משחק המחשב פורטנייט: התמכרות מסוכנת או כלי לפיתוח מיומנויות? | פסטיבל גיימינג בחיפה

ביום ראשון ייערך בזאפה חיפה פסטיבל גיימינג שבמרכזו משחק המחשב פורטנייט. הילדים מכורים, ההורים מודאגים והמומחים חלוקים: התמכרות שצריך לרסן אותה או גישה שמרנית שלא רואה את היתרונות הברורים של משחק המחשב?

דיור מוגן – רחב

ביום ראשון הקרוב (19/08/2018) מגיע לזאפה חיפה (קניון חיפה) משחק המחשב פורט נייט (FORTNITE), כחלק מפסטיבל גיימינג בחסות פלייסטיישן ישראל. באירוע יהיה ניתן ליהנות מהתנסות במתחם משחקים, זירת טיוברים בשיתוף קהל, לימוד אסטרטגיות משחק, מפגש עם אלופי הארץ, מתחם ריקודי פורטנייט נושא פרסים ועוד.

כוונת של רובה צלפים – פורטנייט – התמודדות בין שחקנים (צילום מסך)

אודות המשחק פורטנייט

לטובת מי שאין לו ילדים בגילאים הרלוונטיים, נאמר כי פורט נייט הוא משחק מחשב, שניתן לשחק במחשב או בנייד ללא עלות. במשחק יש 100 שחקנים, שנוחתים על אי בודד שיש עליו נשק. המנצח במשחק הוא האחרון ששורד. כל שחקן אמור לאסוף נשק ולהרוג את שאר השחקנים ובמקביל לא להיהרג בעצמו. מה שמיוחד במשחק, הוא שלא מספיק לכוון ולהרוג בשביל לנצח. במשחק אפשר לבנות מלכודות נגד שחקנים אחרים או לבנות קירות מגן, ושחקן שלא מאמץ אסטרטגיות כאלה בנוסף על היכולת לכוון ולפגוע, יתקשה מאוד לנצח במשחק. המשחק הפך לפופולארי מאד ברחבי העולם, גם לנוכח העובדה שלא ניתן לרכוש כלי נשק בכסף ולכן כל מיליוני השחקנים בעולם שווים, ברגע שהם נוחתי על האי. החברה מתפרנסת ממכירת "סקינים" (תחפושות) לשחקנים המעוניינים לשלם עבורן. מאחר שיש מעל 100 מליון שחקנים, שרובם משלמים על סקינים, ההכנסות בהתאם.

עובדה נוספת שמעלה את הפופולאריות של פורטנייט, לעומת משחקים רבים אחרים שקיימים בשוק, היא שלשחקנים קשה לבצע "האקים", שהם ניצול פרצות בתוכנה כדי לנצח במרמה. ברגע שמדווחים השחקנים על שחקן שמרמה ב"האק", צוות הפיתוח מגיב מיידית, מדיח את השחקן וסוגר את הפרצה. כך נוצרת תחושה של שוויון בין כל המתמודדים וכן אמונה ברגולטור שמונע מרמה (נשמע לכם מוכר מהעולם האמיתי?)  לילדים הרגולציה מאד חשובה.

פורטנייט – התמודדות בין שחקנים (צילום מסך)

מבוקר עד ערב מול מסך:

בחופש הגדול ילדים רבים נשארים ערים שעות ארוכות ומשחקים במשחק, כשבמקביל הם בקשר אחד עם השני, כשכל אחד בבית שלו מול המחשב. "מצד אחד אני יודעת שאין לי מה להתלונן כי אני כל הזמן יודעת איפה הבן שלי", אומרת דנה, אימא של יובל, בן 13, עולה לכיתה ח', "מצד שני אני והחברות שלי לא מבינות איך אפשר להיות ערים כל הלילה, לשחק על המחשב ולא לקום לרגע ולראות מה קורה מסביב. אני זוכרת כשאני הייתי בגילו של הבן שלי, והייתי מחכה לחופש הגדול בשביל לפגוש חברות וללכת לים ולבריכה. אבל היום אני בקושי מצליחה לשכנע אותו להפסיק את המשחק בשביל לבוא לאכול ארוחת ערב. אני מרגישה שהוא ממש מכור למחשב, שום דבר שאנחנו מציעים לו לעשות לא מעניין אותו כמו להמשיך את המשחק הזה. אני מנסה להתנחם לפחות בזה שהוא בקשר עם עוד ילדים, שזה בדיוק מה שהם גם עושים כל החופש, אבל נראה לי שעוד שבועיים כשיתחילו הלימודים והוא יראה שוב את החברים שלו בגודל טבעי בכיתה הוא כבר לא יזכור מה הוא אמור לעשות איתם אחרי החודשיים האלה מול המחשב". דנה טוענת עוד כי מה שמפריע לה זה כמות הזמן שמושקע במשחק, ואם היה מדובר בשעה-שעתיים ביום, זה לא היה מפריע לה.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:
פורטנייט – התמודדות בין שחקנים (צילום מסך)

"חיים קלים להורים"

ד"ר אייל דורון, חוקר ומפתח חשיבה יצירתית, טוען שהורים עושים לעצמם חיים קלים כשהם מתנגדים למשחקי מחשב ובמיוחד לפורטנייט בלי לעשות בדיקה לגבי המשחק. "כשהורים מגיעים עם ילדים למסעדה, וההורה רוצה שהילד ינסה מנה חדשה, שהוא לא מכיר והילד מתנגד, ההורה אומר לו, שלא מקובל עליו, שהוא פוסל את המנה בלי לבדוק קודם אם היא טעימה לו או לא, אבל זה בדיוק מה שההורים עושים עם משחקי המחשב. ההורים לא טורחים לבדוק את משחקי המחשב בהם הילדים משחקים, ולכן איך הם יכולים לדעת האם המשחק טוב או לא עבור הילד? הורים שמסתכלים על משחקי המחשב בצורה נוקשה וסטראוטיפית מחמיצים חלון של הזדמנויות. אני מאמין שצריך לחנוך את הנער על פי דרכו. ההורים במקום לשבת עם הילדים ולראות ביחד את המשחק ואיזה יכולות הוא מפתח, פוסלים על הסף, בדיוק מה שלא מקובל עליהם כשהילדים עצמם עושים מול אוכל שהם לא טעמו במסעדה. זו אחת הבעיות של ההורות כיום, היא לא מצליחה להמציא את עצמה מחדש מול המציאות המשתנה במהירות".

פורטנייט – התמודדות בין שחקנים (צילום מסך)

ד"ר דורון מדגיש שצריך להבדיל בין משחקי המחשב. "יש נטייה להסתכל על כל משחקי המחשב כמקשה אחת וזו טעות. יש משחקים מצומצמים ופשוטים – למשל, למעוך כמה שיותר נמלים עם האצבע. לעומת זאת יש משחקים כמו פורטנייט שדורשים הפעלת מספר יכולות גדול בו זמנית וכמה מנגנונים של שיתוף פעולה.

ד"ר אייל דורון

ממשיכים להתנדב ו-IQ בעלייה מתמדת

"יש נטייה להסתכל על הדור הצעיר והפוחז ולהעלות על המוקד את השטן התורן", מסביר ד"ר דורון, "פעם זה היה הטלפון ואחריו הטלוויזיה, המחשב והטלפון הנייד. משחקי מחשב נתפסים כשטחיים, רדודים ודוחפים לאלימות. מבוגרים נוטים להאשים את הניידים ואת משחקי המחשב בחוסר יכולת של הנוער להתמודד עם תסכולים, חוסר יכולת לתפקד, הפרעות אכילה ועוד. זה עולם כל כך סגור ומצומצם, לכל שאלה יש תשובה וכל בעיה של הנוער נעוצה במשחקי המחשב. אבל אם נסתכל על הנוער של היום, בכלל לא בטוח שיש להם במה להתבייש. בני הנוער היום מתנדבים יותר, הם לא הולכים פחות לתנועות נוער, הם לא יותר אלימים מהדור הקודם, ה-IQ שלהם בעלייה, כלומר גם אם ההורים מוטרדים מהישיבה הממושכת מול משחקי המחשב התוצאות בשטח מראות שהנוער של היום לא נופל בכלום מבני הנוער שקדמו לו".

לא ניתן להגיב