האם כל הילדים נהנים בחופש הגדול? // סיפור קצר

חופשת הקיץ החלה, הכיתות התרוקנו, והילדים יצאו בשמחה לקראת חודשיים של חופש. עבור רבים מהם זו תקופה של בריכות, סרטים, טיולים ומפגשים עם חברים.
אך האם החופש הגדול נראה כך עבור כל הילדים?

ויקטור, (שם בדוי), סיים עתה את לימודיו בכיתה ו'. הוא אינו ממתין לחופשת הקיץ באותה התרגשות. "אני כנראה אהייה בבית ." הוא ממלמל בשקט לעצמו.
אמו, שוש ( שם בדוי), מפרנסת יחידה במשפחה, היא עובדת שעות רבות כדי להעניק לבנה את כל צורכיו, אך היא אינה יכולה להרשות לעצמה לממן חופשות, אטרקציות או בילויים יקרים.
ויקטור יודע זאת היטב.

ילדים בני גילו כבר מתכננים יציאות לבריכה, לים, לסרטים ולפעילויות שונות, הוא אפילו אינו שואל אם יוכל להצטרף, הוא יודע שרבות מהפעילויות כרוכות בתשלום, ואינו רוצה להעמיד את אמו במצב לא נעים , ואף מונע מעצמו להסביר מדוע אינו מגיע. לפעמים קל יותר לוותר בשקט.

ויקטור, ילד חכם ומוכשר, אוהב ללמוד, מגלה אחריות ומבין היטב את המציאות שבה אמו מתמודדת מדי יום, הוא אינו מבקש רחמים, חשוב לו שיתייחסו אליו כשאר חבריו. גם אמו אינה מוותרת. למרות יום העבודה הארוך, היא מקפידה להעניק לבנה את הדבר החשוב ביותר – את עצמה.

כאשר היא שבה הביתה, הם מבשלים יחד, יושבים לאכול ומשוחחים על כל מה שעבר עליהם במהלך היום, בערבים הם צופים בסרט או משחקים במשחקי קלפים ששניהם אוהבים.

אלה הרגעים שויקטור מחכה להם יותר מכל.

אין ספק שגם הוא היה רוצה לבלות בבריכה עם חבריו, לצאת לאטרקציות או לנסוע לבית מלון. הוא אינו מתבייש בכך, וכלל אינו כועס, הוא מבין את הקושי של אמו, ולכן כמעט שאינו מבקש.

בשנים האחרונות מציעות רשויות מקומיות ובתי ספר קייטנות ופעילויות שונות, אולם רבות מהן כרוכות בתשלום. מעבר לכך, ילדים בני גילו של ויקטור מתעניינים פחות בקייטנות. הם רוצים לבלות עם חברים באופן עצמאי ולבחור את הפעילויות כרצונם.

וכאן מתעוררת שאלה שאולי איננו מרבים לשאול.
ישנם ילדים כמו ויקטור שאינם רוצים שירחמו עליהם, ואינם רוצים לחשוף את מצבם הכלכלי.
לעיתים יעדיפו להישאר בבית, מאשר להסביר מדוע אינם יכולים להצטרף.
הם אינם מבקשים טובות, הם רק רוצים להרגיש שייכים.
אולי משום כך , כאשר שואלים ילדים בתחילת השנה: "איך היה בחופש הגדול?"

כדאי שנזכור שלא כל הילדים יחזיקו באותה תשובה.
חלקם יספרו על טיסות, בתי מלון וטיולים שונים.
אחרים יחייכו, יאמרו שהיה בסדר, וישמרו את שאר הסיפור בליבם.

והשאלות הנותרות פתוחות:
"האם אנו, כחברה, מצליחים לראות גם את הילדים השקטים, שלא מבקשים דבר?"
"האם נוכל כקהילה, חברים וכבני משפחה, להעניק להם רגעים קטנים של שמחה?"

לדוגמה: הזמנה לבריכה, בילוי משותף או חוויה שתהפוך את החופש הגדול לזיכרון מתוק.
לפעמים, די באדם אחד שבחר לפתוח את ליבו, כדי להפוך את הקיץ לזיכרון שילד יישא עמו שנים.