הררי סיפורים נערמו במרוצת השנים סביב מבצע אנטבה ההרואי: שיחרור 105 חטופות וחטופים, במטוס "איר פראנס" אור ליום ראשון, 4 ביולי 1976.
חבורת "שורש" החיפנית, שהוקמה בינואר 2010, ואיגדה בימיה הטובים כמה עשרות חברים, התמחתה בביצוע סיורים חודשיים ברחבי חיפה ובאתריה ההיסטוריים והארכיאולוגיים. חבריה האזינו להרצאות בנושאים שונים ומגוונים והעשירו את ידיעותיהם. עם מקימיה נמנים אילן סגל (שמפאר את האתר בסיפוריו המרתקים), וכותב שורות אלה.
ביום שלישי השבוע, בפגישה החודשית במסעדת "אבו יוסף" שלצד רחוב יפו, והודות ליוזמתו של חבר "שורש" אברהם ויינר, רותקו משתתפיה לשמע הרצאתו המרתקת של נווט חיל האויר בעבר, אריאל לעדן.
אריאל לעדן, היה עם נווט נוסף בצוות מטוס ה"הרקולס" השלישי מבין ארבעת מטוסי התובלה שהשתתפו במבצע.
כאן יסופר על אירוע אחד, נקודתי, שהתרחש במהלך המראת המטוסים מאנטבה חזרה לישראל. הנווט אריאל לעדן סיפר ששני הטייסים במטוסו עמדו להמריא. לפתע הבחין אחד מהם בהבהובי אור בחשיכה, שבוקעים מתחומי השדה. הוא נדרך: מה מקור הבהובי האור? חייל צה"ל נותר בשדה התעופה המותקף ומסמן בפנס שיאספוהו? אין זמן! צריך להמריא לפני שיגיעו כוחות צבא אוגנדי!!!
בדק הטייס אם לא חסר חייל במטוסו, שחלילה נשכח בשדה. שלילי!
כולם ישנם, והבהובי האור נמשכים מידי מספר שניות.
הורה הטייס לאחד מאנשי הצוות לפתוח את דלת המטוס, לצאת עם נשק וכובע פלדה, ולבדוק מה מקור הבהובי האור.
אבל שייזהר! אולי זה חייל אוגנדי? אולי חייל צה"ל? לבדוק מהר! אין זמן! חייבים להמריא!!!
פתח איש הצוות את דלת המטוס, הוציא גופו החוצה ומיד חזר פנימה. "מה הסיפור?" שאל הטייס הדרוך.
"שום דבר", השיב איש הצוות, "הכול בסדר! אתה ראית קבוצת גחליליות, ו'נפלת' דווקא על הגחלילית החזקה ביותר!"…
איזה סיפור – הגחלילית עלולה הייתה לשבש את המבצע.
אורי שרון הוא עיתונאי מוכשר היודע לכתוב בצורה מעניינת ביותר.