משפחת הופר • לגֶנים ישנה משמעות – בדוק!  

רבות סופר על כוחם הרב של משפחת הופר הורי חנה אם ילדי. אונקליזו שהיה קצין בצי-הסוחר שנים רבות, עבד כקצין מכונות על 'הגפן'. אניית-משא ישנה. בשעה שהקצינים במדים לבנים מתבוננים בעבודת המלחים, היה אונקליזו לובש בגדי עבודה ולמלחים היה תפקיד של ספקי קפה וסיגריות. במו ידיו היה מטפל ועושה את הדרוש והסיפור שסופר, הוא שמפסק עזר או ברז מסוים שנסגר על ידו, רק הוא היה פותח אותו. את אימות הדברים קיבלתי לילה אחד.

חלקת אלוהים הקטנה של המשפחה בוואדי-רושמייה חיפה. כל החווה נמה את שנתה. 'הגפן' עגנה בנמל ואונקליזו בא לחופשת-חוף. צפירות עצבניות של מונית, שעתיים לאחר חצות, בוודאי לא מונית טועה, העירה את כולנו. מתברר שביקשו לבצע תיקון מערכת מסוימת בחדר-המכונות של 'הגפן' ולא הצליחו לפתוח אף אחד מהסגרים שאונקליזו, סגר. כך נסע לאנייה באמצע הלילה, לפתוח בעצמו את כל הנחוץ לפתיחה.

שלוימה, אחיו בעל ידיים עבות ומגוידות וכף יד שמאלו חסרה ארבע אצבעות. זה לא הפריע לו להוריד בהורדת ידיים את כל חבריי הצעירים שבאו לבקר בחווה. הוא כמובן היה היוזם ואז היה מתחיל את המופע שלו. כיסא שמושבו עץ, מסמר "עשר" כשקדקודו מופנה לכף היד לאגרף ורק המסמר בולט מבין האצבעות. הנפת היד למעלה והנחתתה בעוצמה רבה בכיסא. המסמר חדר את מושב הכיסא ויצא מצדו השני.

כולם הבינו שלא כוח רב צריך לפעולה כזו, ניסו, ואף אחד לא הצליח לבצע זאת כמוהו. כשחצה שלוימה את שנת השישים שלו ולאחר כמה בירות של בוקר, הצלחתי להוריד אותו בהורדת ידיים דבר שגרם לו עוגמת נפש רבה. השתדלתי לא לחזור על ניצחונות כאלה. 

סיפורים רבים אפשר לספר על מעללי השניים. סיפור אחד נוסף ונמשיך הלאה. אונקליזו ישב בבית -קפה בעיר התחתית, לא הרחק מהכניסה הראשית לנמל. סרסור הכה את אחת ממוכרות-הלחם שלו, בתוך הקפה. אף אחד לא זז ממקומו. אונקליזו שחצה מזמן את גיל השישים, קם להגן על כבודה של הגברת. הוא פנה בנימוס לסרסור וביקש להפסיק מיד את הטרדתה. אגרוף חסר-רחמים נשלח לפרצופו ולא עברה שעה קלה והוא בחדר-מיון בבית-חולים רמב"ם.

הידיעה שהגיעה לחווה מספרת שהמכה נעצר ונמצא במשטרת חיפה. התמונה הבאה היא ששלוימה אחיו, מתפרץ לתחנת המשטרה ליד קולנוע "מאי" כשאקדח ברשיון דרוך ושלוף בידו ומבקש מהיומנאי ההמום לירות בפושע שהכה את אח שלו. הוא מוכרח להורגו וזאת תוך קללות וגידופים בבליל של שפות.

אזרח רגיל היה נעצר במקום על מעשה כזה, אך התמימות של שלוימה, כנראה, הפנטה את היומנאי ושוטרים נוספים שיצאו לשמע הצעקות. הם הסבירו לו בשקט שאי-אפשר להיכנס סתם כך לתחנת משטרה ולירות במישהו רק בגלל שהכה את אחיך. סוף טוב הכל טוב. אונקליזו נרפא ושלוימה נרגע.

לולה אחותה של חנה לא צמחה הרחק מהעץ וסיפור מפורסם כבר נכתב כיצד רוצצה ראשו של נחש בעקב רגלה היחפה.

כשבני אורן, נכדם של משפחת הופר הגיע לגיל ההתבגרות החל לגלות כוח יוצא דופן. כשהגיע לצבא הצליח בהורדת ידיים מול רבים וחזקים. בצניעותי כי רבה לא אפרט את עוללות כוחו. ילדים בבית -הספר, כשהציקו לאורן כשהיה קטן, רוו נחת מזרועה של איריס אחותו, אף היא צאצא לבית -הופר…..וקצת סגל!