סמוך לשעה 18:00 נכנס חשוד לבנק ברחוב ליבריה בחיפה בשכונת דניה ובאיומי אקדח שדד מהכספת מספר עשרות אלפי שקלים ונמלט בקטנוע .
תחנת חיפה פרסה מחסומים, לא היו נפגעים
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="שוד בנק בחיפה" tag="155" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]
את מי הפתיע שוד הבנק בדניה?
מתחילת 2014, 5 מקרי שוד בנקים בחיפה. בנוסף, שוד חנויות תכשיטים, שוד תחנות דלק, שוד פיצוציות, שוד קשישים בכספומטים. השאלה כמובן, מה יהיה אותו סף של פגיעה בבטחון האישי שיוציא את תושבי חיפה המפורסמים באדישותם, אדישות שהביאה לנזקים רבים בעיר כמו שיאנית הארנונה בארץ, כמו עירייה שמקצצת מדי שנה בחינוך כדי לממן עוד פרסום ועוד ג'ובים למקורבים, כמו מפגעים סביבתיים שרק הולכים ומתרבים במפרץ חיפה.
ככל שהתושבים צייתנים ושותקים כך אפשר לחרבן על ראשם ואת עירם.
ואכן, מימדי הפשיעה מתחילת 2014 בגידול שכמותו לא זכור לשוטרים ותיקים. מעשי השוד לא נועזים ולא מתוחכמים יותר, אז מדוע איש לא נתפס ואיך קורה שמשתלם להמשיך לפגוע בבטחון האישי של תושבי חיפה, כמעט מדי שבוע?
מי שמאפשרת זאת כמובן זו התקשורת המקומית. זו שהייתה אמורה לדווח, כבר הפכה חלק מהמנגנון המושחת, זה שנשען על כספי פרסום ממאפיית חסן שוקרי. אין להם אינטרס לעורר את הציבור או לבוא בדרישות מהמשטרה.
חלק גדול מהארועים כלל לא מדווחים. אחרים, כמו שוד בנקים קשה להסתיר.
אלו שקשה להסתיר אולי מקבלים אזכור קטן.. נו, אז היה שוד? אז מה? יהיה גם בעוד שבועיים ובעוד חודש. התרגלנו. התרגלנו לחיות בידיעה שכבעלי עסקים וחנויות, אולי מחר אנחנו נמצא עצמנו מול אקדח שלוף. המשטרה גם היא התרגלה. זה שגרה, נו, שוד בנק, כבר היה ברוממה והיה בהדר.. שולחים ניידות, גובים עדויות, מסתכלים על סרט ממצלמות אבטחה ועוברים לשוד הבא.