ז'בוטינסקי חזה: "בכל קבינט בו ישמש יהודי כראש ממשלה, תוצע משרת סגן ראש הממשלה לערבי, ולהיפך" // דעה

התוצאות הסופיות של הבחירות, בהן התברר כי בכנסת הבאה יכהנו 19 ח"כים ממפלגות 'ערביות', התקבלו בתדהמה דווקא ב'גוש השינוי', אשר ראשיו טענו לכל אורך הדרך כי לא יישבו עם מפלגות ערביות בקואליציה וכי יחתרו להקמת 'קואליציה ציונית'.

'קואליציה ציונית' על מלא

אמירות אלו צריכות להיבחן עתה באור אחר לחלוטין. הן ערכי ומוסרי, הן טקטי ומעשי. גוש השינוי, שגם הוא עשוי מקרעי אידיאולוגית שונות, לא יוכל להקים 'קואליציה ציונית' על מלא, אלא אם כן יערקו אליו מחצית מנבחרי הליכוד, או רשימות החרדים שבעליל אינן 'ציוניות'. אז ממה נפשך, גוש השינוי?

מטרת היווצרותו של הגוש היתה קודם לכל לסיים את דרכו של נתניהו בשלטון, למנוע את המשך ההפיכה המשטרית, להקים ועדת חקירה ממלכתית על אשר קרה לפני ואחרי השביעי באוקטובר 2023, וגם, כן, גם לתקן את המדינה – "הרסתם את המדינה ואנחנו נתקן' צעקנו בגרון ניחר בכל צעדה והפגנה.

ההזדמנות לתקן את המדינה

אז הנה, גדי ושות', נפלה לידיכם ההזדמנות לתקן את המדינה, לבטל חוקים שמערערים את הדמוקרטיה, לשרת את כלל אזרחי ותושבי המדינה ולהביא לה מחדש שגשוג, צמיחה וקיום בביטחון, הן בתוכה הן עם שכניה.

הזדמנות זו ניתנת למימוש בכמה דרכים, ורבים הם הטקטיקנים שמפרסמים מאמרים בתקשורת כיצד לעשות כן. הדרך הנכונה בשלב הזה היא להקים במהירות קואליציה של הסכמות בין כל ראשי הגוש ובין ראשי המפלגות הערביות, לשנות לחלוטין את היחס לערביי ישראל ולקיים את חזון אבות הציונות באשר למקומם של הערבים במדינת היהודים.

הרצל: ״מרכיבי אופייה המוסרי של החברה״

ברומן האוטופי 'אלטנוילנד', בו מתוארת ה'חברה החדשה' [קרי: הבית הלאומי/המדינה של היהודים] מציג הרצל בין שאר מרכיבי אופייה המוסרי של החברה, את המבנה השלטוני בו מכהנים בתחלופה ראשי חברה יהודי וערבי, האחד סגנו של השני. אגב, החזון הציוני של הרצל מתואר בדמותה של חיפה כבר אז, הגם שהרצל לא היה בה מעולם…

אבל חשוב מכל לציין דווקא בפני האדונים בנט וליברמן, כי אבי ה'ימין' הציוני, זאב ז'בוטינסקי, שהיה הרצליאני מובהק, ליברל ודמוקרט בהווייתו, מיסד ממש את הרעיון הזה: ז'בוטינסקי הציע חוקה למדינת היהודים, ובה מוגדרים ערכים של שוויון בין תושבי הארץ, שיתוף בשלטון, פסילת עידוד הגירה [טרנספר] של ערבים, ועוד ערכים הומניים ואוניברסאליים שייושמו במדינה שתפיץ את אורה לגויים: שוויון זכויות וחובות לכל המגזרים והעדות; ייצוג יחסי בפרלמנט, כהונה משותפת של ראש הממשלה וסגנו לסירוגין, שוויון בין הלשונות הרשמיות עברית וערבית ועוד.

אנו חיים במדינה בה יותר מחמישית מתושביה הם ערבים

אמנם, חלפו מאז שנים רבות, מלחמות וטרור, ואמונה כמו זו של הרצל או ז'בוטינסקי נראית אידיאה לא מציאותית, אבל בבסיס הדברים אנו חיים במדינה בה יותר מחמישית מתושביה הם ערבים, בני עדות שונות, חלק לא קטן מהם גם משרת בצה"ל ובכוחות הביטחון, וחלק הארי שבהם השתתף בפועל בבנייה תרתי משמע של מדינת היהודים. כולנו פוגשים אותם בכל השירות הציבורי, בבתי החולים, במרפאות, בבתי המרקחת ובשדות המחקר, ולא רק באלה. רובם המכריע של הצעירים הערבים מעוניין בדיוק באותם דברים בהם מעוניין הדור הצעיר היהודי, ולא רק הוא. יש שאיפה ברורה להשתלב, להיות שותפים, לקיים חיים נורמליים בביטחון. ערביי מדינת ישראל הם חלק אינטגרלי מהחברה, ואי אפשר לפסול חמישית מאזרחי המדינה מלהשתתף בניהול המדינה ומחברות בממשלתה.

המנדטים של המפלגות הערביות

איזנקוט וגוש השינוי לא ניצחו לבדם בבחירות, אדרבא, ללא המנדטים של המפלגות הערביות הם הפסידו לגוש נתניהו. הם חייבים הבעת תמיכה ברורה של מפלגות הערבים בפני הנשיא כדי להטיל עליהם את הרכבת הממשלה, ולו מן הטעם הזה הם זכאים לקבל הזמנה לשיתוף, הבטחה לייצוג ומילוי תפקידים. אם לא יביעו תמיכה מפורשת, בשל פסילתם מראש, נתניהו יקבל תמיכה גדולה יותר עת יתייצבו בפני הנשיא והוא וייאלץ להטיל עליו את הרכבת הממשלה.

מעשה המנוגד לרוח הנושבת ממגילת העצמאות

ההתנגדות הא-פריורית לשיתוף הרשימות הערביות בחזית התיקון הנדרשת למדינה מהווה לא רק משגה טקטי, לשלב הזה, אלא מעשה המנוגד לרוח הנושבת ממגילת העצמאות, שכיכבה בעת ההפיכה המשטרית ונישאה בפי קול כמסמך היסוד של מחנה ענק שלחם כנגדה. ראשי המחאה ודובריה קראו לערבים לצאת, להשתתף במחאה ובבחירות – ועתה מה? אם ישגו אנשי 'גוש השינוי', ויפסלו שיתוף הרשימות הללו בהקמת קואליציית תיקון המדינה, הם יימצאו בוגדים ברוח המאבק שנוהל כאן על ידי מאות אלפים במשך יותר מ 3 שנים, בכל מזג אוויר ובנחישות עצומה לא לאפשר לנתניהו, המנהיג ההרסני ביותר שקם בעם ישראל מאז משיח השקר שבתי צבי, להמשיך ולנהל כאן משטר רודני, מעוות, ומנוגד לכל ערכי הציונות ומדינת ישראל.

מנגד, יש להם הזדמנות היסטורית לשנות כיוון בחיי המדינה, לשבור מוסכמות של אפליה והדרה, ולתת סיכוי למימוש החלום של אבות האומה ומייסדי המדינה.

אומץ לב ציבורי

'עוז לתמורה בטרם פורענות', קרא פעם ובהקשר אחר יצחק בן אהרן, ועכשיו דרושים אומץ לב ציבורי, מנהיגות נחושה וראייה היסטורית מרחיקת ראות של ראשי ה'גוש', כמו גם פרגמטיות מצד כל השותפים וכל המפלגות שחברו להביא לקיצה את קואליציית החורבן, ההרס והשיסוי .