תביעה: עיריית חיפה הרסה דירה של דיירת מוגנת ללא התרעה

דיירת מוגנת טוענת: עיריית חיפה הרסה את דירתי.
העירייה: הדירה נטושה

לטענת הדיירת, קירות הדירה נהרסו ורכושה פונה, לאחר שבמשך תקופה ארוכה הבניין כולו זכה ליחס של הזנחה מצד העירייה
עיריית חיפה: "התובעת, שהיתה דיירת של עמידר, נטשה את הנכס לפני שנים רבות ואף הודיעה על כך"

עיריית חיפה הרסה דירה של דיירת מוגנת ללא כל התרעה מוקדמת – כך נטען בכתב תביעה שהוגש באחרונה לבית משפט השלום בעיר נגד העירייה. זו טוענת, מנגד, כי הדירה היתה נטושה ומוזנחת מזה כמה שנים, וכי בעלת הדירה, עמידר, העבירה אותה לרשות העירייה.

התביעה הוגש באמצעות עו"ד שחר לוינזון, שותף במשרד עו"ד יוסף ישורון ושות', ובה מבקשת הדיירת מבית המשפט להורות לעירייה לבנות מחדש את דירתה, שנהרסה כליל, או לחלופין לפצותה ב-700 אלף שקל – שווי הדירה ותכולתה. בשלב הראשון, נעתר בית המשפט במעמד צד אחד לסעד זמני והורה לעירייה שלא לעשות כל שינוי בזכויות הדיירת. כרגע מתגוררת הדיירת בבית השייך למשפחתה בחיפה.

הדיירת, בשנות ה-60 לחייה, התגוררה ברחוב הנמל 69 בעיר התחתית בחיפה, בסמוך לקריה האקדמית החדשה שנבנית במקום. על פי הנטען בתביעה, היא נדהמה להיווכח באמצע נובמבר 2012 כי הדירה שבה היא מתגוררת, שבה קנויות לה זכויות מוגנות לפי הסכם מ-1974 עם רשות הפיתוח ועמידר, נהרסה כליל על ידי העירייה. הדירה נהפכה לחלל פתוח, תוך הריסת הקירות ופינוי כל תכולתה וחפציה.

הבניין היה בבעלות עיריית חיפה, שהחכירה אותו למינהל מקרקעי ישראל, באמצעות החברה המשכנת עמידר. ב-2010, עם סיום תקופת החכירה, הוחזר הנכס לבעלות החברה, בכפוף לזכויות הדיירים המוגנים. בתביעה נטען כי עוד קודם לכן גם דאגה העירייה "לייבש" את האזור כולו – לנתק אותו מאספקת מים וחשמל – עד שהגיע למצב של הזנחה ארוכה.

"כתוצאה מכך, מצב הבניין ודירות המגורים שבו, לרבות דירת המבקשת, הידרדר והלך, עד למצב שבו עיריית חיפה חדלה מלספק אספקת מים שוטפת לבניין. גם חברת החשמל לא סיפקה חשמל לשטחים הציבוריים, לרבות חדר המדרגות בבניין; והיחידה למבנים מסוכנים בעירייה הכריזה עליו לרבות חלקים נוספים בבניין כמבנה מסוכן", נטען בכתב התביעה.

כאמור, השאלה המרכזית שתידון בבית המשפט היא אם הדיירת בכלל התגוררה בבניין. בתביעה נטען כי למרות ההזנחה, המשיכה הדיירת להתגורר בדירה, ואף שילמה עבורה את הארנונה, חשמל ודמי הדיירות המוגנת. במקביל, המשיכה הדיירת להתכתב עם עמידר והעירייה, ולהתריע על מצבם הירוד של המבנה והדירה.

ואולם בעיריית חיפה מצביעים על עובדות שונות. בתצהיר שהעביר עובד העירייה הוא מתאר כי כשהגיע לדירה לפני כשמונה חודשים, היא היתה הרוסה ולא ראויה למגורי אדם. לדבריו, כל שעשו עובדי העירייה הוא להרוס את קירות הפנים של הדירה.

העובד טען בתצהיר כי "כשהגענו לדירת התובעת, היא היתה ריקה מכל תכולה. הדירה, כמו דירות אחרות, היתה מסריחה, החלונות היו פרוצים, לא היתה דלת כלל והדירה היתה מלאה ביונים, צואת יונים וטינופת. לא היה חשמל, לא היו מים, האינסטלציה בדירה היתה הרוסה וללא שימוש, והיה ניכר שזה שנים הדירה אינה תפוסה. כל מה שעשינו בדירה הנדונה, כמו בדירות אחרות, היה הריסות קירות הפנים בדירה. אנו חייבנו את בעלי הבניינים הסמוכים לשפץ ולחזק את חזיתות המבנים, ובאת כוח העירייה הוציאה התראה לגבי חדר המדרגות בבניין שלפיה זהו מבנה מסוכן".

ואולם תצהיר של דיירת אחרת בבניין מעלה תמונה שונה. לטענתה, "בשנה שעברה, איני זוכרת מועד מדויק, ביום בהיר אחד, בשעות הבוקר, החל הבניין לרעוד. הרגשתי במכות חזקות של כלים שפוגעים בו. יצאתי מביתי בבהלה לדירה הראשונה בבניין, שם עמדו אנשי מקצוע עם קבלן. כששאלתי מה הם עושים, הם ענו שהעירייה שלחה אותם להרוס את כל הדירות למעט דירתי.

"העובדים ששלחה העירייה פעלו בנמרצות בשעות היום ולעתים בשעות הערב. בשלב מסוים ראיתי אותם הורסים את קירות דירת התובעת, כשהבחנתי שהם לוקחים תכולה מתוך הדירה. את חלקה הם זרקו ישירות מחלונות דירתה למכולה שעמדה ברחוב. הצלחתי להבחין בתכולה כמו מזנון, ארונות, מקרר וחדר שינה – תכולה כמו בכל בית. אדגיש כי לדירה של התובעת היו כל הזמן שתי דלתות – שער ברזל ודלת רב בריח – שניהם נפרצו על ידי עובדי העירייה. בנוסף, היו לדירתה חלונות וגם אלה פורקו על ידי עובדי העירייה.

"לא היה ברשותי טלפון של התובעת כדי להודיע לה על המתרחש בדירתה, וקיוויתי שפעולות אלה נעשות בתיאומה. עובדי העירייה ניגשו לדירתי והציעו לי לקחת 'מזנון חדש' שהיה בדירת התובעת. אני סירבתי. הם הציעו לי גם מקרר וחפצים שונים. גם לזה סירבתי. אם לא די בזה, הם הניחו בפתח ביתי שולחן עגול מביתה של התובעת שנמצא שם עד היום. מאז, כשהייתי עולה במדרגות בדרך לדירתי, הייתי רואה את דירתה ההרוסה כשעל הקיר נותרו תלויות מעט תמונות".

מעיריית חיפה נמסר: "התובעת, שהיתה דיירת של עמידר, נטשה את הנכס לפני שנים רבות ואף הודיעה על עזיבת הדירה לעירייה במסמכים שונים המצויים בידיה. ב-2010 העבירה עמידר את הנכס לעירייה, כשמרביתו היה נטוש והרוס, וכך גם היתה הדירה שבה מדובר – נטושה ללא דלתות, ורק היונים קיננו בה. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי אין לפונה זכויות בנכס שננטש על ידה לפני שנים רבות".

לאור הטענות הסותרות לגבי מצב הדירה, בית המשפט יידרש להכריע מי מבין הגירסאות השונות היא הנכונה, ומי מהצדדים צודק.

11:54 26.04.2013 מאת: רנית נחום-הלוי – דה מרקר