל. אני חושב שזהו מודל לחיקוי, אותו ניתן לממש גם בנחלים נוספים ברחבי העיר. חשבתי, בתור פעיל סביבתי ותושב העיר, לקחת זאת כפרויקט ולשתף בו את תנועות הנוער בסביבה הקרובה ולעניינם בפעילויות הקרובות ולהקים גם מנהלת לשיקום הוואדיות בחיפה, אשר תכלול את הגופים השונים.
לדעתי קיים כאן אתגר המונח לפתחו של מנהל התפעול. יש להכניס אנשים לניקיון והוצאת הפסולת מתוך הוואדיות. בתמונה הכללית חיפה נמצאת על שלוחות ולדעתי לחיפה יש למכור גם טבע ולא רק בטון. צריכים למנף את הוואדיות והנוף להשקעה בחינוך לנוער. יש לפרוץ שבילים וליצור מעקפים ונגישות בנחל להליכה נעימה. צריכה לקום מנהלת עירונית שתנהל את הוואדיות ותממש את הפוטנציאל שלהם עבור העיר חיפה".

שלט_הכניסה_לנחל_זיו_ורמז.jpg

שלט הכניסה לנחל זיו ורמז
דודי_מיילבלום.jpg
דודי מיילבלום פעיל חברתי וסביבתי תושב חיםה
דודי מייבלום פעיל סביבה: "אני משתמש בנחלים לטיול וגם כאיש חילוץ והצלחה. כאשר אני מגיע לנחל עבור חילוץ אני נתקל בחסמים קשים אשר מונעים ממני את הכניסה לנחל ואני נזקק לפלס את דרכי במהירות על מנת להגיש סיוע במהירות האפשרית.
יש סבך קשה בנחלים וזיהום ופסולת אשר משליכים אנשים מן הבתים הסמוכים לנחל. כאשר הגעתי לאחר הנחלים בסמוך לביתי נתקלתי גם בהקמתו של כביש פרטי שנסלל בסמיכות לוואדי ובאין כל מפריע. היכן האחריות של העירייה ומה היא עושה בנידון ? "

כניסה_בלתי_עבירה_לנחל_עמירם.JPG

כניסה בלתי עבירה לנחל עמירם
כניסה_לוואדי_הסבוך.jpg
כניסה לוואדי הסבוך
בתי ספר בודדים נתנו יד לנושא הוואדיות כמו בית ספר הריאלי וכן בית הספר הפתוח שבשכונת רמות רמז , בית ספר הפתוח נמצא כעת בפיתוח ובנייה ומבקש גם ירידה לוואדי. וגם המתנ"ס המקומי, אשר ארח את באי כנס התושבים, רוצה שביל גישה לוואדי לצורך הגברת הנגישות לוואדי כמשאב טבע עירוני וסביבתי.

כתיבה_על_הפלקט_מהוא_הוואדי_עבורי.JPG

כתיבה על פלקט מהו הוואדי עבורי
נחל_שיח_3.JPG
נחל שיח
לסיכום בנימה אישית: מדוע לא כל הגורמים חוברים יחדיו ארגוני סביבה ירוקים עם העירייה, מדוע תושבים לוקחים על עצמם מודעות סביבתית ללא ערבוב של העירייה , וכיצד במשך שנים הגענו להזנחה כזו , האם ההזנחה היא מתוך שיככה או קלות דעת. היכן כל המודעות לטבע וסביבה וחינוך הילדים שלנו כערך חינוכי ללא התחברות כוללת לסלולר?

מבט_מגבעת_העיזים_-_גוראל.JPG

מבט מגבעת העיזים על חיפה

כתבה נוספת אודות מפגש זה:


[bs-thumbnail-listing-1 columns="1" hide_title="1" count="1" post_ids="33220" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="none"]

ימשיכו להתקיים כנסים בשיתוף הציבור


שאר הכנסים יתקיימו בחודשים הקרובים במקומות שונים ובקרבתם של מרכזי העיר וכן קרבתם לנחלים ובמטרה לקירוב תושבי חיפה לטבע , הפרוייקט בראשית דרכו ואנו מקווים כי ייושמו חלק מן הלקחים ממפגש התושבים הזה ויועברו לגורמים מוסמכים בעירייה. אני מאחל לצוות הפרויקט הצלחה. הלוואי שיעצים את ערכו של הטבע כמשאב עירוני, למען הדור שלנו ולמען הדורות הבאים כריאה ירוקה
כתב : בן אופיר
צילומים : בן אופיר

[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="טבע עירוני בחיפה" tag="119" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]

צרו קשר: בוואטסאפבמייל

כתבות קשורות לנושא זה

תגובה 1

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

פצוע בטירת כרמל עם פציעות חודרות

מד"א: בשעה 22:25 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב כרמל על פצוע מאירוע אלימות ברחוב הרצל בטירת הכרמל. חובשים ופראמדיקים של מד"א מעניקים...

מוזיאוני חיפה התגייסו להצלת אוסף מכון שומאכר בחיפה שנפגע מפגיעת טיל

בית קלר בחיפה נפגע: מבנה היסטורי בסכנה (חי פה) - אמש (16.11) נפגע, בין היתר, "בית קלר" – מבנה טמפלרי מרשים בן למעלה מ- 130...

נדל"ן בחיפה: כמה דירות נמכרו בשנה האחרונה? ואיזה שינוי חל במחירים?

(חי פה) - חיפה במקום השביעי במכירת דירות חדשות. מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), עולה כי חיפה נמצאת במקום השביעי במכירת דירות חדשות (מבין...

עזב הכל כדי להציל את הצפון: הסיפור המרגש של אייל מארוביץ' והחמ"ל האזרחי שחולל מהפכה

(חי פה) - מאז "השבת השחורה": אייל מארוביץ' מנהריה מפעיל חמ"ל אזרחי בצפון למען אזרחים וחיילים. החמ"ל פועל תחת העמותה "אחים ואחיות לישראל -...

בית קלר • מירוץ נגד הזמן להצלת החומרים ההיסטוריים לאחר הנפילה בחיפה

(חי פה) - התגייסות לחילוץ מסמכים טמפלריים בעקבות פגיעת הטיל בבית קלר בחיפה. בית קלר, שריד היסטורי של האחוזה הטמפלרית במרכז הכרמל, המשמש כיום...