ביום ראשון (19/09/21) נפתח פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-37 בחיפה
אין כמו יום הפתיחה של פסטיבל הסרטים, התרגשות מיוחדת שמתובלת בגאוות יחידה חיפאית, כזו שכבר מזמן לא זכינו לחוות, ודאי לאחר שפלשה הקורונה לחיינו ופגעה קשות באירועי התרבות. בשנה שעברה, כזכור, התנהל הפסטיבל כולו באמצעים הדיגיטליים, ועל אף הנסיבות, הוכתר כהצלחה גדולה, כשהקהל שהשתתף בו מנה כ-30,000 איש. הצופים הרבים בפסטיבל המקוון בשנה שעברה, רק סיפקו הוכחה נוספת לפופולריות הרבה של האירוע החיפאי הייחודי ולמשמעות שלו עבור רבים כ"כ.
לשמחתנו, השנה מתקיים הפסטיבל במתכונת הרגילה, כמובן בהתאם להנחיות משרד הבריאות, וההתרגשות בשיאה.
כבר כשנכנסים למתחם הפסטיבל, אפשר לחוש באווירה החגיגית, אנשים מכל קשת האוכלוסייה מסתובבים בין המיצגים והדוכנים, מבוגרים, צעירים, ילדים, שוחרי קולנוע אדוקים, או פשוט אוהבי סרטים, אלה שבאו כדי לצרוך קצת תרבות אחרי תקופה ארוכה של הסתגרות, אוהבי פסטיבלים, חיפאים גאים וגם לא חיפאים… מה שבטוח, פסטיבל הסרטים בחיפה הוא חגיגה!
נכון, הקורונה עוד אתנו, נוכחת ובועטת והורגשה גם אמש בפתיחת הפסטיבל, עטויים מסכות עמדו כולם, כשהם אוחזים בטלפונים הסלולריים, עם התו הירוק מוכן להצגה.
אז עם מסכות, מרחקים, ותווים ירוקים, בכל זאת – אנחנו כאן.
טקס הפתיחה
טקס הפתיחה הוקדש לכבודו של איש הקולנוע הישראלי משה אדרי, שלו הוענק פרס מפעל חיים לעשייה קולנועית. את תרומתו של אדרי לקולנוע הישראלי והעולמי באמת קצרה היריעה מלהכיל, כזו שאין לה אח ורע בישראל, פשוטו כמשמעו.
משה ולאון אדרי – יונייטד קינג וסינמה סיטי
אדרי ואחיו לאון ז"ל, שנפטר לפני שלוש שנים וחצי, נשבו עוד בילדותם בקסמו של המסך הגדול, בעודם מתגנבים דרך קבע לבתי הקולנוע כדי לצפות בסרטים. האחים החלו בנעוריהם לעבוד בתפקידים זוטרים בקולנוע המקומי בדימונה עיר מגוריהם, ולאט לאט הלכו והתקדמו בתחום, כבשו את מקומם בתעשייה הישראלית, רכשו בתי קולנוע, הקימו את חברת ההפצה "יונייטד קינג", שהלהיט הראשון שהפיצה בישראל היה הסרט המיתולוגי "סופרמן", בכיכובו של כריסטופר ריב, בשנת 1978. מאז המשיכו האחים להפיץ ולהפיק סרטים וסדרות ישראליים ובינלאומיים, כשתרומתם לתעשיית הקולנוע הפכה חסרת תקדים במונחים ישראליים.
אדרי מוסיף בעשייה קולנועית נמרצת, תוך תרומה ותמיכה עצומה בקולנוע הישראלי והוא הבעלים של רשת בתי הקולנוע "סינמה סיטי", שכמותה לא נראתה קודם לכן בישראל, ואותה הקים עם אחיו לאון ז"ל, בתחילת שנות ה-2000.
את הטקס הנחה השחקן ליאור אשכנזי, נשאו דברים וברכו, ראש עיריית חיפה, ד"ר עינת קליש רותם, ירון שמיר – מ"מ המנהל האומנותי של הפסטיבל ומנהל הסינמטק, ופנינה בלייר, ששימשה בתפקיד המנהלת האומנותית של הפסטיבל במשך 33 שנה, עד לשנה זו, ומהווה את אחד מעמודי התווך המשמעותיים ביותר שלו. כיום בלייר היא נשיאת הכבוד בפסטיבל ואוצרת “במבט אישי”.
לאחר כל אלה, ולאחר ביצועים נפלאים של יצירות מוזיקליות קולנועיות מפורסמות ע"י תזמורת ה"ביג בנד" החיפאית, עלה אדרי עצמו לבמה לשאת דברים, כשהוא מתקשה להסתיר את התרגשותו.
משה אדרי:
אני מודה לכם מקרב לב על הפרס המכובד, פרס מפעל חיים. אני מודה ללאון אחי ז"ל, שהפרס כמובן, שייך גם לו, למשפחתי האהובה שתומכת בי ובאהבת הקולנוע שלי, וכמובן לכם, קהל נכבד, על הכבוד שאתם מעניקים לי הערב. אני מקווה להמשיך לפעול ולתרום לתעשיית הקולנוע בכלל, וזו הישראלית בפרט.
מים שקטים שחודרים עמוק
בתום הטקס הוקרן הסרט שפתח רשמית את הפסטיבל – "מים שקטים" ("Stillwater") של הבמאי זוכה האוסקר טום מקארת'י ("ספוטלייט"), ובכיכובו של מאט דיימון, שהוקרן לראשונה ואף זכה לשבחים בפסטיבל קאן האחרון.
עם תסריט חכם ועדין, משחק משובח ונטול מניירות, חודר הסרט אל לב הצופה לאט ובנחישות, שכבה אחר שכבה. דיימון, בתצוגת משחק מעולה ונוגעת ללב, מגלם אב מאוקלהומה, איש עבודה "פשוט" שתפקודו בחיי בתו לקוי בלשון המעטה, שיוצא למרסיי שבצרפת, שם היא מרצה עונש מאסר באשמת רצח, ומוצא עצמו במסע להוכחת חפותה.
העלילה המותחת מתרחשת כמעט כולה במרסיי, שם נוצרים יחסים בין האב האמריקאי שאינו שולט בשפה ובהלכות המקום, לבין המקומיים להם הוא זקוק במסעו, ומציפה דילמות מורכבות באשר ליחסנו לזר ולדעות קדומות, ותוהה על טיבו של המוסר האנושי, במיוחד כשזה מתנגש במלחמת ההישרדות הפרטית.
השחקנים לצד דיימון מפליאים גם הם בגילום דמויות אותנטיות ומורכבות, כל אחת בהתמודדות שלה, דרכה היא מוצאת מזור, גם אם זמני, בדמויות האחרות. דילמת יחסי הורים וילדים זוכה בסרט לטיפול רגיש ושונה מאוד מזה שאנו מורגלים בו בקולנוע האמריקאי, ומציב בפני הצופה מראה רבת פנים ועמוקה, לא תמיד קלה לעיכול.
את הבת מגלמת בכישרון אביגיל ברוסלין ("מיס סנשיין הקטנה"), את ידידתו הצרפתיה של האב – שחקנית מקומית שנחלצת לעזרתו, מגלמת השחקנית הצרפתיה קאמיל קוטן, ואת בתה בת ה-10 מאיה, משחקת לילו סויוואד הכובשת. כולן שותפות במסעו המורכב של האב, כשהן עוברות מסע משנה חיים משל עצמן.
בשורה התחתונה – לכו לראות!
רק התחלנו
עוד הרבה הפתעות נהדרות צפויות בפסטיבל שנפתח, כאמור, רק אתמול ויימשך כל חוה"מ סוכות, עד יום ג' 28/9/21.
שיחות עם יוצרים, אירועי חוצות, פאנלים מרתקים וגם הקרנות מקוונות עבור מי שאינו יכול להגיע ועוד ועוד, ובעיקר, המון סרטים טובים.
אולמות ההקרנה
אולם רפפורט, שד' הנשיא 142
אודיטוריום חיפה, שד' הנשיא 142
סינמטק חיפה, שד' הנשיא 142
בית הכט, שד' הנשיא 138, 04-8353514
מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית, אודיטוריום רפאל, שד' הנשיא 89, 04-8383554
*שימו לב – אולם טיקוטין נמצא במרחק של כ-10 דק' הליכה ממתחם הפסטיבל בשדרות הנשיא 142
תאטרון הצפון, בלינסון 41, קריית חיים, 04-8814814
קיימת גישה לנכים בכל האולמות
הנחיות מעודכנות לפסטיבל – התו הירוק:
- כניסה למתחם פסטיבל הסרטים ( כולל גן מניה, ורחבת האודיטוריום), היא על פי כללי התו הירוק.
- חובת מסיכות רק בכניסה לאולמות ההקרנה, ללובי רפפורט ולפואייה של האודיטוריום, וחבישת מסכות בכל מהלך הקרנות הסרטים.
- תו ירוק – מחוסנים, מחלימים, או עם בדיקה רישמית ( לא בדיקות עצמיות שרוכשים בפארמים).
- מחויבים בתו ירוק – גילאי 3-12 ושלושה חודשים – בדיקות ללא תשלום גם במתחם הפסטיבל ברחוב מחניים 7 או בגן האם בכניסה לגן החיות הלימודי. מעל גיל 12.3 – בדיקות בתשלום.
- תוקף הבדיקות- 24 שעות.
- אין כניסה עם בעלי חיים (למעט כלבי נחייה).
- ניתן לעקוף את מתחם הפסטיבל דרך רחוב מחניים או מהמדרכה מעבר לכביש בשד׳ הנשיא.
No Fields Found.
מתחנף לקליש? לאיזה תגמול אתה מצפה? יונה יהב הבטיח הרבה הבטחות. את חלקן הוא קיים.
תושבי חיפה חיים בסרט כל השנה לא מחכים לפסטיבל.
נזכרתי בהבטחות ההזויות של יונה יהב עם חלק מהאנשים שמוזכרים בכתבה:
"נקים ליד האצטדיון את הקולנוע הגדול בישראל עם 24 מסכים"
זוכרים??
המקום עדיין בור באדמה.
רק אחת מהבטחות סרק רבות בנוגע לקולנוע בחיפה. יהב בקדנציה הראשונה הבטיח להקים בית ספר לקולנוע. בקדנציה יחד עם משה כחלון שר האוצר טען שהוא יביא לחיפה אולפני הפקה מכל העולם ויקים עיר הפקת קולנוע.
כמות השטויות שיהב הבטיח בהדמיות ודמיונות בוקי סרוקי.. לא להאמין שנתנו לו 15 שנה להרוס את העיר הזאת על סמך קשקושים והבטחות.
בסוף זה עוד יקרה כמובן לא בקדנציה של קליש .