פגיעה ישירה במרכז הכרמל: משפחות מפונות ומציאות של חיים ללא מיגון

(חי פה) – אתמול בצהריים, יום שני, 30/03/2026, הייתה פגיעה מטיל ששוגר מאיראן, בבניין ברחוב ווגווד במרכז הכרמל. מספר דירות ניזוקו, אך למרבה המזל לא היו נפגעים בנפש. המשפחות פונו לבתי מלון ומנסות כעת להבין כיצד ישתקמו ומה יעלה בגורל בתיהן. הפגיעה חשפה שוב את המציאות המורכבת של אלפי תושבים בחיפה, החיים ללא מרחב מוגן ואת ההתמודדות היומיומית של משפחות שמוצאות את עצמן בין מקלטים ציבוריים, חניונים תת־קרקעיים וחשש מתמיד מאזעקות.

הבית בכרמל לאחר פגיעת הטיל ששוגר מאיראן ◄ צפו

הפגיעה ברחוב ווגווד: דירות הרוסות ומשפחות שמתחילות מחדש

הפגיעה הישירה במרכז הכרמל גרמה לנזק כבד למספר דירות בבניין ברחוב ווגווד. הדיירים שהיו במקום פונו במהירות ובסיוע העירייה הועברו לבתי מלון בעיר. עבור חלקם, זו הפעם הראשונה מאז תחילת המלחמה שהם ישנים במיטה ולא על מזרן בחניון או במקלט ציבורי.

המשפחות מספרות על רגעי בהלה, על רעש אדיר ועל תחושת חוסר אונים. בתוך שעות ספורות הן מצאו את עצמן ללא בית, ללא חפצים בסיסיים וללא ידיעה ברורה מה יעלה בגורל הדירה שנפגעה.

שלושה שבועות קודם: יורי ומשפחתו חיים באוהל בחניון האודיטוריום

לפני שלושה שבועות, ב־05/03/2026, ראיינו את יורי ואת משפחתו בחניון האודיטוריום. הם התגוררו שם באוהל בקומה 5, יחד עם עשרות משפחות נוספות. יורי סיפר אז כי מאז תחילת המלחמה מול איראן, הוא, אשתו וילדיו לא יכולים לשהות בדירתם במרכז הכרמל, דירה ללא ממ"ד, ללא מקלט תיקני וללא כל מיגון.

“אנחנו ישנים בחניון כי אין לנו ברירה”, אמר אז. “אני עובד בכיכר האודיטוריום, אז לפחות אני קרוב לעבודה. אבל הילדים חיים באוהל ומוצאים איך להעסיק את עצמם”.

המשפחה לא הייתה לבד. מאות יחידות דיור במרכז הכרמל, בעיקר לאורך דרך הים, אינן כוללות מרחב מוגן. התושבים יורדים מדי ערב לחניון האודיטוריום או למקלטים של בתי הספר אופקים ודוד ילין. ככל שיש יותר אזעקות, יותר אנשים מגיעים. כשיש הפוגה, חלקם חוזרים הביתה, אך רבים חוששים להישאר בביתם בלילה, כשאין לידם לא מקלט ולא מרחב מוגן.

מציאות ללא מיגון: עשרות אלפי תושבים בחיפה ללא פתרון

בחיפה חיים כ־300 אלף תושבים, ושליש מהם, כ־100 אלף, ללא מרחב מוגן תקני. חלקם גרים בבניינים ישנים ללא ממ"ד, אחרים במבנים שבהם המקלט אינו תקין או אינו נגיש. עבור רבים, הירידה למקלט ציבורי בכל אזעקה אינה אפשרית: קשישים, אנשים עם מוגבלות, הורים לילדים קטנים או תושבים בקומות גבוהות.

במבצעים קודמים ראינו תופעה דומה במספר שכונות, וביניהן שכונת בת גלים: תושבים מבוגרים שלא מסוגלים לרדת בכל אזעקה פשוט נשארים בבית, נכנסים לחדר הפנימי ביותר ומתפללים לטוב. המלחמה הנוכחית רק החריפה את המציאות הזו.

רקע היסטורי על מצב המיגון בחיפה: שנים של פערים שלא נסגרו

מצב המיגון בחיפה הוא תוצאה של תהליכים היסטוריים ארוכים. רוב שכונות הכרמל נבנו בשנות ה־60, ה־70 וה־80, עשורים שבהם לא הייתה חובה לבנות ממ"דים והמקלטים המשותפים היו הפתרון העיקרי. חלק מהמקלטים הללו הוסבו עם השנים למחסנים, חדרי כביסה או שטחי שירות, וחלקם פשוט התיישנו ואינם עומדים בתקנים.

לאחר מלחמת לבנון השנייה ב־2006, שבה חיפה ספגה עשרות רקטות, הובטחו תוכניות לחיזוק מבנים ולהוספת ממ"דים, אך בפועל רק חלק קטן מהן יצא לפועל. פרויקטים של תמ"א 38 היו אמורים לתת מענה, אך רבים מהם לא הגיעו לשכונות הכרמל בשל מורכבות הנדסית ועלויות גבוהות.
כך נוצר מצב שבו עשרות אלפי תושבים בעיר הגדולה בצפון עדיין חיים ללא מיגון תקני, מציאות שהמלחמה הנוכחית חשפה במלוא חומרתה.

“לא יכולנו יותר לחיות בחניון”: יורי מספר על הימים שלפני הפגיעה

יורי מספר היום כי כמה ימים לפני הפגיעה בדירתו, המשפחה כבר התקשתה להמשיך לחיות בחניון. “הרגשנו שאנחנו לא מסוגלים יותר”, הוא אומר. “היה לנו מקלט בבניין, אבל הוא לא תקני. פחדנו להיות בו בזמן אזעקות”.

ואז הגיעה הפגיעה הישירה. “כשראינו את הנזק, הבנו שאין לנו לאן לחזור. העירייה פינתה אותנו למלון ליאונרדו. עכשיו אנחנו מתחילים להבין מה קורה איתנו”.

חיים בחניון: שגרה של קפה, שיחות ואינטרנט

עבור משפחות רבות, החניון הפך לבית. הן מגיעות בערב, פורסות מזרנים, מקימות אוהלים, מדברות עם שכנים, שותות קפה ומנסות לשמור על שגרה. חלקן אף מצליחות לעבוד מרחוק בזכות רשתות Wi-Fi ציבוריות. במהלך היום רבים חוזרים הביתה להתקלח, לקחת ציוד או לעבוד. אבל כשהחושך יורד, הם חוזרים למרחב המוגן. “זה נותן תחושת ביטחון”, אומרת תושבת אחרת. “עדיף לישון עם עוד אנשים מאשר לבד בבית בלי ממ"ד”.

פרדוקס המיגון: רק כשהבית נפגע — עוברים למלון

המציאות האבסורדית היא שכאשר הבית של יורי היה שלם, הוא נאלץ לישון באוהל בחניון. רק לאחר שהדירה נפגעה, העירייה העבירה אותו ואת משפחתו לבית מלון. “זה מצחיק ועצוב בו זמנית”, הוא אומר. “רק כשהבית נהרס קיבלנו חדר במלון. עכשיו לפחות הילדים ישנים במיטה".

שקד וגיל: הבית נהרס, החתולים נעלמו

זוג נוסף שנפגע בפגיעה ברחוב ווג'ווד הוא שקד וגיל. הם היו בבית בזמן האזעקה, יחד עם שלושה חתולים ושני כלבים. בפוסט שפרסמה שקד בפייסבוק, היא תיארה כיצד הבית התרסק לחלוטין וכיצד פיקוד העורף חילץ אותם ואת בעלי החיים, אך שני חתולים עדיין לא נמצאו.

שקד כתבה כי היא בטוחה שהחתולים שרדו, משום שהיו איתם בחדר המוגן. “הם פשוט לא ייגשו לאנשים זרים”, הסבירה. היא ביקשה מכל מי שרואה אותם ליצור איתה קשר — והיא תגיע מיד. “אנחנו יושבים במלון וחושבים רק עליהם”, כתבה. “לוסי הג’ינג’ית העיוורת ודימה הענק והחרדתי".

יום אחרי הפגיעה: מרכז הכרמל חוזר לשגרה — כמעט

יום אחד בלבד לאחר הפגיעה, מרכז הכרמל נראה כמעט כרגיל. החנויות פתוחות, בתי הקפה מלאים, מכוניות נוסעות והולכי רגל עוברים בין הרחובות. אפילו נגן החצוצרה הקבוע חזר לעמוד בפינת הרחוב ולאחל חג שמח.

אבל האווירה רחוקה מלהיות חגיגית. יום לפני ליל הסדר, תושבים רבים טרודים מהחדשות על החיילים שנהרגו בלבנון ומהתחושה שהמלחמה רחוקה מסיום. “הכול נראה רגיל”, אומרת תושבת שעוברת ליד מקום הפגיעה. “אבל בפנים — כולנו מרגישים את זה. זה לא עוד מבצע. זה משהו אחר”.

בין שגרה לשבר: חיפה מתמודדת עם מציאות חדשה

הפגיעה במרכז הכרמל מצטרפת לשורה של אירועים שהתרחשו בעיר מאז תחילת המלחמה. חיפה, שבעבר נחשבה יחסית בטוחה, מוצאת את עצמה תחת איום מתמשך. תושבים רבים מדווחים על חרדה, על קושי לישון בלילה ועל תחושת חוסר ודאות.

מבט קדימה: שאלות רבות, תשובות מעטות

המשפחות שנפגעו מנסות כעת להבין מה יעלה בגורל בתיהן. האם ניתן יהיה לשפץ? האם המבנה בטוח? כמה זמן יימשך השיקום? ומה יעשו בינתיים? העירייה מלווה את המשפחות, אך ברור שהדרך לשיקום ארוכה. עבור רבים, הפגיעה הפיזית בבית היא רק חלק מהסיפור. הפגיעה הנפשית, תחושת חוסר הביטחון והחיים ללא מיגון הם אתגר מתמשך.