מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה:
הקטנה של גודל הטקסט מסייעת לשיפור הבנת הנקרא בקרב ילדים שכבר שולטים במיומות הקריאה
*המחקר מצא בקרב ילדי כיתה ה', שכבר שולטים במיומנות הקריאה, הקטנה גודל הטקסט מסייעת לשיפור ההבנה, אולם בקרב ילדי כיתה ב', שעדיין נמצאים בשלב רכישת המיומנות, הקטנת גודל הפונט דווקא פוגעת*
הקטנה של גודל הפונט מסייעת לשיפור הבנת הנקרא בקרב ילדים שכבר שולטים במיומנויות הטכניות של הקריאה, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. "דווקא העומס הקוגניטיבי והגברת הקושי שבמטלת הקריאה משפרים, ככל הנראה, את יכולת ההבנה", אמרה ד"ר תמי קציר, ראש החוג ללקויות למידה באוניברסיטת חיפה וחוקרת במרכז ספרא לחקר המוח בלקויות למידה של האוניברסיטה, שערכה את המחקר.
הקשר שבין יכולת לקרוא בצורה שוטפת לבין שיפור הבנת הנקרא אינו ברור עדיין. בעוד שהגישות החינוכיות טוענות שרצוי שהדרך הטובה ביותר ללמוד היא דרך שתאפשר לילד קריאה שוטפת וקלה – אותיות גדולות, רווח גדול בין השורות, סביבת למידה שקטה ורגועה – ישנה גישה פסיכולוגית-קוגניטיבית הטוענת שדווקא הצבת קשיים, שיוצרים עומס קוגניטיבי – כמו גודל פונט קטן, רווח קטן בין השורות, הגדלת אורך השורה – משפרת את יכולת הלמידה. מחקרים מועטים נערכו בתחום זה, ואלה שכן נערכו התמקדו דווקא במבוגרים ומצאו ממצאים סותרים.
במחקר הנוכחי, אותו ערכה ד"ר קציר יחד עם שירלי הרשקו וד"ר ורד חלמיש , ביקשו החוקרות לבחון האם הצבת קשיים לשטף הקריאה משפרת את הבנת הנקרא, הן בילדים בכיתות ב' והן בקרב ילדים בכיתות ה'. לדברי ד"ר קציר, ישנה חשיבות בבדיקת 2 קבוצות גיל אלה, מכיוון שילדים בכיתה ב' נמצאים בשלב שבו הם רק רוכשים את המיומנויות הטכניות של קריאה, בעוד שילדים בכיתה ה' כבר יודעים לקרוא בצורה שוטפת.
בשתי הקבוצות השתתפו 45 ילדים, שהתבקשו לקרוא טקסט ולאחר מכן נשאלו עליו שאלות הקשורות להבנת הנקרא. תלמידי כיתה ב' קראו טקסט אחד שהופיע בצורה הסטנדרטית לגיל זה: פונט בגודל 20, אורך שורה של כ-10 ס"מ ורווח כפול בין השורות. בנוסף הם קראו שלושה טקסטים אחרים שבהם פעם אחת הפונט היה קטן ב-20%, פעם אחת אורך השורה היה גדול ב-20% ופעם אחת הרווח בין השורות היה קטן ב-20%. בצורה דומה, תלמידי כיתה ה' קיבלו טקסט סטנדרטי, בגודל פונט 13, אורך שורה של כ-13 ס"מ ורווח של שורה וחצי, ולאחר מכן שלושה טקסטים נוספים, באחד הפונט קטן ב-20%, באחד אורך השורה גדול ב-20%, ובאחד הרווח קטן ב-20%.
מהממצאים התברר כי בעוד שבקרב תלמידי כיתה ב', הפגיעה בשטף הקריאה בפרמטרים של גודל פונט ואורך שורה פגעה ביכולת ההבנה שלהם (ואילו שינוי הרווח לא השפיע) בקרב תלמידי כיתה ה' דווקא השתפרה ההבנה כשהקטינו את גודל הפונט בצורה משמעותית (שינוי אורך השורה והרווח לא השפיעו כלל). לדברי החוקרות, הסבר אפשרי הוא שדווקא הקושי, הצורך להיות מרוכז, הקריאה האיטית – ואף הצורך לחזור מספר פעמים על אותה שורה – הוא זה שמשפר בסופו של דבר את ההבנה.
"המחקר מראה שיש הבדל בין ילדים בשלבים שונים של יכולות הקריאה וחשוב להבין שבשלב מסויים הקושי פוגע ובשלב אחר הוא דווקא תורם. ברגע שהם כבר שולטים במיומנות, דרך אפקטיבית לשיפור הבנת הנקרא יכולה להיות הקטנת גודל הטקסט", סיכמה ד"ר קציר.