סער או סערה, הן מילים המעוררות בנו, באופן טבעי, תמונות של רוחות עזות, גלי ענק, עצים שבורים ואניות טרופות. כל זה נכון, אפילו בישראל. בשנות השבעים, למשל, נפלטו לחופי חיפה כמה וכמה אניות שעשו החפה, בלית ברירה, ועד היום, למעשה, מקרים כאלה מתרחשים.
סערת הענק בישראל
בשנת 2015 ב- 15 בפברואר, פקדה את מדינת ישראל סערת ענק.
אני אתמקד בחיפה, המקום בו תיעדתי אותה. גלי "הענק" החריגים שטפו את חוף "כאן" לשעבר, והרסו את חומת הים שלו, לצמיתות. היו אפילו מספר "גלי פרא", אחד מהם הגיע לרחוב הראשי המקביל לחוף, ובשובו לים השאיר אחריו דגים מפרפרים על פני הכביש, מחזה נדיר למדי במחוזותינו.
כמו מזרקת ענק
ישנם אנשים האוהבים מאוד לחזות במראה הסערות הגדולות, בעיקר מנקודות מסוימות בחוף, בהן יש תצפית מרהיבה. במגדלור עכו, לדוגמה, בחוף הגולשים, במבט לכיוון שונית ספרטה – שם הגלים מגיעים אל המים הרדודים ועולים אל על, ממש כמו מזרקת ענק.
זהירות!
אדגיש ואומר: אין, בשום פנים ואופן, לעלות על משטחי הגידוד או על שוברי הגלים! אפילו לא על החוף, בסמוך לגלים גדולים. במצב כזה, קיימת סכנת סחיפה! כבר היו מקרים שלא אפרט כאן, מפאת צנעת הפרט.
מתוך הסערות
לצד הפחד וההערצה לאיתני הטבע, ישנו דבר נוסף, נהדר ונסתר, והוא התועלת לטבע, שמגיעה בעקבות הסערות.
מזון לשוכני הים
כפי שקורה בגלישת קרחונים, כשנוצרת הזדמנות חדשה עבור דגים ויצורי ים ליהנות "ממצרכי מזון" טריים, כך גם בעת סערה: הגלים, בתנועתם העוצמתית, מערבלים את החול ומתחחים אותו, וכך הם מגלים תחתיו עולם של שלם אורגניזמים, של רכיכות ולמעשה, הרבה מאוד חומרי הזנה חדשים עבור שוכני הים.
"החזק שורד"
יתר על כן, את האמרה הידועה "החזק שורד" אפשר להחיל גם לגבי הים…
כשהיתה בחופי חיפה מכת האצות האדומות, לדוגמה, האצות המתות הן אלה שנפלט מן הים, האצות החיות נותרו בים. כך גם דגים פגועים, חולים וחלשים, הם שיפגעו ולא יעמדו בסערה.
לסיכום: גם סערה יכולה לטמון בחובה יתרונות רבים, שלא תמיד יהיו גלויים לעינינו, או במילים אחרות – אל תסתכלו רק בקנקן, או לפחות הסתכלו בחציו המלא…
שיהיה רק טוב לכולנו, בצאתנו מהסגר הארור
בכיף בארי
הים הוא המפלט האחרון שלנו,רק טוב יש לנו ממנו.
מוטי, תודה רבה לך על הנגשת הים וסביבתו על צפונותיו לקהל הרחב ולקהל אוהבי הים כאחד. עכשיו יותר מתמיד חשובה נוכחות פעילה של בעלי הידע וההיכרות עם הסביבה והסובב הימי.
תודה רבה!
וואו אז את גלית.
סימון הרשקוביץ היה אדם יקר לי מאוד ואהוב.
יהי זכרו ברוך.
אכן אני ביתו של שמעון הדייג (שמאוד מאוד אהב אותך מוטי) !!!
תודה לך מוטי. ריח הים בשוך סערות עולה באפי כאשר אני נזכר בעונג הגדול שמילא אותי
כילד. הייתי בורח מבית הספר , רץ במורד הדר הכרמל לעבר חוף שמן, ותר בעיניו אחר מציאות שמילאו את החול שהיה מוצף מכל מה שהים פלט בסערה. היו אלה פרטים שפלט הים אל החוף מן הדגים שנסחפו ואבדו כיוון, ומתוך הצומח שנעקר ממקומו . לא מעט חלקי מטען שניתקו מסיפון
הספינות. יום אחד מצאתי מטבעות מפוזרות על החוף ובעקבות הגילוי הקדשתי ימים רבים לחיפוש שארית המטמון ושיחזור ההצלחה , אך שוב לא שבה הסערה.
שלום גליה
תודה על המחמאה.אם זה אותו שמעון הרשקוביץ שאני הכרתי הוא גם היה דייג מעולה
פעם מצאתי חבילות שלצ סמים על החוף חגגתי ??
אבא שלי ז"ל שמעון הרשקוביץ היה אומר שהסערות בים מביאות מתנות לבני האדם. אז אחריי סערה אבי היה לוקח אותי לחוף הים הפראי בשיקמונה לאסוף צדפים ואבנים מיוחדות, שריונות ריקים, שהים בטובו הביא אל החוף…
תודה מוטי על כתבה מרתקת.
רק בגלל המילים של רפול היתה שווה כל הכתבה הזאת.כל מילה שלו בסלע.חוכמת חיים מוחצנת ניבטת מתוך המילים שלא נכתבו ורק בגלל צינעת הפרט שהוא ניחן בה.דפקטור הוא יכול מחר אם רק ירצה להחליף את בנימין נתניהו בכס ראשות הממשלה אלא שבגלל שאני מכיר אותו טוב אז ברור לי שהוא לא יסכים בעד שום הון בעולם לשכב באותה מיטה בבית בבלפור עם שרה כי ברור שלא משנה לאיפה ביבי הולך שרה את הבית בבלפור לא עוזבת ובגלל הזמן הארוך שהיא גרה שם הפכה לדיירת מוגנת.מה גם שרפול לא יודע לשתות שמפניה צרפתית כי היא נמזגת בגביעי קריסטל מזכוכית והוא לוגם רק בכוסות פלסטיק חד פעמיות.סיגר קובני הוא אפילו לא יודע באעזה צד מדליקים.ופעם כשניסה לקצוץ את קצה הסיגר קצץ את האצבע ומאז יש לו פוסט טראומה מסיגרים ולאור כל הדפקטים האלה זה מה שמונע ממנו להיכנס לאקווריום של ראש הממשלה.
תמונות מהממות תודה רבה ???
למה רמבי?
רפול, אתה סערת ענק!!!
אכן, זוהי סערת ענק.