שבר צמיד זכוכית בן כ-1600 שנה, שעליו דגמי מנורה,
נחשף במהלך החנוכה בגן לאומי הר הכרמל
התגלה בחפירה של רשות העתיקות לפני הקמת בריכת מים לעיר יוקנעם, ביוזמת חברת מקורות
שבר צמיד שעליו דגמי מנורת שבעת הקנים מבית המקדש, התגלה במהלך חג החנוכה (יום ה', 18.12) בעבודות רשות העתיקות בסמוך לאליקים, בגן לאומי הר הכרמל. במקום התנהלו בשבועות האחרונים חפירות ארכיאולוגיות, לפני הקמת בריכת מים לעיר יקנעם, ביוזמת חברת "מקורות".
במהלך החפירה נחשף אזור תעשייתי ובורות אשפה של יישוב גדול, שהתקיים בשלהי התקופה הרומית ובראשית התקופה הביזנטית (סוף המאה ה-4, ראשית המאה ה- 5 לספירה).
תמונת שבר הצמיד עם סמלי המנורהלדברי לימור תלמי ודן קירזנר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "ביום ה' האחרון, בתום החפירה, החלנו בתהליך עיבוד חומר ראשוני. במהלך מיון תכולת אחד הארגזים, שכלל מאות שברי זכוכית שהושלכו לבור האשפה, מצאנו להפתעתנו שבר קטן של צמיד. מטבע הדברים, הוא היה מלוכלך מאוד, אך עדין ניתן היה לראות כי הוא מעוטר. לאחר ניקוי, התרגשנו לגלות כי הצמיד, העשוי זכוכית בגוון טורקיז, עוטר בסמלי מנורת שבעת הקנים – אותה המנורה אשר לפי המסורת, פך השמן הספיק כדי להאיר בבית המקדש במשך שמונה ימים". לדברי החוקרים, "נראה כי ההטבעה על הצמיד נעשתה כאשר הזכוכית הייתה חמה. בשבר הקטן שנמצא שרדו הטבעות של שתי מנורות – האחת מנורת שבעת קנים פשוטה, שבה נראים רק פני המנורה ובשנייה ניתן לראות מנורת שבעת קנים עם להבות מעל הקנים".
תמונת שבר הצמיד עם סמלי המנורהלדברי יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, "צמידים ותליונים עשויים מזכוכית המעוטרים בסמלי מנורה או אריה, או בדמויות שונות של אלים ובעלי חיים, מוכרים בתקופות אלה בארץ ישראל, לבנון וסוריה. עד כה, נתגלו בחפירות ארכיאולוגיות בארץ שלושה שברי צמידים עם עיטורי מנורה: בחפירה בבאב אל הווא שבצפון רמת הגולן, בבניאס, וצמיד נוסף התגלה לפני שנים בחפירות בשיקמונה, חיפה. הצמיד משיקמונה עוטר אף הוא בעיטור מנורה ומעליה להבות". לדברי גורין-רוזן, "תכשיטים כאלה נמצאו בחפירות לרוב בהקשר של מנחות קבורה. נדיר יותר למצוא פריטים כאלה בשכבות ישוב, ונדיר עוד יותר למצוא אותם בבור אשפה עתיק".
תמונת שבר הצמיד עם סמלי המנורהלדברי החוקרים, "השאלה הנשאלת כעת, היא – האם מדובר בהוכחה ודאית כי ביישוב העתיק גרו יהודים? יתכן, אך אפשר שישבו במקום גם שומרונים, או אוכלוסייה פגאנית או נוצרית. השערה נוספת היא שהצמיד, מקורו בבית מלאכה שפעל במקום ויועד לשווקים אחרים. אפשרות זו מסתמכת על ממצאי פסולת זכוכית נוספים שנחשפו בבור האשפה, וכללו גם חרוזים וצמידים. תכשיטי זכוכית היו בשימוש נרחב בתקופה הרומית המאוחרת וסביר להניח שאלה שעוטרו באופן מיוחד היו יקרים יותר מהפשוטים ללא עיטור. האשפה שהתגלתה בבור וכללה כלי זכוכית רבים ושברי חלונות זכוכית, וכן מבחר תכשיטים, מעידה על אוכלוסיה שחייה חיי נוחות ורווחה. יתכן כי אזור התעשייה הגדול שהיה במקום, פרנס את תושבי הישוב הסמוך".
חברת המים הלאומית "מקורות" יזמה בשנים האחרונות הקמת ברכת מים חדשה לצורך אספקת מים לאזור יוקנעם ומעלה הכרמל. המקום האופטימלי שנבחר, לאחר בחינת החלופות בשיתוף פעולה עם רשות הטבע הוגנים וקק"ל, היה באתר עתיקות מוכרז. "מקורות" מימנה את פעילות רשות העתיקות באזור וכרגע קיימת תכנית מפורטת מאושרת לקראת קבלת היתר בנייה, הכוללת שיקום נופי.
תמונת שבר הצמיד עם סמלי המנורהצילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות:
אחד מתוך שמונה ארגזים עם שברי זכוכית שהוצאו מבור האשפה העתיק.
הארכיאולוגית לימור תלמי מרשות העתיקות מחזיקה בסיס קערה גדולה מזכוכית.
7. גוש פסולת מכבשן זכוכית. בבור האשפה נמצאו שברי זכוכית בשלבים שונים של ייצור.[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="ארכאולוגיה בחיפה" tag="308" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]
