מאות נשים וגברים בני ובנות נוער השתתפו הערב (שני, 25/11/19) במצעד המחאה נגד אלימות כלפי נשים בחיפה ובהמשך בעצרת שהתקיימה בבית אבא חושי.
בישראל נרצחו השנה 13 נשים על רקע מגדרי ועל פי הנתונים בממוצע נרצחות בכל שנה בין 15-18 נשים. במצעד היום וכן בעצרת שהתקיימו היום בלטה נוכחות של גברים וגם שלבני ובנות נוער, דבר שנותן אור ותקווה לעולם טוב יותר.
בין הקריאות שהשמיעו המוחים "בממשלה אדישים כלפי אלימות נגד נשים" – "ישראל תתעוררי תכף רוצחים גם אותי" – "נאבקים ונאבקות לאלימות כלפי נשים" עוד והונפו שלטים עליהם נכתב בין היתר: "נשים רוצות ביטחון ברחובות" – "לעולם לא תצעדי לבד" – "את לא אשמה" – "נשים לזה סוף" ועוד
"תופעת האלימות כלפי נשים היא אחת התופעות הקשות שעוברות על מדינת ישראל"
תופעת האלימות כלפי נשים היא אחת התופעות הקשות שעוברות על מדינת ישראל. היא מושפעת מתופעה רחבה הרבה יותר של אלימות באופן כללי. אומרת ורדית דוזלר טנג'י, מנהלת סניף ויצו חיפה וממארגני המצעד, ומספרת בראיון לחי פה על פעילות ויצו למען אותן נשים:
ורדית דוזלר טנג'י: הצעדה הזו היא רק יום אחד מתוך 365 ימים שיש בשנה. העבודה שלנו היא יום יומית. אנחנו מפעילים הרבה מאוד מענים בויצו חיפה כדי שיוכלו לסייע לנשים נפגעות אלימות. אחת מהתוכניות שהיא מיועדת לנשים נפגעות אלימות וילדיהם היא תוכנית שנקראת צומחות יחד. התוכנית מתקיימת בשלוחה שלנו בנווה דוד והתפקיד שלה זה למעשה לסייע לנשים שיוצאות מהמקלטים בחיפה, להשתלב בצורה הכי טובה שיש כאזרחיות, כתושבות העיר.
התוכנית עוזרת להן מלקבל הדרכה כלכלית וסיוע למציאת עבודה ורשת חברתית אחת עם השניה ועד למקום הזה שהן יכולות להגיע עם הילדים שלהן פעם בשבוע, להירגע ולאכול בסוף המפגש ארוחת ערב ביחד, ולדבר על הדברים שמפריעים להן.
אני חושבת שנשים נפגעות אלימות שיוצאות ממקלטים, שמתחילות את הדרך שלהן להשתלב בתוך הקהילה מחדש הן נשים שנמצאות בבדידות מאוד גדולה ונשים שנמצאות בהשרדות מאוד גדולה. הרבה מאוד פעמים אנחנו רואים שלפי מחקרים נשים אלה מעדיפות לחזור הביתה לגורם האלים.
התוכנית הזו למעשה משאירה אותן מגובשות ביחד עם רשת חברתית, עם מענה לצרכים שלהן ועזרה מול ביורוקרטיות רבות וכל זה כדי לתת להן הזדמנות לפתוח דף חדש.
בנוסף לזה יש לנו את הלשכה המשפטית שפתוחה כל יום רביעי במוריה 50. הלשכה מקבלת פניות של נשים בכל מה שקשור לדיני משפחה ולדיני עבודה וגם זו אלימות. אם מישהי נמצאת בזוגיות משפילה או שיש שם אלימות כלכלית בשביל זה יש את הלשכה המשפטית שלנו, כדי לתייעץ ולקבל סיוע. נשים שאוזרות אומץ או שעולה בליבן להיפרד מזוגיות וזה מסע שהוא מאוד קשה, אנחנו מסייעות להן באמצעות קבוצה ייעודית לנשים שנפרדות מזוגיות, ועוברות איתן את הדרך הזו במשך שלושה חודשים. נותנות להן כלים וגם את הכוח לעשות את הצעד הקשה הזה.
"טרור נגד נשים"
חדוה אלמוג, חברת מועצת העיר חיפה:
אלימות נגד נשים היא תופעה בזויה, אחת התופעות הכי נמוכות שיש במערכות היחסים בין האנשים. אנחנו עוסקים בזה לצערי הרב הרבה מאוד שנים וכל פעם אנחנו לא מגיעים לנקודה שבה אנחנו מצליחים להוציא את התופעה הזו מחיינו.
בכל שנה אנחנו עומדים סביב מספרים, אבל המספר הוא לא הבעיה, הבעיה היא ההתייחסות של הממשלה, ההתייחסות של השלטונות ושל המערכות השונות לתופעה הזאת. בזמנו כשהיתי יו"ר נעמת קראנו לתופעה הזאת "תופעת טרור נגד נשים" כי חשבנו שאם נגיד "טרור" נגד נשים אולי הראש של השר לביטחון פנים וראש הממשלה יתפוס את התופעה הזאת.
אני חושבת שהקול שזועק ב- 25 בחודש זה קול בינלאומי לא רק ישראלי, צריך לבוא ולהרים דגלים הכי גדולים והכי אדומים במובן דם נשים שהוא הפקר ולהגיד לממשלה קחו את הנושא הזה ברצינות. זאת תופעה לא רק של הרצח עצמו אלא תופעה של המסביב של זה, המקלטים של נשים מוכות, כל המערכות האלה שצריכות לתת תמיכה, עזרה וסיוע לנשים, ולצערי הרב חלק מהכספים עדיין לא הגיעו למקלטים.
המקלטים האלה זה הפתרון האחרון לאישה שאוזרת אומץ ומחליטה שהיא מגיעה. אני חושבת שכל מה שקורה היום בכל הארץ ובכל העולם זה לבוא ולומר קחו את הנושא הזה ממשלה שלטון ותעשו את המיטב כדי שזה לא יקרה. אנחנו כל פעם שומעים על אישה ששמעו עליה וחשבו עליה. זה קול קורא לחברים לשכנים אם אתם חושבים או חושדים שיש אלימות עדיף שתתלוננו ועדיף שיבדקו וזה יהיה שווא לעומת שלא תתלוננו ואז למצוא את האישה לא בחיים.
"היכן שיש מאבק נמצאת גם תקווה"
נעמה לזימי חברת מועצת העיר ויו"ר הוועדה לשוויון מגדרי בנאום בעצרת בבית אבא חושי:
זו פעם ראשונה שלי בצעדה בחיפה שאני בה רואה הרבה בני נוער בדגש על בני ובנות נוער. זה מראה שנותן תקווה להבין שהשינוי מחלחל בדורות הבאים שיעשו את המאבק הזה. אני לא רוצה לדבר על סטטיסטיקות ונתונים היכן שיש מאבק נמצאת גם תקווה. גם שהשבתנו את כל המשק לפני שנה דבר לא השתנה. התקציבים לא עברו שיח הציבורי בשתי מערכות בחירות נשאר אותו דבר ושם אותנו מאחור. אפילו מצב הרשימות נהיה יותר גרוע ומי שמייצגות אותנו הפכו לחלק פחות דומיננטי.
זה הזמן שלנו להפסיק להיות נחמדות, לא לפחד לשבש את סדר היום הציבורי על כל המשתמע מכך, לא להצביע למי שלא סופרים אותנו ברשימות ובהבטחות. לא לפחד ממחאה כוחנית שכן הכוחנות האמיתית היא זו שמשאירה את השיטה ואת העיוותים ואת כל מה שלוקח חיים, את האלימות הזאת הבלתי נסבלת. אני רוצה לאחל לעולם בו תופעה של אלימות ורצח נשים היסטוריה רחוקה. עולם בו היום הזה הוא סימן לניצחון האור על החושך".
שהירה שלבי, חברת מועצת העיר חיפה בנאום בעצרת בבית אבא חושי:
יום עצוב להיות פה בגלל מה שקורה בחוץ. בגלל שאנחנו בשנת 2019 עדיין צריכים לציין את היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. היינו צריכים וצריכות להתכנס על מנת לחגוג מעמדן המטופח והשוויוני של נשים. לזה אני שואפת, לזה אנחנו צריכים לעבוד ולמען זה צריכים להיאבק. יותר מ- 30 שנה אני פעילה בתחום הזה, צעדתי את הצעדה הזאת במשך 30 שנה ואני מאוד עצובה שנשים עדיין נרצחות, נשים סובלות מאלימות, נשים מפחדות בתוך הבית שלהן המקום שצריך לתת להן הגנה, נשים לא מעזות להיות עצמן, נשים יודעות שהן בסכנה ואין להן עזרה כי אף אחת ואף אחד לא מוכן לשמוע.
זה העצב ,אבל אני מאוד שמחה ביום הזה לראות את הדורות הבאים, הצעירים והצעירות. אני רואה את הדור שיפסיק את האלימות נגד נשים. אתם הקבוצה שתמשיך את המאבק ואלה שלא תשתקו ותעברו על זה בשלום אתם אלה שתבואו ותפנו אצבע מאשימה לכל הרשויות ולכל הגברים האלימים והמערכות. אתם אלה שתחברו בין המאבקים, כי המאבק נגד אלימות כלפי נשים הוא לא רק מאבק נגד אלימות כלפי נשים, החברה הישראלית כולה מדרדרת לאלימות.
המאבק למען כבוד הנשים ושוויון הנשים הוא מאבק למען שוויון אזרחי מלא לכל האזרחים בישראל ולמען השוויון והזכויות של הפליטים, למנוע גירוש של ילדים ומאסר של ילדים. אם אנחנו נצליח להבין שיש קשר בין עוני וקפיטליזם וניצול בין בעלי הון שלוקחים לנו את המרחב לבין אלימות נגד נשים, אז אנחנו נצליח להיאבק באלימות נגד נשים, ואם הדור החדש ייקח את האחריות ויחזיר את הערכים האלה של שוויון, כבוד אדם ואישה אנחנו נהיה במקום טוב.
"יש ממשלה שמעדיפה צוללות על פני מקלטים שמעדיפה כוח וכסף על פני חיים של נשים"
אסיה איסטושינה, ארגון אשה לאשה בעצרת נגד אלימות כלפי נשים בחיפה: "לכל אחת מגיע שתרגיש בטוחה ומוגנת, לאישה מחיפה, לאישה מתל אביב, לאישה עם מוגבלות, אישה פלסטינית , אישה טרנסג'נדרית, אישה דוברת רוסית, אתיופית, עובדת זרה. אבל יש גברים שחושבים אחרת, כי החצאית קצרה, כי המרק לא מספיק מלוח, כי היא החליטה לעזוב. ויש ממשלה שמעדיפה צוללות על פני מקלטים שמעדיפה כוח וכסף על פני חיים של נשים. ויש חברה שאומרת היא היתה פרובוקטיבית, היא זאת שצריכה לשים גבולות. יש שניים לטנגו, אסור לפרק משפחה אבל יש נשים ואנשים שנאבקות שמעלות פוסט בפייסבוק, שהולכות בהפגנה ומשתפות בחוויה שהן עברו כדי שאחרות לא ירגישו לבד, תומכות ומקשיבות ומקדמות תקציבים".