אירוע ספרותי המוקדש לשירה עליה, על העיר לונדון, התקיים בה לראשונה ביום חמישי שעבר- 25.11.21. האירוע כלל גם פזמונים אך ברובו הוקדש לשירה ספרותית.
בין שורות השירים שנקראו: ״גן עדן עלי אדמות….PRIMARK
״שירה שמוגשת בעברית באמצע סתוו לונדוני אפרורי, בלב ליבה של קמדן* מחממת את הלב יותר מכול יין שמוגש חם״
זו הייתה אחת התגובות לאירוע ספרותי ראשון מסוגו, בשפה העברית, בבירה הבריטית, לונדון.
העובדה ששנים מתוך שמונת המשוררים שיצירותיהם נקראו שם הם חיפאים, מאשרת את הכלל שניגודים נמשכים – נציגי העיר הקטנה, בת פחות משלוש מאות אלף תושבים, בלב עיר של קרוב לתשעה מיליוני תושבים.
לונדון, העיר הגדולה, היא היפוכה של כל מה שמייצגת עיר פריפריה כמו חיפה וחוויות הישראלים שמגיעים אליה, במיוחד החיפאים – הן כתיירים, הן במסגרת רילוקיישן הן עזות.
הנקודה החיפאית
הנקודה החיפאית בערב הזה, שהתקיים בהשתתפות כחמישים ישראלים השוהים בלונדון ויודעי השפה העברית, בקומפלקס של workshop בקמדן טאון, היא ששניים מתוך שמונת הכותבים שיצירותיהם הוצגו, או שנכחו בערב וקראו את שיריהם – הם חיפאים:
המשורר והאמן תות הרמס סאטורי וכותבת שורות אלו. יתר המשוררים היו מייסד קברט התיאטרון היהודי בלונדון שחר שמאי, יצחק גווילי, רחל בכר, איה הוכשטט – כהן, גילי יובל, מיקי דקל, נוגה דקל.
השחקנים שהציגו את השירים באותו ערב היו: עידו גונן, מאיר ורדי, עדי להט, אנה סנגר, רגב עמית, מיה קליין ומאיה קריסטל-טננבאום.
אם לצטט על קצה המזלג את השירה שנבחרה לאותו ערב – אחת החוויות המוכרות לישראלים רבים המבקרים בלונדון היא זו של הביקור בחנות הענק פרימרק:
"לִפְעָמִים אֲנִי נִהְיֵית קְצָת עֲצוּבָה
הַמִּשְׁפָּחָה רְחוֹקָה וְיִשְׂרָאֵל בַּמַּחֲשָׁבָה
מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה מִתְגּוֹנֶנֶת מֵהַכְּפוֹר
מְצִיצָה מֵהַחַלּוֹן וּמוּלִי עוֹד יוֹם אָפֹר
וּכְשֶׁהַגַּעְגּוּעַ
חוֹצֵב בִּי עֶרְגוֹנוֹת
אֲנִי נִזְכֶּרֶת בַּמָּקוֹם
שֶׁמֵּצִיף בִּי זִכְרוֹנוֹת
אֲנִי חַיֶּבֶת לְבַקֵּר שָׁם,
זֶה בּוֹעֵר בַּעֲצָמוֹת
גַּן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת
…. PRIMARK
אלו הן שורות מתוך שירו של שחר שמאי.
שירה ספרותית בזירה הפוליטית והחברתית
שירה ספרותית החלה לתפוס מקום בולט יותר בזירה הפוליטית והחברתית העולמית. שיעורי קניות הספרים שלה בשנים האחרונות עלו עד כדי כך, שכמה מהם הפכו לרבי מכר בדומה לספרי פרוזה.
מיקומה הקבוע של השירה הספרותית, בקוטב המנוגד לזירת תכני המדיה, תוכניות הריאליטי והחדשות משתנה בשנים האחרונות: בין היתר הוא מתבטא במילות שירים המושרים על ידי זמרים, הפופולריות של אירועי שירה מדוברת, (ספוקן וורד), טקסי השבעת נשיאי ארצות הברית, גרפיטי על קירות רחובות ועוד.
מארגני הערב, צוות קברט התיאטרון היהודי בלונדון מתכנן להמשיך בארגון ערבי שירה בעברית, בנושאים מגוונים שייבחרו על ידם. הלוואי עלינו…
*קמדן טאון- רובע בצפון לונדון, בו שוכן השוק המפורסם על שמו
יוזמה מופלאה!
בסוף הכתבה.
והקישור?
בסוף הכתבה.
מסכימה עם אייל. זו חתיכת כתבה מטופשת ולוקה באי-דיוקים. וגם השיר המצוטט הוא ברמה ספרותית דלה, כאשר היחס בלשון זכר לכותבת שמשתמשת בשיר בלשון נקבה לא ברור, והשינויים פרוזאים למדי.
מצרפת קישור לאסופת השירים שנכללו בערב השירה על העיר לונדון, מכיון שהכתבה מיועדת בעיקר לאלו שאינם קוראי שירה, והם הרוב, בחרתי לצטט חלקית שיר על אתר קניות מוכר לכול, יתכן שאם תלחצי על כתובת הקישור ותקראי כמה שירים, אולי את הקצרים שביניהם- דעתך תשתנה. יש לציין שבאותו ערב חלק מן התכנים היו של שירה ספרותית, וחלק- פזמונים מושרים.
חיפה אינה עיר פריפריה, אלא עיר שהמדינה מתעקשת להפוך לכזו. בחיפה מטות עשרות חברות רב לאומיות מהגדולות בעולם הטכנולוגיה. שלושה נמלי ים. חמישה בתי חולים, שתי אוניברסיטאות ועשרות מוסדות השכלה גבוהה. היא מרכז עולמי של דת הבהאים. ומרכז תחבורתי של קוים לצפון לעמק ולמרכז. חיפה בעלת אוכלוסיות עולים ממאה מדינות וקוסמופוליטית לא פחות מלונדון.
מטרופולין חיפה מונה 750,000 תושבים. הוא אינו קטן ולא צריך להתבייש בדבר. יש בו גם דברים שאין בלונדון: מזג אויר יציב ונפלא על פני רוב השנה, חופי הרחצה, הר הכרמל עם ואדיות ושמורות.
אך ההבדל הכי גדול שאת חסרונותיה לונדון אינה יכולה לתקן. בעוד את חסרונותיה חיפה יכולה לתקן.
מסכימה עם מה שכתבת לגבי יתרונותיה של העיר חיפה, ולא רק שנהנית מהם, אלא שבמשך שנות עבודתי כעיתונאית בעיתונות הארצית הדגשתי תכונות אלו בכתבותיי.
אלא שצבר ועושר החוויות המזומנות למי שחי בלונדון, מניסיון אישי, אינו ניתן להשואה בכלל לעירנו המקרטעת, השמרנית, הענייה בהצע אירועי תרבות ובידור, שחצי ממבני הציבור שלה עומדים ריקים רוב השנה, שהצגות ומופעים רבים כלל לא מגיעים אליה., ויש עוד הרבה מה לעשות כדי שתחדל מלהיות עיר הנידחת-שלא לדבר על החיות הגסות המסתובבות בה חופשי….