דוכן תפילין בחיפה מוביל למחלוקת בין העירייה למשרד לביטחון לאומי

(חי פה) – התקופה האחרונה עלתה בחיפה מחלוקת ציבורית סביב דוכן תפילין שהוצב בכניסה לבית ספר בעיר, בניגוד לתקנות העירוניות הדורשות קבלת אישור מקדים לפני הקמת דוכן במרחב הציבורי. האירוע, שזכה להדים ברמה הארצית, הוביל את מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי לפנות למנכ"ל עיריית חיפה בדרישה להבהרות. בעירייה דחו בתוקף את הטענה כי מדובר בניסיון לפגוע בזכרו של חייל צה"ל.

הדוכן שהצית ויכוח: מה בדיוק קרה בחיפה

האירוע התרחש בכניסה לבית ספר בחיפה בתחילת חודש ינואר. כאשר הוצב דוכן תפילין. לטענת מי שהציב את הדוכן המטרה שלו הייתה טובה. הוא רצה להנציח את זכרו של אחיו, חלל צה"ל סמל שניאור זלמן ז"ל, שנהג להניח תפילין והאמין בהשפעתו המוברכת. האח בחר בהנצחה, שמשמעותית לזכרו של אחיו, הנחת תפילין כמו שאחיו האהוב נהג לעשות. בפועל מה שקרה הוא שפקחי העירייה מנעו מהאח להמשיך ולהפעיל את הדוכן והדבר עורר הדים רבים, בגלל שלא מדובר בדוכן רגיל אלא דוכן לזכרו של חלל צה"ל.

פנייה רשמית מהמשרד לביטחון לאומי: דרישה להבהרות

האירוע הגיע במהירות לשולחנו של מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, רפול אנגל, שפנה במכתב רשמי למנכ"ל עיריית חיפה דוד לוריא. במכתב ביקש המנכ"ל להבין מדוע העירייה פינתה את הדוכן, שהוקם בסמוך לבית ספר, שכל מטרתו הייתה להציע לתלמידים להניח תפילין לזכרו של חייל צה"ל שנהרג על ידי אחיו.

על פי המשרד לביטחון לאומי לפני כחודש נעצר ברחובות חיפה, התלמיד מנחם כהן, חסיד חב"ד ואחיו של שניאור כהן, חייל חרדי שנפל במלחמת חרבות ברזל. זאת בעקבות פעילותו להנצחת זכר אחיו: דוכן תפילין ושלט לצידו עם תמונת אחיו החייל שנפל בצפון רצועת עזה. על פי עדויות, למקום הגיעה ניידת פיקוח עירונית, ובהמשך זומן תגבור חריג, שכלל חמש ניידות נוספות של פיקוח ומשטרה. הדוכן והשלט הוחרמו.

בעקבות המקרה בו נעצר האח השכול על הצבת דוכן תפילין, שיגר מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, רפול אנגל, מכתב חריף למנכ"ל עיריית חיפה, דוד לוריא, בדרישה לקבל הבהרות ובירור מיידי. הפנייה הרשמית של המשרד לבטחון לאומי עוררה עניין ציבורי, בעיקר משום שמדובר בהתערבות של גוף ממשלתי חיצוני בפעילות מקומית של רשות עירונית. בחיפה, עיר שבה מתקיימים דיונים מתמשכים על יחסי דת ומדינה, הנושא קיבל תהודה רחבה.

שליח חב״ד בחיפה, הרב יהודה גינזבורג, הביע זעזוע ואמר מיד לאחר האירוע: "במשך יותר מ-50 שנה יוצאים חב"דניקים לרחבי העיר חיפה, להניח תפילין ולזכות יהודים במצוות תפילין. תמיד זה היה באווירה טובה לצערנו, יש כאלה שמנסים להתסיס את הרוחות. אנחנו מצפים מעיריית חיפה להתנצל ולעבוד בתיאום עם הפעילות החשובה הזו, ואנחנו בטוחים שזה טעות חד פעמית של העירייה ולא משהו קבוע".

תגובת העירייה: "דוחים בתוקף את הטענה לפגיעה בזכר החייל"

בעיריית חיפה הגיבו במהירות ובנחרצות. ראש העיר, יונה יהב, מסר בתשובתו כי אין כל בסיס לטענה שהוצאת הדוכן נועדה לפגוע בזכרו של החייל. לדבריו, "הדוכן הוקם על ידי אחיו של החייל שנהרג, סמל שניאור זלמן ולזכרו". יחד עם זאת, הקמת דוכן במרחב הציבורי בחיפה דורשת קבלת אישורים, שבמקרה הנדון לא התקבלו ולכן הדוכן פונה".

העירייה הדגישה כי היא בוחנת את נסיבות הצבת הדוכן מבחינה מנהלית, כלומר האם הדבר נעשה בניגוד לתקנות, אך מבחינה ערכית ומוסרית אין כל מקום לייחס למעשה כוונות זדון.

מהעירייה נמסר בתגובה כי "שבכוונתו של ראש העיר להגיע לשימוע ולומר את דבריו באופן ברור".

התקנות: מה מותר ומה אסור בשטח בית ספר

לפי הנחיות משרד החינוך, פעילות דתית יזומה בשטח בית ספר מחייבת אישור מראש. ההנחיות נועדו למנוע מצב שבו תלמידים מרגישים לחץ להשתתף בפעילות שאינה חלק מתכנית הלימודים. דוכני תפילין, חלוקת חומרי הסברה דתיים או פעילות של ארגונים חיצוניים, כולם דורשים תיאום ואישור.

התקנות קובעות שעל מנת להקים דוכן בסמוך לשטח בית הספר נדרשים אישורים, ובמידה ותושב מקים דוכן בכניסה לבית הספר והוא לא קיבל אישורים לכך מראש הוא צפוי לקנסות ולכך שהפיקוח העירוני לא יאפשר לו להמשיך ולהפעיל את הדוכן.

חיפה כעיר מגוונת: רגישות גבוהה לנושאי דת ומרחב ציבורי

חיפה ידועה כעיר מעורבת, שבה חיים יחד יהודים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים ובני דתות נוספות. בשל כך, כל אירוע הנוגע לדת במרחב הציבורי, מקבל משמעות רחבה יותר. בעירייה מודעים לרגישות, ולכן נוטים להקפיד על נהלים ברורים כדי למנוע מתחים מיותרים.

במקרה זה, העובדה שהדוכן הוצב בכניסה לבית ספר, מרחב שבו נמצאים ילדים ובני נוער, הגבירה את תשומת הלב הציבורית. עם זאת, רבים בחיפה הביעו תמיכה במשפחה השכולה והדגישו כי יש להבחין בין פעילות דתית יזומה לבין מחווה אישית לזכר חייל.

ההורים: דוכנים כאלה מסכנים את ילדינו

בחודשים האחרונים הורים בבתי הספר הממלכתיים פונים שוב ושוב לעירייה ולמשטרה בדרישה לאכוף את התקנות ולא לאפשר לצעירים חרדים לפנות לילדיהם הקטינים בסיום יום הלימודים. בחלק מהמקרים מגיעה ניידת של הפיקוח העירוני וקונסת את מי שמקים את הדוכן ופונה לתלמידים. לטענת ההורים יש כאן פגיעה בביטחון ילדיהם, כיון שבמצב הביטחוני במדינה לא ניתן לדעת האם אנשים עם כוונות עויינות לא ינצלו את הפרצה הזו, יתחפשו לחרדים ויפגעו בתלמידי בתי הספר. יותר מכך לטענת ההורים, כיון שהם יהודים חילונים הניסיון לשדל את הילדים להניח תפילין, שלעתים מלווה במתן דברי מתיקה, לא מקובל עליהם, כיון שלא ייתכן שמבוגרים יפנו לקטינים מאחורי גבם של ההורים וללא אישורם. ההורים מסבירים שהדבר דומה לו הם היו ניגשים לרמת אלון, לישיבה התיכונית ומלמדים את התלמידים תכנים בספרות, ביולוגיה וכו' ללא אישור של ההורים. לטענת ההורים, הניסיון של המשרד לביטחון פנים להאשים את העירייה ואותם בכך שהייתה פה כוונה לפגוע באח שכול, שביקש מתלמידים להניח תפילין לזכרו של אחיו, הוא הטעיה מכוונת, כיון שמאבקם של ההורים בתופעה הוא קבוע, מדי שבוע ולא משנה מי זה שמנסה להעמיד דוכן ולפנות אל הילדים.

הרשתות החברתיות: בין תמיכה למשבר מידע

כמו במקרים רבים אחרים, הרשתות החברתיות מילאו תפקיד מרכזי בהפצת המידע ולעיתים גם בהפצת מידע שגוי. בתוך שעות ספורות הופצו טענות על "ניסיון לפגוע בזכר החייל" או על "השתלטות דתית על בתי הספר". העירייה נאלצה להתמודד עם גל של פרשנויות, חלקן מבוססות וחלקן מנותקות מהמציאות. התגובה המהירה של יהב נועדה בין היתר לעצור את גל השמועות ולהבהיר את העובדות.

המשרד לביטחון לאומי: למה הוא מעורב?

המעורבות של המשרד לביטחון לאומי אינה שגרתית במקרים מסוג זה. בדרך כלל, סוגיות הנוגעות לפעילות בשטח בית ספר או בסמוך אליו מטופלות על ידי משרד החינוך או העירייה. העובדה שהמשרד לביטחון לאומי בחר לפנות בנושא, מעידה על כך שהאירוע נתפס כבעל משמעות ציבורית רחבה יותר, אולי בשל הרגישות סביב דת במרחב הציבורי ואולי בשל ההקשר של הנצחת חיילי צה"ל.

בין תקנות להנצחה: המתח שלא ייעלם

האירוע בחיפה מדגיש את המתח הקיים בין שמירה על נהלים במרחב הציבורי והתקנות העירוניות לבין הרצון לאפשר ביטוי אישי ומשפחתי, במיוחד כשמדובר בהנצחת חיילים. זהו מתח שמלווה את החברה הישראלית שנים רבות, והוא צפוי להמשיך ללוות אותה גם בעתיד.