כבר בא היום

אורי שרון מבכה את המצב החברתי הרע ומדגיש כי:  א'יבוא...

רוצה שקית בשקל?

הסיפור שלפניכם הוא המחשה של סיטואציה צרכנית מוכרת. רינה נכנסת...

מסע של כנפיים: הפרויקט הישראלי שמעניק לשקנאים תקווה בדרך מאירופה לאפריקה

בכל שנה הם מגיעים אלינו בלהקות עצומות, פורשים כנפיים...

חכי איך יתהפך עלייך, לא תביני מאיפה זה בא"

בי"ס לבעיות התנהגות. בן 13.בקבלתו:לא לומד, מסתובב ולא עושה...

עולם שלם התגלה מתחת לחול בים

שטחי הסדימנט החולי

רבים מהרוחצים, השחיינים, הדורכים, השוחים ואפילו הצוללים בחופי ישראל אינם מודעים לעולם המסתתר מתחת לחול. הפעם נתמקד במה שמתרחש בשטחי הסדימנט החולי בחופי ישראל, הקשור באופן ישיר לכמות הדגים הסחוסיים והרכיכות המוגברת.

סרטני נזיר בנחשולים (צילום: מוטי מנדלסון)

עולם החי בחול

בשנים האחרונות, נצפתה עלייה חדה בכמות החיות כמו סרטנים, סרטני נזיר, רכיכות ותולעים נרתיקניות בחופי ישראל. עלייה זו נראית הן על המצע החולי והן על הסלעים, ומקנה לדגים סחוסיים ולתמנונים מזון בשפע. ייתכן כי העלייה בכמות קשורה לתנאי מזג האוויר, שכן על פי רישומים קודמים, רק בארבע השנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר מרכיבי המזון הללו.

מקבץ של סרטני נזיר (צילום: מוטי מנדלסון)

דגים סחוסיים ותמנונים

בשטחים בהן נצפתה כמות מזון גדולה, כמו בנחשולים, חוף בת גלים מזרח, שקמונה ועוד, נצפו טריגונים, בטאים ותמנונים במספרים גדולים. התמנונים, עם זוג שיני כיטין גדולות ושריר טבעתי חזק, מסוגלים לפתוח בקלות קונכיות. הבטאים, לעומתם, משתמשים במערכת שיניים דמויית מגרדת לפיצוח מזונם.

שיניו של דג סחוס (צילום: מוטי מנדלסון)
שיניו של דג סחוס (צילום: מוטי מנדלסון)

איסור על דיג דגים סחוסיים ואכיפת חוקי הדיג תרמו רבות להתפתחות החיובית של החיים בים. בזמן הקורונה, האיסור החמור על דיג נתן לחיים בים הזדמנות להתאושש בצורה משמעותית.

מימין שיניו של גיטרן (צילום: מוטי מנדלסון)
מימין שיניו של גיטרן (צילום: מוטי מנדלסון)

פולשים ומקומיים

באזור הקריות, נמצאו כמויות גדולות של סרטני מטותא, מין פולש שהגיע לראשונה בהזנת החול בשנת 2012. טריגונים וגיטרנים רבים מגיעים לאזור כדי לטרוף אותם. מחקרים אף מצאו שיירים של סרטני מטותא בבטנם של גיטרנים שנפלטו לחוף מתים.

חשיבות השמירה על איזון טבעי

לדברי החוקרים, חשוב לא לצאת מהעיר ולהגן בצורה מוגזמת על מין מסוים, שכן הדבר עלול לבוא על חשבון מין אחר. מצב הים בישראל טוב מאוד, וההתאוששות בטבע היא פונקציה של זמן. ככל שנתערב פחות בטבע, כך ייטב לו יותר.

מקבץ של סרטני נזיר (צילום: מוטי מנדלסון)

עתיד ורוד

כראיה לכך, חוף בת גלים אינו שמורת טבע, אך הוא פורח יותר מאי פעם. ההתאוששות הטבעית של הים מוכיחה שיש לנו עתיד ורוד, לפחות בתחום הימי. כך, כשאנו מביטים בחול בחופי ישראל, כדאי לזכור את העולם המסתתר מתחתיו ואת החשיבות של שמירה על איזון טבעי לטובת כל היצורים החיים בו.

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם חדר החדשות: בוואטסאפ • במייל

מוטי מנדלסון
מוטי מנדלסון
חוקר ימי (צלילה, צילום תת ימי) ואקולוגיה ימית וסביבתית במשך 35 שנה. מרצה בתחום כ-20 שנה. ניתן להזמין הרצאה, או סדרת הרצאות מלוות בתמונות ייחודיות ומרהיבות, שצולמו במהלך שנות מחקר רבות, בארץ ובחו"ל, סיורים אקולוגים בתחומי ישראל וסיורים בבולעני ים המלח • 050-7271157 • [email protected]

כתבות קשורות לנושא זה

12 תגובות

  1. תודה רבה מןטי לכתבה נפלאה.תמונות.מרתקות והעקר עתיד ורוד ותיקווה שככ חשובה לנו בימים אלו ובכלל.ישר כח מוטי

  2. מוטי היקר, פירגנת לנו עם כתבה מקסיהמ אשר מראה לנו את יופיו של מעמקי הים:) התמונות מקסימות ובאיכות פצצה! אין כמוך! יישר כוח !

  3. בתור אחד שצולל אני יכול להעיד שמוטי לא סתם אופטימי!

  4. חידשת לי על הסרטנים האלו חשבתי שזה צדף כרגיל כתבה טובה ומעניינת

    • שבת שלום חוה
      קונכיות שאנו רואים הם בתי רכיכות וסרטנים שונים והם משמשים המזון בשרשרת המזון.

  5. מאמר מאלף ומביא תקווה שיש לנו דברים טובים וחיוביים!
    ושוב תודה מקרב לב לך מוטי!

  6. מעודד ומרענן לקרוא היום את חוות דעתך האופטימית בהקשר של התאוששות העולם החי שבמים. ״עתיד ורוד״.
    הלוואי שיגיע היום שנוכל לומר ״עתיד ורוד״ על מדינתנו הפצועה.

    • שלום נילי.
      זו האמת על הטבע.
      ונקווה שנגיע כולנו שלווה.
      שבת שלום

  7. כתבה יפה ואכותית מוטי כהרגלך, הנפגעים הראשונים מזיהומים ומדיג אכן משתקמים ומתרבים… נשאר רק לשנות את התקנה המאפשרת דיג של לוקוסים כי בגודל המותר אלו הם המתרבים ובהם אסור לגעת. חייבים לשנות את התקנה!!!

    • שלום בינה
      יש כמה חיות שצריך לשנות להם את הסטטוס.
      כמו קפודי הים הפולשים שנחשבים מוגנים וזו טעות ובכיה לדורות.
      שבת שלום

הכתבה נעולה לתגובות. ניתן לשתף ברשת באמצעות כפתורי השיתוף

כל הכתבות בחי פֹה

מגמת כבאות והצלה חדשה נפתחה בבית הספר עירוני א' בחיפה

(חי פה) – בבית הספר "עירוני א'" בחיפה נפתחה לראשונה מגמת חילוץ והצלה, פרויקט חלוץ המשלב את מומחיות לוחמי האש מתחנת חיפה, עם המערכת...

תושבי חיפה משלמים היטל שמירה, אבל האם הם מרגישים בטוחים יותר?

"כמעט שנה בלי לראות שמירה בשכונה" (חי פה) - כמעט שנה לאחר תחילת גביית היטל השמירה בחיפה, תושבים משכונות שונות בעיר טוענים כי אינם רואים...

סכנת התחשמלות ושריפה: קריאה להפסיק את השימוש במתאם תקע אוניברסלי

(חי פה) – מתאם תקע אוניברסלי מדגם 931L נמצא בבדיקה כמי שאינו עומד בדרישות התקן הישראלי. לפי ממצאי הבדיקה, המוצר עלול לגרום להתחשמלות, להתפרק...

לפני שיהיה מאוחר מדי: חיפה חייבת לבדוק את כל הסיכונים

לפי הנתונים העדכניים שפרסמה עיריית חיפה ב־10 בספטמבר 2026, בהתבסס על אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: אוכלוסיית חיפה: כ־294,000 תושבים. שיעור התושבים הערבים: כ־14% מכלל האוכלוסייה. מספר התושבים...

שלוש תמונות, שלושה רגעים: אוצרות היסטוריים מחיפה שנחשפו מחדש

(חי פה) - שלוש תמונות נדירות, שכל אחת מהן לוכדת רגע ייחודי בהיסטוריה החיפאית והישראלית, נרכשו לאחרונה בארצות הברית והועברו כתרומה למוסדות תרבות וזיכרון...