אורי שרון מחיפה מצטרף למברכים בחג, וכותב על:
(פרולוג)
״אחי ואחיותיי״
אימרו נא עד מתי:
א
רק בממ״ד נשבה
כול יום עד “איקס ורבע״,
ואז עם המרצע
חיש לחופשי נצאה,
ב
ולא נביט אחורה.
האם לשם נחזורה?
ואם צפירה נשמעת,
אז חדורי משמעת
ג
נשוב ממש בלי פחד
כאיש אחד ביחד.
בלי חשק כאן נשירה.
עצבות בחוץ נשאירה.
ד
אם לא, אז נמלמלה
עם שרה וכרמלה,
בלי להפעיל ת׳מוח
ובלי רצון לשמוח
ה
שירי גבורה של פעם
עם חשק אך בלי טעם
אנחנו ובנינו
וכול מי שבינינו.
ו
וכך עד סוף החורף
יואיל פיקוד העורף
לצפור עד שיגיע
״המלך המרגיע״.
(אפילוג)
יאמר הוא: ״רבותי,
אחי ואחיותיי״…
עד מתי המלחמה הזן תמשך טוב,שחייפה שקטה אך נפגענן לא מעט מסכנים כל תושבי הצפןן
לפי הרקטות אירן מחשיבה את חיפה כיעד מועדף .
כנראה…. בנתיים חילים נהרגים ונפצעים בצפון והאזרחים סובלים המלך ממשיך לדהור הביבי וממש זה משרת את דחיית הדין של משפטו
אנכי מבקש לשער איך היו נראים השבטים האבודים של זכאי הקצבאות לתלמידי כיתות בית המקדש בירושלים ובמדבר להב החרב המתהפת שומר מסך