חיפה של ילדותי ומה שנותר ממנה

חרקים באזורי הטבע (צילום: מוטי מנדלסון)

חיפה של פעם וזו של היום • כדאי לכם להכיר

מדינת ישראל בכלל והעיר חיפה בפרט, הולכות לכיוון של תהליך עיור, תוך הפיכתם של אזורי הטבע לאזורים אורבניים מובהקים. שטחי הטבע הולכים ומתכלים לנגד עינינו, ולצאצאים שלנו כבר תהיה נגישות מועטה מאוד לטבע, אם בכלל.

יקרונית התאנה (צילום: מוטי מנדלסון)
יקרונית התאנה (צילום: מוטי מנדלסון)

ישנם האומרים, "בואו ונצא לשמורות הטבע לראות את הטבע ביופיו", אך במקרים רבים ישנה עלות בכניסה לשמורות, לא תמיד ניתן להגיע בכלל לכל מקום, בשל הגבלות שחלות באזורים מסוימים, אם כדי לשמור על הקיים בשמורה, או מסיבות אחרות.

עש מסורטט (צילום: מוטי מנדלסון)
רפרף מסורטט (צילום: מוטי מנדלסון)

לא תמיד זה היה כך. היטב זכור לי מימי ילדותי – כל שכונה בחיפה היתה מוקפת שטחי טבע פראיים, לא היית צריך להרחיק כדי להגיע לאזור מלא בעצים ובירוק ו"להעלם" בו. אך מדובר בשנים רבות לאחור, שנות השישים המאושרות והתמימות, כשהתחנה המרכזית עדיין לא ניצבה בכניסה לשכונת בת גלים, ורק שדות מוריקים היו צמודים לה.

אזורים בחיפה שנותרו ירוקים (צילום: מוטי מנדלסון)
קרוב למכון לחקר הימים | אזורים בחיפה שנותרו ירוקים (צילום: מוטי מנדלסון)

החורף היה מביא איתו לשם שלוליות ענק, שהיו מתמלאות בראשנים, כך היה גם על הכרמל. יהיו שיגידו שבזמנו היו גם חרקים רבים שהיוו מטרד, אך האמת היא כי אלו הם גם סימנים לבריאות סביבתית. חרקים רבים, פרושו האבקה, דבורים, דבש…

חרקים באזורי הטבע (צילום: מוטי מנדלסון)
גמל שלמה | חרקים באזורי הטבע (צילום: מוטי מנדלסון)

העיור המתקדם לא פסח על אף חלק של העיר, כולל מונומנטים מסוימים, כמו שרידי מחנה בריטי נטוש בפאתי המעברה לשעבר בקריית חיים המזרחית, דבר שמעלה תהיות, היות שדבר שכזה היה מן הראוי לשמר אך… משום בחרו להרסו.

מערת קבורה באל עתיקה מתחת לפסי הרכבת בתחנת הכרמל (צילום: מוטי מנדלסון)
מערת קבורה באל-עתיקה, מתחת לפסי הרכבת בתחנת הכרמל (צילום: מוטי מנדלסון)

עם זאת, אולי תופתעו לדעת, כי בחיפה ובסביבתה ישנם עדיין כמה מקומות שנותרו בבתוליהם, בהם יוכלו ותיקי חיפה להיזכר שוב בחרקים, בפרפרים, בחרגולים, קיפודים, חוגלות, ועוד ועוד…

עקרב נבו יריחו (צילום: מוטי מנדלסון)
עקרב עבייד (צילום: מוטי מנדלסון)

תוך כדי תנועה, חלק מהעיסוק שלי הוא סיסטמטיקה של החי והצומח, גם ביבשה. לאחר כמה שנים של עבודה וחקירה של הנושא, התוצאה די מפתיעה, ובהחלט ניתן לומר כי מתרחשת התאוששות.

לוף ארץ ישראלי (צילום: מוטי מנדלסון)
לוף מנומר (צילום: מוטי מנדלסון)

בשכונת שפרינצק בחיפה, מול המכון לחקר ימים, ומעל העוגן – הסמל המיתולוגי של הכניסה לחיפה, ישנו שטח עתיק יומין של מערות קבורה, שבילדות שיחקנו בתוכן. שטח זה נשאר כפי שהיה בשנות השישים – בתולי, וטוב שכך. המקום כאילו קפא בזמן.

דבורנית (צילום: מוטי מנדלסון)
דבורנית (צילום: מוטי מנדלסון)

חישבו על זה: הטבע נשמר לא רק בגלל הקמה של שמורות טבע. מספיק יהיה לא לפגוע בסביבה, או לא לבנות בכל מקום אפשרי, ולהשאיר גם ריאות ירוקות באזור העירוני, דבר שלצערי לא נעשה בקריית חיים.

המערות מפעם (צילום: מוטי מנדלסון)
המערות מפעם (צילום: מוטי מנדלסון)

כדי להמחיש את העניין: העיריוני הצהוב שבתמונה צולם לפני כשבוע באתר הקבורה בשפרינצק. אז, בתור ילד סקרן, אני זוכר את  מה שהיה חי שם. כעת ראיתי שכמעט דבר לא השתנה. הצמח המנחה הוא העיריוני, שבמקומות אחרים בחיפה בתי הגידול שלו נהרסו כמעט כליל וספק אם ניתן למצוא אותם.

עיריוני צהוב (צילום: מוטי מנדלסון)
עיריוני צהוב (צילום: מוטי מנדלסון)

במפרץ חיפה ישנו שטח ענק הגובל בבתי הזיקוק ועד תל חנן, שהיה לפני כמה אלפי שנים שטח ימי. על האדמה אפשר למצוא מאות אלפי צדפות וקונכיות, חלקן עדיין שלמות.

צדפים וקונכיות מהזמן הימי (צילום: מוטי מנדלסון)
בקרבת בתי זיקוק | צדפים וקונכיות מהזמן הימי (צילום: מוטי מנדלסון)

זכר לכוחו של הטבע, מול שדות אלו נמצא שבר יגור, אחת משלוחותיו של השבר הסורי אפריקני, ישנו מקום מסוכן ביותר ומועד לקריסה, ובו מוצבים שלטים המזהירים מפני כניסה לשטח.

צדפים וקונכיות מהזמן הימי (צילום: מוטי מנדלסון)
תקריב – צדפים וקונכיות מהזמן הימי (צילום: מוטי מנדלסון)

חשוב לזכור – ריאות ירוקות חשובות מאוד לבריאות האדם. לדוגמה, לפני מספר שנים הייתה בארץ מכת ארבה. בקריית חיים המזרחית, מאחורי בית נגלר, היה שדה פראי על שרידי המעברה ההרוסה. הארבה שהגיע במיליוני פרטים, נחת בחלקו בשדה וכילה בו את זעמו. היום הוקמו על השדה שני מגרשי כדורגל. ועוד היד נטויה. בניה נוספת על חשבון השדה הקיים, תעלה ביוקר במקרה של מכת ארבה נוספת. במקום לנחות בשדה, הם ינחתו בגינות ובפארקים הציבוריים. עדיף לנהוג בחוכמה ולהשאיר את הטבע הקיים.

בונקר בריטי שנהרס במקומו נבנה מגרש כדורגל (צילום: מוטי מנדלסון)
הבונקר הבריטי שנהרס – במקומו נבנה מגרש כדורגל (צילום: מוטי מנדלסון)

עם בוא חג האביב, יוצאים המוני בית ישראל אל הטבע. כדאי רק לזכור שבאביב החיות והחרקים פעילים ביותר, כך גם בים. משמעות הדבר היא שגם הנחשים מתחילים ב"חגיגות" ואת זאת יש לקחת בחשבון ולהתייחס לכך ברצינות.

הריאה הירוקה בקריית חיים בעת הריסתה (צילום: מוטי מנדלסון)
הריאה הירוקה בקריית חיים בעת הריסתה (צילום: מוטי מנדלסון)

שני אזורים שצוינו בכתבה זו שופעים בנחשי צפע: שטח השדות מול בתי הזיקוק, והשטח שבין תל חנן ליגור.

צאו ותיהנו מהטבע (וגם נהגו באחריות)
חג שמח לכולם!

הגיבו כאן לכתבה

11 תגובות
  1. איריס אמר/ה

    צמוד לבתי זיקוק היה שדה נרקיסים ענק במשך שנים. משום מה נעלם

  2. אטליז ג'ורג' אמר/ה

    אזור חסן שוקרי שופע יותר בנחשי צפע

  3. הרן אמר/ה

    😔כל כך עצוב לי מוטי, על הרס ועיור הערים בלי היכר וטיפע אכפתיות, ואם ימשיך ככה הדבר, אז בפעם הבאה שנרצה לחוות טבע ונוף יפה ופורח יקרה רק בסרטים של פעם וחבל, הלוואי ויכולתי לעשות דבר מה 😢…

  4. הרן זיק פשקובסקי אמר/ה

    תגובה 😢🤷‍♂️

  5. קרן אמר/ה

    תודה עבור הכתבה המרד מאד מעניינת!

  6. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום איריס.
    אכן כך היה.
    אך גם היום,רק יתר בעומק השטח הם ישנם,אך לא בכמות כזו.

  7. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    תודה לך קרן,חג שמח.

  8. motiuggi@gmail.com אמר/ה

    שלום בהורדה.
    עד כמה שאנו פוחדים מנחשי צפע ובצדק,אך הם הורגים מזיקים כגון עכברושים,עכברים.האמת שבעבר ראיתי בלילה פה ושם נחש באזור זה.הצפע הוא הנחש הנפוץ והמסוכן בצפון הארץ
    תודה על האזהרה.וחג שמח.

  9. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    חיפה,חיפה שלי. שבת שלום. חג פסח כשר ושמח. נהדרת חיפה שיש לה את עינת קליש ראש העיר חיפה המקסימה.

  10. רמי אמר/ה

    מצוין!!!
    ומעל לכל, זה היופי ומה שמייחד את חיפה. אוצרות הטבע הללו הם נכסים שאין להם מחיר!

    חבל שלא משקיעים יותר מחשבה איך לשלב בין טבע לעיור, איך לשמור על החורש והוואדיות הירוקים הצמודים לשכונות המגורים ולחסוך לנו נסיעה ליערות רחוקים ואיך לנצל צמחיה טבעית ירוקת עד ולחסוך בהשקיה, בטיפול ובאחזקה.

  11. יעל אמר/ה

    תודה רבה על הכתבה המעניינת והחשובה.

הגיבו כאן לכתבה