קריסת הארובה בבתי הזיקוק גררה בעקבותיה תגובות מעורבות. חלק מהתגובות התייחסו לסמל שנחרב. אלי דוקורסקי, אשר קיבל את השנה את התואר "אביר איכות השלטון", ביטא במילים פשטות את מה שחשים רבים מקרב החיפאים: קריסת הארובה מסמלת את תחילת הסוף של נוכחות התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.
כזכור, במהלך כהונת השר כחלון, הוא יזם והוביל את פרויקט "עמק החדשנות", תכנית שהפכה לחזון חדש למפרץ חיפה. דוקורסקי קורא לממשלת ישראל לממש את התכנית.
וידאו – אלי דוקורסקי, אביר איכות השלטון, במסר אמיץ לתושבי מפרץ חיפה
תקציר דבריו של דוקורסקי
קריסת הלבניות מסמלת את נפילת הלבנה הראשונה בחומת ברלין של מפרץ חיפה. הגיע הזמן שבעלי המפעלים יבינו שהם מחשבים את קיצם לאחור. ממשלת ישראל צריכה לקדם את סילוק המפעלים ממפרץ חיפה ולקדם את תבנית "עמק החדשנות" המסמלת עתיד חדש למפרץ חיפה.
דוקורסקי אף לקח חלק מרכזי במפגן המחאה שנערך אמש, בהובלת ארגוני הסביבה. גם שם קרא דוקורסקי לממשלת ישראל לקדם את תכנית עמק החדשנות
מדוע קוראים להן לבניות?
לפני הרבה שנים, תנובה הייתה משווקת את מוצריה עד בית הצרכנים בעזרת אנשים שקראו להם חלבנים.
החלבנים היו מובילים את המוצרים שהיו ארוזים בתוך בקבוקי זכוכית.
יום אחד עשו ריאורגניזציה ועברו לאריזת פלסטיק וגם שינו את שם המוצרים:
1. לבן שונה ל"גיל"
2. לבניה שונתה ל"אשל"
מגדלי הקירור שהיו דומים בצורתם לבקבוק "לבניה" נקראו על על שם בקבוקי הזכוכית הרחבים מהעבר הרחוק.
לכן הרבה נוטשים את חיפה ועוברים לגור בקריות.אין שכל אין דאגות.
יפה מאוד שראש העיר דואג לזיהום האיזור . אבל אדוני מתי יגמר זיהום האבק מרחוב האצל .שפוגע בבריאות תושבי האיזור ומשתמשי הדרך
המדיניות של ממשלות ישראל היא שמפרץ חיפה הוא פח אשפה לאומי לתשתיות. עוד תעשיות מזהמות, עוד תחנות כח, עוד לוגיסטיקה פטרוכימית בנמלים, עוד מתקני התפלה ועוד זיהום קרקע אויר וים. כל עוד המפגע בחדרה וצפונה וברמת חובב דרומה, מדינת ישראל לא רואה אותו ולא מבינה אותו. את שדה דב מפנים, את צריפין מפנים, את מפעל תע"ש ברמת השרון מפנים, את גלילות מפנים, לכל אלו יש תקציבים. מתי פינו אי פעם מפעל מזהם מחיפה? אף פעם לא יקרה.
חיפה היא עיר יתומה ללא ייצוג פוליטי בכנסת ועם אוליגרכים שמפעילים חברות לוביסטים שאומרות לחברי הכנסת ולשרים איך להצביע ובתמורה ממנות אותם ואת חבריהם למשרות משתלמות (ע"ע אלי גולדשמידט יו"ר ועדת הכספים חבר כנסת מהעבודה, שהחברה לישראל קנתה אותו עם תפקיד "סמנכ"ל תקשורת ורגולציה" וייעוץ לחברה). חלק מהדברים נעשים מעל פני השטח, הרוב מתחת. אבל השורה התחתונה ברורה בעוד גוש דן מתנקה ממזהמים ומטרדים, מפרץ חיפה כמו גם שטחי "פריפריה" אחרים רק מתמלאים בעוד ועוד.
שאלתי מדוע אפשר להקים תחנות כח פרטיות מול הפרצוף של ישובים חקלאיים, למה לא להקים אותן בחוף הרצליה, או במקום שדה התעופה עם המטוסים הקלים המרעישים בהרצליה שגם אותו רוצים לסלק ולהעביר צפונה – שימו לב למגמה הקבועה. בואו, קחו תחנת כח פרטית תקימו אותה במקום מפעל תע"ש רמת השרון, למה בעמק חפר או בחוף הכרמל או במפרץ חיפה קילומטר וחצי מקרית חיים, כן אפשר?
העברת תעשיות מפרץ חיפה לאיזור אחר…האם הנגב הוא פתרון אפשרי, נכון, רצוי ואמיתי? המפעלים בבעלות פרטית. העברת המפעלים למיקום אחר תעלה הון. לא קיים יזם שיהיה מוכן להשקיע בעניין. ממשלת ישראל במינוס רציני ולא תשתמש בכסף ציבורי לטובת עסקים פרטיים. קריסת הארובה לא תשנה דבר חוץ מאשר שינוי לא משמעותי בנוף החיפאי.
כל אחד מראשי הערים במטרופולין היה צריך להתבטא בדיוק כך. במקום לנתעסק בשימור הלבניה שאף פעם לא עניינה את עינת קליש, בטח לא מאז שנבחרה, היא היתה צריכה לדבר רק על דבר אחד שהרבה יותר חשוב: פינוי מהיר של מתחם בז'ן והבראת מפרץ חיפה.
אבל מה אתם מצפים מראש עירייה עם קופה ריקה שמקבלת מאות מיליונים בשנה מהארנונה שמשלמת תשלובת בז'ן?
אז כל הכבוד לראשי הערים דוקורסקי ורועי לוי שמוכנים לוותר על הכסף הזה למען תושביהם!
מוזר כי מי שהיה חבר מועצה לא יודע כי ארנונה משלמים על המבנים ולא על הפעילות. לפיכך באם תצומצם או תופסק פעילות היצור והמבנים ישארו – עדיין תשאר גם הארנונה. לא סביר שהמבנים יהרסו.