מנ"כלית משרד החינוך באונ' חיפה: אנו מוכנים לדו"ח טרכטנברג

מנכ"לית משרד החינוך על המלצות דו"ח טכטנברג:
"במשרד החינוך הכנו את עצמנו לפעולה מיידית. ועדת הכספים אישרה רק בחודש פברואר את ההמלצות של ועדת טרכטנברג"
* עוד הוסיפה שטאובר, שאמרה את הדברים בכנס באוניברסיטת חיפה, שמשרד החינוך יקצה 50 מיליון שקלים כדי להוריד את תשלומי ההורים*

"אמנם מדובר בתהליך של חודשים, אבל עשינו הכול כדי להסיר כל חסם בירוקראטי כדי לאפשר לרשויות המקומיות להקים כמה שיותר כיתות גן", כך אמרה מנכ"לית משרד החינוך בכנס בנושא "בעקבות המחאה החברתית – איפה היינו ומה עשינו" שהתקיים היום (יום א') באוניברסיטת חיפה. "יכולנו להציג הרפורמה רק עוד כמה שנים לאחר שהכול יושלם, אבל משרד החינוך התעקש לייצר את המציאות הרצויה תוך כדי התנאים הקיימים מתוך עקרונות ללא כל ירידה בסטנדרט של הגננות וכיתות הגן", ציינה שטאובר.
מנכ"לית משרד החינוך התייחסה להשפעות דו"ח טרכטנברג על סדר יומו של משרד החינוך, "הדו"ח הוא תוצאה של חשיבה שהתגבשה קודם והתפרצה בקיץ. מיד לאחר שהוקמה וועדת טרכטנברג, שר החינוך הגיע לוועדה עם תפישת עולם מגובשת. בעקבות זאת, מערכת החינוך בחרה להתמקד בחינוך החינם לגילאי 3-4 ובתשלומי ההורים למערכת החינוך. אנחנו במשרד החינוך הכנו את עצמנו לפעולה מיידית. לעומתנו, ועדת הכספים של הכנסת אישרה רק בחודש פברואר את ההמלצות של ועדת טרכטנברג", ציינה והוסיפה שבמסגרת התקצוב החדש נכנס "מדד מרחק" שבו כיתת גן בפריפריה תתוקצב יותר מכיתה במרכז.
גם נושא תשלומי ההורים לא נעלם מעיני הקברניטים במשרד החינוך ושטאובר ציינה שהמשרד פועל להקל בתשלומי שכר הלימוד של ההורים ושהשנה אף יוקצו 50 מיליון שקלים לסבסוד תשלומי הורים המותרים על פי חוק.
מנכ"לית משרד החינוך שיבחה את תחילת יישום התכניות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", ואמרה כי מדובר בתוכניות שנמצאות בהטמעה והביאו לשינוי משמעותי במעמד המורה ובשכרו, "מורים שבעבר נדרשו להשלמת הכנסה, נמצאים היום מעל לשכר הממוצע במשק". באשר ליחס האישי המוענק לתלמידים מצד המורה אמרה שטאובר כי המורים היום יותר אוטונומיים ולכל מורה יש כחמש-שש שעות מחוץ לשעות הלימודים אותן הוא מקדיש ללימוד בקבוצות קטנות – מצטיינים או מתקשים על פי החלטתו.
שטאובר חתמה את דבריה והבטיחה: "השנה הבאה לא תהיה דומה לשנה החינוכית הנוכחית: מעל 85 אחוזים יקבלו מענה במסגרת המערכת החינוך הכוללות פעילות השערה, מפעל הזנה ושיפור הישגי החינוך – אנו נחושים לתת את המענה הטוב ביותר לקהילה ולמשפחות".
לעומתה, פרופ' יוסי יונה מאוניברסיטת בן-גוריון שהיה אחד מאורחי הקונגרס, צינן מעט את האווירה ואמר: "אם הדברים של משרד החינוך כל כך יפים, האם יש צורך במחאה? משרד החינוך מעודד מגמות מאד מסוכנות". לדבריו, אחת המגמות המסוכנות היא הדיבור על "השיפור במעמד המורה: אמנם יש מגמת עלייה בקרב החבר'ה הצעירים הפונים לתחום זה, אבל אני חרד להם בגלל מדיניות משרד החינוך, מכיוון שהאוטונומיה של המורה בסכנה. ככל שמדדי הביקורת של משרד החינוך הם חיצוניים ו'מדידים', הדבר מעקר את עניין החינוך והדיאלוג בין המורה לתלמידיו מיסודו. העובדה שהמגמה הזו מקבלת בולטות גדולה בהנהלת המשרד, מאימת על מערכת החינוך. כאשר המגמה היא למדוד את כל היעדים בכלים מדידים, הרגישות החברתית והגישות האסטטית שאנו נותנים למרכזי הערכה, מרדדת לחלוטין את העשייה החינוכית", אמר.