על מנצחים, מנוצחים ומה שביניהם.
לא מעט סיטואציות מגיעות למבוי סתום בגלל ששני הצדדים רוצים לנצח ופוחדים שכל ויתור או הליכה לקראת הצד השני תמצב אותם בעמדה של מנוצחים.
ֿ
התשוקה הכוחנית להשיג מאה אחוז והפחד לוותר ולו במקצת, מייצרים מצב בו שני הצדדים מופסדים עד לשד עצמותיהם: הם משלמים הון תועפות לעורכי דין שמתחזקים את הקרב עבור לקוחותיהם כי גם הם אוהבים לנצח. הקרב במקרים רבים גובה קורבנות: אנשים יקרים שנמצאים בתווך ונפגעים. ניהול הקרבות המשפטיים בבתי המשפט העמוסים לעייפה ממילא גוזלים זמן רב. ובסוף – הטעם המר.
ולמי שכביכול ניצח – התשלום בעבור הניצחון לא תמיד מצדיק את מה שקרה בדרך.
שמי גיא אטיאס ואני עורך דין שלא אוהב מחלוקות. אני לא אוהב קטטות וכוחנות. מאז ומתמיד האמנתי במציאת שביל הביניים ואת הכסף שלי אני לא מרוויח משיסוי לקוחות אחד בשני. אני מכוון תמיד למציאת פיתרון צודק, כך שהלקוחות שלי לא יצטרכו להיגרר לתהליכים ארוכים וישיגו את המיטב, והמיטב הוא מושג יחסי.
זהו טור ראשון בסדרת טורים בנושאי גישור, סכסוכים ופשרות והיום אתמקד בנושא הרגיש ביותר: גירושין.
כאשר זוג מתחתן, הוא לא מעלה בדעתו שיתגרש. ההשקעה בחתונה יכולה להיות משימת חיים והכל לטובת היום המאושר בחיים.
30% מהזוגות מתגרשים.
כיצד קרה שמהיום המאושר בחיים לא נותר זכר, שעל בסיסו ינהלו זוגות את תהליך הפרידה ביניהם?
משפטי גירושים הם לרוב המצבים היותר מכוערים וקשים. הם מותירים אנשים מצולקים וגרוע מכל, ילדים חבוטים נפשית שיצטרכו עזרה רבה כדי להתגבר על השבר שהובילו אותו הוריהם, שלא ידעו מה לעשות מול השוקת השבורה שאליה הגיעו ונוהלו על ידי עורכי הדין שלהם שהבטיחו ללקוחות שלהם לקחת את כל הקופה.
אפשר לעשות את זה אחרת.
זוגות רבים נמצאים במצב של מבוכה ובלבול ואף מתביישים לפנות לגישור. נדמה כי נוח יותר להסתתר מאחורי גבו של עורך דין או עורכת דין ולתת להם לעשות את העבודה במקומנו.
אני ממליץ לקחת את האחריות בידיים של בני הזוג ולפנות לתהליך גישור כי הוא מצריך פגישה אמיתית עם החיים של בני הזוג, עם עתידם וכל מה שצברו במהלך שנות נישואיהם ולקיחת אחריות ממשית. כאשר לוקחים אחריות מתחברים למציאות ולכל מה שכרוך בתהליך זה, הופכים להיות עיניניים ומקדמים את הדברים לפיתרון הוגן ולא קוברים את הראש בחול ומחכים שמישהו אחר יקח אחריות על החיים הפרטיים שלנו.
תהליך כזה יחסוך ממון רב ויחסוך את הרגשות הקשים שממילא קיימים ואין צורך לטפחם. אני ממליץ בכל פה לגשת לגישור ולא ליפול לאשליית ההדחקה, המאבק והניצחון המקווה כי בקרב הזה יש רק מפסידים.
מכירים את השיר like a bridge over troubled water?
כך אני רואה את תפקידי כגשר בין בני זוג הנמצאים בתהליך הקשה הזה, כמי שמעניק להם את פיסת הבטחון כדי לצלוח את הסערה הקשה אליה נקלעו בלי להכנס להאשמות ולויכוח מי אשם במה. אני רוצה לעזור לבני הזוג לסיים את הקשר באופן מכובד, הוגן וכזה שישמר ביניהם את האחריות המשותפת כלפי ילדיהם ויחלק את הרכוש באופן הוגן.
למעשה אני האו"ם של הדיון ואיני נוקט עמדה, למעשה אני מסוגל לנטרל עצמי מלצדד במישהו מבני הזוג כי המשימה שלי היא מציאת המגשר והמפשר ויצירת אוירה עניינית שתקל על התהליך הקשה ממילא.
יש צורך ברגישות אנושית גבוהה ביותר שיוצרת את היכולת להכיל את שני בני הזוג ולא לייצר עמדה חד צדדית. בזהירות וברגישות אני מנתב את בני הזוג לדרך בה דוחקים הצידה רגשות שליליים ומתמקדים בענייני, מייצרים את האפשרות לדבר באחריות, ללא כעסים אלא מתוך הבנה כי מהצומת הזו אפשר להתפצל ולהיפרד כידידים.
מילות תיוג:
גירושין, פשרה, גישור, בוררות, אהבה, להיפרד כידידים, ילדים, רכוש, כעסים, קרבות, עורכי דין, חתונה, נישואין, פגיעה בילדים, צומת, סיום מכובד, הגינות
ימי החגים הם בדרך כלל ימים להם אנו מחכים מתוך השתוקקות להשיל מעצמנו את זיעת היומיום, ללבוש חג, לנקות את הראש ולנוח. אנו מתמלאים ציפייה לקראת החגים והחופשות, הבילוי והמפגש האינטימי עם כל המשפחה.
[attachment=3:1ptbo4zu]11-24-holiday-dinner.jpg[/attachment:1ptbo4zu]
אבל, לפעמים הפסטורליה הגדולה הזו מתחוורת כנקודה בה מופעלת פצצת זמן שפתיל השיהוי שלה בער בשקט ובהתמדה בתקופה בה לא נחשפנו באינטנסיביות ובזמינות כה גדולים אחד לשני. החוויה בה נחשפים כל העצבים הרגישים של המערכת המשפחתית קורית דוקא בתוך המקום הכה חגיגי-אינטנסיבי-משפחתי ואז מבינים כי שיגרת היומיום, בה כל אחד עסוק בענייניו, עוזרת להסיח את הדעת ממה שרובץ עלינו
אצל עורכי הדין העוסקים בתחום דיני המשפחה, ידוע שלאחר עונת החגים והחופשות מתחילה עונת הגרושין וכל תיק גובה את המחיר שלו: רגשי, חומרי, האכזבות שחווים והתקוות שמתנפצות.
[attachment=2:1ptbo4zu]ice-storm-760.jpg[/attachment:1ptbo4zu]
המפץ והשבר
הליך הגירושין, מעצם טיבו הוא הליך יקר. נתחיל מתהליך הפרידה טרום הגירושין: עצם המעבר ממשק-בית אחד לשני משקי-בית, גורם נזק כלכלי מיידי לבני הזוג. אך הסכום הכספי הוא לא התשלום היחיד, בפועל המחיר הוא הרבה יותר גבוה משום שהוא כולל את הלא צפוי ומעבר לכך, את המרכיבים שאי אפשר לתמחר: את הרגשות הקשים, העצב, החרדות, תחושת הבגידה, האכזבה והסופניות המאפיינת לא מעט מצבי גירושין קשים.
מחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות קובעים שהמשבר הנפשי הנגרם לאדם במסגרת הליך גירושין הינו שני בדרגתו למשבר הנגרם לאדם כתוצאה מפטירת קרוב משפחה. המצב הרגשי, תחושת הכישלון, שלא נדבר על אגו פגוע, כל אלה הופכים לעיתים את היחיד, האדם הנורמטיבי וההגון שהכרנו כל ימי חיינו, לאויב המר ביותר שלנו, במקום מי שחשבנו שאמור/ה להיות השותף/פה הנאמן/נה והמסור/ה ביותר.
הילדים
עלות ההליך הופכת מורכבת פי כמה כאשר יש לבני הזוג ילדים, גם כשהילדים גדולים ואנו שוגים לחשוב כי הם יבינו ויזרמו. ילדים רוצים לראות את ההורים כסמכות, ביטחון ומשענת. תהליך הגירושין מערער את כל הערכים הללו ומרוקן אותם. מכאן אין לדעת מה יהיה המחיר האמיתי של תהליך הגירושין מעבר לחשבון הבנק המתרוקן במהירות מבהילה.
[attachment=1:1ptbo4zu]child-custody-law-after-or-before-divorce_1.jpg[/attachment:1ptbo4zu]
הקרב, המחיר והקורבנות
חלק ניכר מהזוגות המתגרשים פונים מיד עם הליך תחילת הגירושין לעורכי דין המתמחים בתחום, ופותחים בהליכים משפטיים זה כנגד האחר. לאחרונה הייתי עד למספר בלתי מבוטל של מקרים שבהם ניהלו בני זוג קרבות משפטיים מרים זה בזה. אולם בניגוד לטענה הרווחת כי עורכי הדין מלבים את האש אצל לקוחותיהם, בכל המקרים להם הייתי עד, לא היו אלה עורכי הדין שהבעירו את הלהבות, אלא דווקא הזוגות הפרודים עצמם: הם דחקו בעורכי הדין שלהם להקצין עמדות כדיל השיג את מקסימום הרווח ובמסגרת זאת שיתפו פעולה עם אמצעים מבישים כגון העלאת תלונות שווא מול רשויות, אי תשלום מזונות חודשים רבים, עזיבת מקום עבודה רק על מנת לא לשלם מזונות וכיו"ב.
באותם מקרים, הקרבות המרים על בית המגורים המשותף, על גובה המזונות שישולמו, על חלוקת הרכוש המשותף, זולגים עד מהרה אל הילדים. את הטינה שנוצרת בין בני הזוג בעיצומם של הקרבות המשפטיים בין השניים, ואת חוסר התקשורת בין ההורים שנלווה אליו, אין כל דרך להסתיר מאת הילדים. התנהגות כזאת של הורים מעצימה באופן ניכר את המשבר שחווים הילדים ממילא במסגרת הליך הגירושין והופכת את המשבר להרסני פי כמה. הרסני לכל המעורבים בו.
[attachment=0:1ptbo4zu]divorce.jpg[/attachment:1ptbo4zu]
הגישור-להיפרד בשפיות אישית וכלכלית
תהליך הגישור מציע כמה יתרונות ברורים. הראשון הוא ההיבט הכלכלי: אפשרות קבועה מראש של היבט המחיר עבור השירות. ניתן להתכונן ולתכנן את תזרים המזומנים עבור התהליך ולחוש ביטחון גדול יותר במשימה הקשה ממילא עימה מתמודדים.
היבט שני הוא התחושה הרגשית והאישית המייצרת נכונות להדברות ענינית:
לתהליך הגישור מגיעים בני הזוג טעונים ברגשותיהם אך עם נכונות להגיע לעמק השווה מתוך הבנה כי המחיר שיגבה מהם תהליך גרושין קונבנציונאלי של התנגחויות ומשברים, הוא יקר פי כמה וכמה. הם משקיעים את מרצם בתוך הנסיונות המנוהלים על ידי גורם מנוסה ואובייקטיבי, לייצר פיתרון מאוזן ומקובל על שני הצדדים. המגשר גם מדריך את בני הזוג לקראת החיים החדשים המצפים להם כמשפחה שעוברת לחיות בשני משקי בית נפרדים. בכך מופחתים באופן ניכר עוצמת הכאב והשבר
.
שיטת הגישור אותה אני מציע בנויה מתהליך של פירוק כעסים, של חידוד ההיבטים הענייניים, של חלוקה לטפל ועיקר, של הקפדה לנהל באופן חכם ומפוכח את שלל הרגשות הקשים למען איכות החיים של כולם ולמען העתיד המצפה מעבר לפינה. מגשר טוב יודע לגרום לבני הזוג להתחבר מחדש במהלך הגישור ולהיפרד כידידים או לפחות כשותפים להורות בריאה והרמונית לרווחת הילדים.
לפני שתגיעו למקום ממנו תתקשו לסגת, למקום בו הבוץ הופך טובעני ואתם לא יודעים כיצד להחלץ ממנו, לפני שתאבדו את היכולת להבין כיצד שורדים את החבטות וההתגוננויות, לפני שהכל סוגר עליכם ואתם מוצאים עצמכם רושמים צ'קים גדולים מדי עבור הסבל המתמשך, אתם חייבים לעצמכם לנסות לפנות לגישור ולראות כיצד אפשר לעשות את זה אחרת.
שנה טובה
חגים, אחרי החגים, משברים משפחתיים, מפגש משפחתי, קורבן, ילדים, ילדים פגועים, גירושין, סכסוך, אשלייה, מפגש אינטימי, חיפה, עורך דין, גישור, אובדן, אבל, אובדן, ניכור, שבר אישי, מחיר רגשי, מחיר כלכלי, כסף, הורות, שיתופיות, בני זוג, שיטת גישור, רווחה, גירושים קונבנציונאלים, תשלום, הרס, בית, הורים.
עם יד על הלב, האם אנו באמת מאמינים בזולת עימו אנו עושים עסקים, או מקבלים ממנו שירות? רבים מאיתנו יודו כי נקודת המוצא שלהם היא חשד, התגוננות, או תוקפנות.
לפני כעשר שנים הכרתי קבלן אשר הפך מקבלן ביצוע ליזם הבונה ומשווק פרוייקטים. זמן קצר לאחר היכרותנו נוכחתי כי אותו יזם/קבלן מנהל עשרות משפטים מול קבלנים אותם העסיק במספר פרוייקטים שיזם וניהל. ביטוי כועס של חוסר שביעות רצון ותביעות רבות הוגשו נגדו גם מצד לקוחות שעבורם ניהל את הפרוייקטים.
במהלך הזמן הבנתי כי זו היתה האסטרטגיה העיסקית שאימץ אותו אדם והיא דומה לרבים כמוהו הנמצאים במגזר העיסקי ודוגלים באסטרטגיה של התנהלות כוחנית, דורסנית ובלתי מתפשרת, מתוך תפיסת עולם שכל דרך אחרת תשדר חולשה.
הבעתי בפניו את פליאתי על המצב ושמעתי תשובות בזו הלשון:
"אנחנו עובדים בתוך ים שבו דג גדול אוכל את הדג הקטן ואני לא אהיה אף פעם במצב שמישהו יאכל אותי",
"בעולם שלנו אתה לא מפנה את הגב אף פעם לאף אחד, כי רק מחכים לנעוץ בך סכין".
הפרוייקט אותו ליוויתי כיועצו המשפטי של היזם, לא היה מוצלח: בדירות שנבנו התגלו המון ליקויים ותביעות הדיירים לא אחרו להגיע. במקביל, הגיעו עשרות תביעות של קבלני המשנה אשר הבירור בגינן נמשך על פני שנים רבות והעסיקו את הקבלן בתביעות משפטיות ממושכות ותובעניות שמנעו ממנו לקדם את הפרוייקטים הבאים.
[attachment=1:2zsk3s4w]conflict.jpg[/attachment:2zsk3s4w]
למרות כל הנתונים הללו הקבלן לא חשב לשנות את התנהלותו, הוא המשיך לדקלם את המשפטים אודות הדגים הגדולים האוכלים את הקטנים והסכנה מהסכין בגב, הטיף לאגרסיביות עיסקית כמפתח להצלחה ולא רצה לשמוע על אפשרות אחרת. ניסיתי להסביר לו שאווירת עבודה כה מאיימת ואגרסיבית מייצרת קבלנים לחוצים, המתמחרים מרכיב של סיכון בשכר העבודה שלהם שהופך יקר יותר בשל כך, תחושת החשד המתמדת וחוסר האמון יוצרים חוסר מוטיבציה ואף נוקמנות. היזם סירב לקבל את הערותי ולנסות לשנות את גישתו.
באופן פרדוכסלי, למרות שהיה מותש ממערכות משפטיות ומצוי באופן מתמיד בלב סכסוכים ותסכולים של ספקים ולקוחות, הוא חש בטוח במקום ובתפיסת המציאות שיצר לעצמו. הוא אפילו חש מאויים מהאפשרות לשנות את התנהגותו.
החלטתי לנסות להפגיש אותו עם הגישה בה אני מאמין: שיח, ראיית כלל השותפים לנושא וחתירה לשיתוף פעולה כמפתח להצלחה ובאופן מפתיע, באחת התביעות שהוגשו נגדו, הצלחתי לשכנע אותו לפנות לתהליך של גישור. הסברתי לו, שבתהליך הזה נוכל להכיר את תיק התביעה לעומקו ולהתכונן היטב למשפט משום שנכיר את טיעוני קבלן המשנה שתבע אותו. בתהליך הגישור שמע היזם בפעם הראשונה את טיעוני קבלן המשנה באופן תרבותי ומנוהל היטב על ידי המגשר, כל אחד מהצדדים אמר את דבריו בלי להתפרץ לדברי האחר ומתוך הקשבה לצד השני – על פי הכללים הנהוגים בגישור.
תהליך ההקשבה מייצר פתיחות מסויימת כי יהיו הטיעונים אשר יהיו, בשני הצדדים יושבים בני אדם שכל אחד מהם מחזיק בגרסתו. במקרה שלנו, היזם שמע לפתע את קבלן המשנה, שכל רצונו היה להעניק את השירות שלו באופן הטוב ביותר ולהביא פרנסה לביתו, אמירה שכל אחד יכול להתחבר אליה. הוא גם שמע על האוירה הבלתי אפשרית שנוצרה בתוך דינמיקת היחסים שנוצרה עימו ולמרבה הפלא נוצרה פתיחות שהניבה פשרה הוגנת לשני הצדדים המרוצים.
היזם יצא מתהליך הגישור מהורהר ולמחרת התקשר אלי וביקש ממני לראות אם אפשר להפנות לגישור גם את התיקים האחרים שרבצו לפתחו. אני עודדתי את התפנית הזו וליוויתי אותו לגישור וכך תוך חצי שנה הסתיימו 80% מהתיקים בפשרות שהושגו בתהליכי גישור. עומס גדול ירד מעל היזם. עומס רגשי וכלכלי שהפך להקלה עצומה אותה לא חווה משנים רבות.
[attachment=0:2zsk3s4w]Fascinating-Team-Building-Tactics-That-Can-Help-Your-Business-Grow-460×352.jpg[/attachment:2zsk3s4w]
הערך המוסף הגדול של תהליכי הגישור בהם השתתף היזם, הוא היכולת שלו לראות את האדם שמולו ולא את בעל המקצוע עימו מתעמת וחושד בו. הוא הצליח להבין כי קבלני המשנה הם שותפיו לדרך וכולם רוצים את אותו הדבר: לקדם את הפרוייקט ביעילות ובאיכות ולהביא פרנסה לביתם. לא מדובר באויבים אלא בקולגות שצריך לסמוך עליהם ולפעול מתוך אמון. הוא הבין שהוא חייב ללכת כברת דרך לקראתם כדי שהם ילכו לקראתו. התוצאות היו מדהימות ומיידיות. הפרוייקט הבא שבו שיתפו פעולה היזם וקבלני המשנה היה כלכלי פי כמה מכל פרוייקט אחר משום שהצעות המחיר היו שפויות ולא הכילו את מרכיבי הסיכון והנקמה שהיו רגילים קבלני המשנה להכניס לתמחור. הסיום היה מוצלח בצורה לא רגילה: הפקס המשרדי עבד שעות נוספות בקבלת שטף של מכתבי הערכה ותודה שנשלחו אליו. המכתבים תיארו את איכות הדירות ואיכות השירות. מיותר אולי לומר שהפרוייקט הסתיים ללא שום תביעה משום צד: לא לקוחות ולא קבלני משנה.
זוהי דוגמא אחת למה שגישור חכם וטוב יכול לחולל ובמקרה הזה: שינוי צורת החשיבה של היזם מחשד עמוק ותחושת רדיפה, נקם ושלל רגשות שלילייים אשר הנחו אותו וניהלו את פעילותו העיסקית, לקרדיט, פרגון ואמון אשר יצרו תחושת מחוייבות ונאמנות המייצרת תוצאות מוצלחות ומותירה אצל שני הצדדים תחושת סיפוק על היכולת לנהל את התהליכים באופן המיטבי.
עסקים, סכסוך עיסקי, סכין בגב, דג אוכל דג, חשדנות, תביעות משפטיות, קבלן, פרוייקט בניה, ייזם, קבלני משנה, לקוחות, תלונות, חוסר אמון, גישור, ראיית הזולת, הבנה, שיתוף פעולה, פרגון, תודות, דברי שבח, הערכה, פרוייקט מוצלח, תוצאות מוצלחות