הקרב על אזור גשר רושמיה בחיפה במלחמת השחרור: רוב החיפאים עוברים היום ליד גשר רושמיה בלי לדעת שמתחת לכבישים הסואנים התרחש לפני 78 שנים קרב שבו 31 לוחמים מצאו את עצמם לכודים בתוך בית, מוקפים באש, במשך כמעט יממה.
באפריל 1948 חיפה הייתה על סף הכרעה. הבריטים עמדו לעזוב, ומפקדי כוחות ההגנה ידעו שמי שישלוט בצירי התחבורה ובנקודות הגבוהות בעיר חיפה יוכלו להשפיע על גורלה.
אחת הנקודות החשובות הייתה אזור גשר רושמיה. לשם נשלחה מחלקה של 31 לוחמים מגדוד 22 של חטיבת כרמלי. המשימה נראתה פשוטה יחסית: להשתלט על בניין אסטרטגי ולבסס בו עמדה.
אלא שהמציאות הייתה שונה לחלוטין…
מכוח תוקף לכוח נצור
הלוחמים עברו את הגשר תחת אש והגיעו לבניין. לאחר שהשתלטו עליו, הם מצאו את עצמם מנותקים מהכוח העיקרי. סביבם היו כוחות ערביים, והיציאה מהבניין הפכה למסוכנת ביותר.
הם הפכו מכוח תוקף לכוח נצור.
שעות עברו. התחמושת והאספקה הלכו ואזלו. ניסיונות להעביר להם ציוד נתקלו באש כבדה. אפילו משוריינים שנשלחו לסייע להם נפגעו. ובתוך כל זה נאלצו 31 הלוחמים לנהל קרב הישרדות, כדי להחזיק מעמד. הם לא ידעו כמה זמן יימשך המצור, אם יגיע חילוץ, או אם יצליחו לצאת בחיים.
כוח החילוץ
רק בבוקר ה-22 באפריל, 1948, הצליח כוח נוסף להגיע אל הלוחמים הנצורים ולחלץ אותם. בקרבות באזור נהרגו שבעה מלוחמי ההגנה ורבים נפצעו. אבל הסיפור אינו רק סיפור גבורה של יחידה קטנה.
הקרב על בית רושמיה היה חלק מהמערכה הגדולה לכיבוש חיפה. במקביל להתקדמות הכוחות באזור רושמיה, פעלו כוחות נוספים מכיוון הדר והעיר התחתית. בתוך זמן קצר התמוטטה ההתנגדות הערבית המאורגנת בעיר.
ב־22 באפריל כבר הייתה השליטה בעיר חיפה בידי הכוחות היהודיים, למעט אזורים שהמשיכו להיות בשליטה בריטית.
וזו אולי הנקודה המעניינת ביותר: ההיסטוריה של חיפה לא הוכרעה רק במטה פיקוד או בקרב גדול. היא הוכרעה גם בחדרים חשוכים של בית אחד, שבו 31 אנשים ניסו לשרוד במשך כמעט יממה.
היום אנחנו רואים את רושמיה כעוד חלק מהנוף העירוני, אבל לפני 78 שנים, המקום הזה היה אחת הנקודות שבהן נקבע גורלה של חיפה.
הפרט החשוב ביותר שלא מוזכר : את הקרב על חיפה ניהלה "ההגנה" !
מכאן גם ברור: "ההגנה" היא שהקימה את חטיבת כרמלי ואת כל שאר החטיבות שתוך פחות מחדשיים , תהפוכנה לחטיבות צה"ל.
האם יש על הבניין שלט הנצחה רשמי אשר מספר את סיפור הקרב במקום ?
הייתי בן 5 ראינו היה קו ראיה מהבית בקרית שמואל וראינו את הנותבים. הערבים ברחו למרות שביקשו מהם להישאר. הארוע היה בערב פסח תש"ח
חסרים פרטים חשובים בסיפור, המליצו לכותב לפנות אלי לעמותה לתולדות חיפה.
יגאל גרייבר
מדובר בבית הנאגאד'ה…ניתן לראות עד היום חורי קליעים בקירות….הנצורים קיבלו סיוע בירי מבית התעשיה….אכן , נשלחו משורייני סנדוויץ', הצליחו בקושי להעביר אספקה….הלוחמים היו מחטיבת כרמלי ..בפיקודו של משה כרמל….
בית הנאג'דה היה למעשה בית ועד השכונות הערביות עליו השתלטו לוחמי גדוד 22 בבנייןנזה דוכן כיום בית כנסת שערי תורה בצידו העליון של גשר רושמאיה למרגלות בית התעשייה לחמה קבוצת חיילים מגדוד 22 אשר לזכרם הוקמה אנדרטה עליה חקוקים שמות הלוחמים שנפלו בקרב זה (יישר כוח רני )
אני חושב שחשוב מאוד לציין את שמות הלוחמים הנועזים .. אני יכול לספר ששמעתי בגיל 40+ את הסיפור מאחד הלוחמים שהביא אותנו ממש עד לאותו בית ואני כתושב חיפה 40 שנה מעולם לא סיפרו לנו את הסיפורים הללו במיוחד לא בבתי הספר שזאת טעות !!!
מזכיר את הקרב במינזר סן סימון בירושלים…
והקרב האבוד של שיירת נבי סמואל….
תודה
🙂
דוד שלי ,אח של אבי, היה המפקד של בית הנאג'אדה בחליסה.
האם דוד שלך היה ערבי?
מורשת קרב וגבורה והקרבה ללא גבול מצד לוחמינו הם היו מגש הכסף שעליו ניתנה לנו המדינה שהיא לכל יהודי עם נפש יהודית תמיד הכי טובה בעולם.
לדיאבון הלב האיזור במהלך השנים מאז נכבש מחדש, באופן חוקי,וללא קרב.
רוב הדירות והבתים באיזורים האלה מאוכלסים היום בידי מי?
אבותינו ואחינו החיילים הקדושים נלחמו בעטד ואומץ לב וחירפו נפשם ובזכותם כולנו כאן אבל ההתנהלות של המדינה הממשלות לדורותיהן משנה לשנה שומטת את הקרקע מתחת לרגלינו…ועכשיו לפי הסקרים שממשלת שמאל קיצונית ותומכי הפלסטינים אוטוטו עולים לשלטון ההידרדרות כנראה רק תחריף…
עד ובני משפחתך מוזמנים לעבור לגור בחליסה. הראי לכולנו מזה זו ציונות !
הבית נקרא בית הנג'דה. ולא הבית ברושמיה, מפקד המחלקה היה יצחק (צח) סורוקה, לימים פרופסור בטכניון.
היה מקום לתאר את הקרב ואת המערכה כולה.
בית הנג'אדה. הועד הערבי של חליסה.
החיילים היו נצורים שם, חטפו רימונים בלי סוף, אבל החזיקו מעמד. גיבורים.
זהו הבנין הבולט בצמוד משמאל לגשר.
זכורני פרשת המעבר על גשר רושמיה
מחיפה לכיוון הקריות. הייתי בן 8 ש.
ברכב משוריין והנהג צעק בקול רם
לשכב מיד על ריצפת הרכב.
הרכב עם חלונות קטנטנים למגיני-הרכב
כל הנוסעים שכבו מיד על ריצפת הרכב
ועברנו במהירות ובשלום את הגשר
לכיוון הקריות.