אורי שרון מחיפה ״נדהם״ מתופעת מינוי בכירים על משקל ״הלנו אתה אם לשרינו?״.
ועל כך כתב כך:
א
פה, בגן הירקות שבקצה החצר,
התמקם לו פילפל והיטב התבצר.
ערם מסביבו ערימת אדמה.
חשב שבכך הוא מציל ת׳שממה.
ב
כול שכניו לגינה לא אחת הם אמרו,
ובעצם, עליו הם סיכמו וגמרו:
״הפיל-פה הזה הוא נראה שאנן,
אבל הוא ה״שטינקר״ של רון הגנן.
ג
״למשל, על הצנון הוא אתמול העליל
שבלילה עשה ׳רנדוו׳ עם דחליל.
ועם הבצל גם הצנון מסתודד,
ואת הצנונית הוא תמיד מעודד״.
ד
התכנסו ירקות לטכס עוד עצה.
הם חשבו שפשוט הפיתרון בנמצא.
השום כך קבע: ״נארוב לפילפל,
ואז במפתיע עליו נתנפל!״.
ה
התנגדו הגזרים: ״בוא נחליט החלטה
להטמין לפילפל מין מכשיר הקלטה.
וכך גם נשמע: הפילפל ׳משתנקר׳
ביום שבבית הגנן מבקר״.
ו
כה תמימים הם היו הירקות בגינה,
שהרי שום שיכבה עליהם מגינה.
כול כך הם היו חדורי מטרה,
אבל רטובים ממימי ממטרה.
ז
ובעוד הירקות כה ״שוברים״ את הראש,
ואת ראש הפילפל לא פוסקים הם לדרוש
גנן ופילפל התגנבו שם בלאט,
ומן הירקות הם הכינו … סלט!