הדלקת נרות בחיפה • 18:38
צאת השבת • 19:44
פרשת השבוע 'שמיני', מספרת על סיום בניית המשכן והשראת השכינה. מה בדיוק קרה שם ברגעים האלו? זה יעזור לכם להצליח יותר!
מכירים את זה שאתם עובדים קשה לקראת אירוע ולא רואים את הסוף?
שעומס המטלות שעל השולחן שלכם לא נגמר, ואתם כמעט זועקים "הצילו" או "שוברים את הכלים"?
הנה מסר מפרשת השבוע, שיעזור לי וגם לכם.
זעזוע. תדהמה. עברו רק 40 יום ממתן תורה וכבר עם ישראל חוטא ומכין עגל מזהב. אהרון שותף במעשה העגל. משה שובר את הלוחות. כאוס.
ואז, אחרי 80 יום נוספים, הקדוש ברוך הוא סולח לעם ישראל ומשה יורד עם הלוחות השניים. עוד כמה חודשים אחר כך, ועם ישראל כבר מתקן את העוול ובונה משכן בו תשרה השכינה.
עם ישראל תורם בשפע לפרויקט. בצלאל ואהליאב בונים את הכלים וכל חכמי הלב מכינים את היריעות.
משה עושה "סטאז'" בן שבעה ימים, לבדוק ש'הכל דופק' ואז, ביום השמיני, ראש חודש בניסן, מביאים את הכל למשה, שמתפלל "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" ומבקש "יהי רצון שתשרה השכינה במעשי ידיכם".
אחיו הגדול אהרון מקריב את הקרבנות של אותו היום, יוצא מהמשכן ומברך את כולם בברכת הכהנים – "יברכך השם וישמרך…"
מה מעניין כאן?
הנקודה שמשה לא מסתפק בעבודה הקשה, בתרומות הגדולות ואפילו לא בברכה של אהרון. הוא מבקש 'יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם'.
שלושת אלפים שלש מאות ועוד שנתיים חולפות.
הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מגיע לבית הכנסת לתפילת ערבית של יום חמישי כ"ז בניסן.
תפילה רגילה של אמצע השבוע, ופתאום הרבי מבקש לומר מספר מילים, שזעזעו את העולם כולו:
'מה עוד יכולני לעשות? כל מה שנעשה עד עכשיו הוא להבל ולריק וההוכחה היא שאנחנו עדיין בגלות.
מה שנשאר זה – למסור את העניין אליכם! עשו אתם כל אשר ביכולתכם להביא את משיח בפועל ממש.
ויהי רצון שכמה מכם יטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, ויהי רצון שהעקשנות שלכם 'עם קשה עורף הוא' (לטובה) תפעל אצל הקדוש ברוך הוא להביא את הגאולה בפועל'.
עד כאן.
הלם. תדהמה. כאוס.
אחרי ארבעים שנות מנהיגות, הרבי 'זורק עלינו הכל'. מחכה לנו שנעשה משהו להביא בתכל'ס את המשיח.
ועוד שלושים שנה חלפו!
מה רצה הרבי? למה הוא מחכה?
הוא מחכה לכל אחד מאתנו שיעשה משהו. שיזיז את עצמו.
הבוקר שמתי לב למילים 'ויהי רצון' שאמר הרבי אז בסוף השיחה, שמקבילות למילים ה'ויהי רצון' שנאמרו אלפי שנים קודם על ידי הרבי של אז, משה רבינו.
ואולי מה שהרבי מתכוון להגיד הוא, שלא מספיקה הברכה של אהרון, העבודה הקשה שלנו ואלפי אלפי המעשים שנעשו מאז 'היכונו לביאת המשיח' 'ברוך הבא מלך המשיח' 'משיח כבר כאן' ועוד הרבה – אלא שנבין, נתפלל ונבקש שתשרה השכינה בפועל במעשי ידינו. הברכה היא טובה וחשובה, אבל נדרשת גם התפילה שהמעשים שלנו יפעלו את הפעולה הנדרשת.
הרמב"ם אומר שאדם צריך לראות את העולם שקול וכל מעשה טובה יכול להכריע את כף המאזניים לטובה, אבל צריך להתפלל 'יהי רצון' שהמעשה הזה הוא זה שיכריע כבר את הכף!
שתהיה הצלחה וברכה בחיי היום יום שלנו, שנבין שהכל תלוי בברכה האלוקית, אבל בעיקר שהקדוש ברוך הוא ירצה את העבודה שלנו, שיבין שנמאס לנו כבר מהגלות, ושנראה בעיני בשר שלנו את השכינה יורדת. אז תהיה לא רק חנוכת המשכן אלא גם חנוכת בית המקדש השלישי.
נו רבי, עשינו הכל.
שנראה כבר את הגאולה, מיד ממש. עד מתי?