ראש השנה העברי וראשי-שנה בעולם * המסע האנושי בצורך ספירת הזמן

כשהשנה מתחילה מחדש בסוף הקיץ, כשהאור מתחיל להתרכך מעט, כשהערבים...

עושים חג בלבן – מסורת שהופכת לטרנד אופנתי | רונן בנו

(חי פה) - אופנה: קשה לחשוב על חגי תשרי...

"נעלבתי" מתוך הספר יחפה | רינת שפאן

חברה שאני אוהבת נעלבה ממני. לא הבנתי על מה...

בית הכנסת של פירנצה – הלב הפועם של הקהילה היהודית

לכבוד ראש השנה הממשמש ובא, נפנה מבט אל אחד...

פרח השבוע שומר פשוט

הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.בטור זה נציג...

רון קרמן מנציח את בתו טל (ז"ל) – "לשחות ולזכור" • הנצחה שבוחרת בחיים | גל הכהן

מהרגע שבו נרצחה טל קרמן ז״ל בפיגוע בקו 37 בחיפה בשנת 2003, עמד אביה רון מול בחירה בלתי אפשרית: לשקוע בשכול או לבחור בחיים. הסרט התיעודי החדש “לשחות ולזכור” מבקש להתקרב לבחירה הזו, ולעקוב אחר הדרך הייחודית שבה הפך רון את הזיכרון למסורת חיה, שנמשכת כבר יותר משני עשורים.

23 שנים אחרי הפיגוע בקו 37, סרט תיעודי חדש עוקב אחר רון קרמן, אב שכול ושחיין אולימפי לשעבר שבחר להנציח את בתו טל ז״ל דרך מים, תנועה וזיכרון חי. “לשחות ולזכור” הוא לא רק סרט על אובדן, אלא על הדרך להמשיך.

רון קרמן (צילום: גל הכהן)
רון קרמן (צילום: גל הכהן)

תחרוטל: מהמשחה הקטן למסורת חיפאית

הסרט נולד מתוך הרצון להבין את הסיפור שמאחורי “תחרוטל” – משחה שחייה לזכר טל קרמן, שהחל חודשים ספורים לאחר האסון. רון, שחיין אולימפי בעברו, בחר במים כמרחב של זיכרון. מה שהתחיל כאירוע צנוע, הפך למסורת חיפאית שמתקיימת ברציפות כבר 23 שנים, גם בתקופת הקורונה, גם בשנות מלחמה, וגם באוקטובר 2025.

כשהאירוע חוזר שנה אחרי שנה, הזיכרון משנה צורה. הוא כבר לא רק כאב, אלא גם מפגש, תנועה, קהילה ומקום שמחזיק אנשים יחד.

לזכור ולשחות - התחרוטל (צילום: גל הכהן)
לזכור ולשחות – התחרוטל (צילום: גל הכהן)

“לא לתת לטרור לנצח פעם נוספת”

במרכז הסרט עומד רון קרמן עצמו. בשיחות עם יוצר הסרט, גל הכהן, הוא חוזר לרגע שבו הבין שלצד השכול קיימות שתי דרכים: “ליפול לתוך בור השכול”, או להמשיך לחיות. הוא בחר בחיים, מתוך תפיסה ברורה שהכניעה לכאב היא ניצחון נוסף לטרור.

ככל שהשיחה מתקדמת, מתברר שזה אינו רק סרט על הנצחה, אלא על הבחירה היומיומית להמשיך, גם כשאין תשובות.

רון קרמן וגל הכהן (צילום: גל הכהן)
רון קרמן וגל הכהן (צילום: גל הכהן)

הזיכרון נמצא בפרטים הקטנים

“לשחות ולזכור” מתעכב גם על מחוות קטנות, טעונות משמעות. אחד הרגעים המרכזיים בסרט הוא סיפור עץ הזית של טל. רון מספר כיצד נטע אותו במועדון השחייה לזכרה, לאחר שעץ דקל קודם קרס. לצדו הוצב שלט קטן: “הצל של טל”. עם השנים העץ נותן צל, וגם זיתים, זיכרון שנשאר בתוך החיים עצמם.

הצל של טל (צילום: גל הכהן)
הצל של טל (צילום: גל הכהן)

כך גם במשפט שמלווה את רון וחותם את התכתבויות המייל שלו:

“כל עוד טל נזכרת, היא עדיין חיה”
“As long as Tal is remembered she is still alive”

הגמל של טל: זיכרון שממשיך לנדוד

החיה האהובה על טל הייתה גמל. במהלך השבעה נמצא ביומנה ציור קטן של גמל, שהפך עם השנים לסמל הרשמי שלה. עד היום אנשים שולחים לרון תמונות של גמלים שהם פוגשים בדרכם.

הגמל של טל (צילום: גל הכהן)
הגמל של טל (צילום: גל הכהן)

מתוך הסמל הזה נולד גם פרויקט ההנצחה “צבע את הגמל של טל”, שבמסגרתו נצבעו למעלה מ־15 אלף גמלים ייחודיים, עוד דרך להפוך זיכרון אישי לתנועה רחבה.

פרויקט הנצחה “צבע את הגמל של טל” (צילום: גל הכהן)
פרויקט הנצחה “צבע את הגמל של טל” (צילום: גל הכהן)

היום שבו המילים מקבלות גוף

ביום התחרות עצמו, הדברים שרון אומר בראיונות מקבלים חיים. המטרה, לדבריו, פשוטה: “לשחות ולזכור”. הוא מבקש שהמשתתפים יצאו עם חוויה חיובית, עם חיוך ועם זיכרון שממשיך איתם הלאה, אל מחוץ למים.

לזכור ולשחות - התחרוטל (צילום: גל הכהן)
לזכור ולשחות – התחרוטל (צילום: גל הכהן)

קול מורכב בתוך מציאות פוליטית טעונה

השנה התקיימה “תחרוטל” במקביל להפסקת אש ולשחרור חטופים, הקשר שמוסיף לסרט שכבה נוספת. רון מדבר על אחריות, מדיניות והשלכות ארוכות טווח. הוא מתייחס לשחרור מחבלים לא כ“עסקה”, אלא כ“כניעה”, ומזהיר מהמחירים שהחברה עלולה לשלם בעתיד.

רון, שהתבטא בעבר נגד שחרור מחבלים ונגד עסקת שליט ב־2011, מזכיר בסרט גם את העסקה שהובילה לשחרור יחיא סינוואר. בעיניו, מדובר ב“הלוואה” שהמדינה לוקחת, כזו שעלולה להיגבות בחיי אדם.

רון רקמן בתחרוטל (צילום: גל הכהן)
רון קרמן בתחרוטל (צילום: גל הכהן)

לשמור על הסיפור האנושי

עבור גל הכהן, יוצר הסרט, זו הייתה נקודה רגישה. מצד אחד, זה קולו של רון וחלק בלתי נפרד מהדרך שבה הוא מבין את המציאות מאז שטל איננה. מצד שני, היה חשוב שהסרט לא יהפוך לוויכוח פוליטי שמאפיל על הליבה האנושית.

לכן, האמירות נשארות כחלון לעולמו של אדם שלא נולד אב שכול, אלא הפך לכזה ביום אחד, בשנת 2003.

הסרט "לשחות ולזכור" ◄ צפו

"לשחות ולזכור" (צילום: גל הכהן)

לזכור כדי להמשיך

אחד המשפטים שרון אומר בסרט מהדהד לאורך כולו: “אדם מת ברגע שמפסיקים לזכור אותו”.

אחרי שעות של שיחה, צילום ועריכה, מתברר ש“תחרוטל” היא לא רק טקס זיכרון. זו בחירה יומיומית להמשיך לחיות, ולשאת את טל בתוך החיים עצמם, שנה אחרי שנה, במים ומחוץ להם.

גל הכהן הוא יוצר הסרט “לשחות ולזכור” ומייסד T10 Productions, העוסקת ביצירת סרטים ותוכן וידאו.

האם הכתבה עניינה אותך?

צרו קשר עם חדר החדשות: בוואטסאפבמייל

מערכת חי פה - חדשות חיפה
מערכת חי פה - חדשות חיפה
תכנים מחדר החדשות של חי פה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה מייל למערכת: [email protected] צרו קשר: 052-2410689

כתבות קשורות לנושא זה

2 תגובות

  1. אני נזכרת בך ומתגעגעת לילדות שהייתה לנו 💔
    חושבת על איך היית היום בגיל 40, כמה ילדים היו לך ובמה היית עוסקת …
    בטוח היית גרה בתל אביב עם איזה בנזוג מדליק…

השאר תגובה

נא להזין את התגובה שלך!
נא להזין את שמך כאן

כל הכתבות בחי פֹה

ראש מועצת חוף הכרמל אסיף איזק: "מאחל לכולנו שנה משעממת"

(חי פה) – ראש מועצת חוף הכרמל, אסיף איזק, סוקר בראיון מקיף את השנה המורכבת שעברה על המועצה ותושביה שנה של לחימה, אובדן לוחמים,...

ראש השנה העברי וראשי-שנה בעולם * המסע האנושי בצורך ספירת הזמן

כשהשנה מתחילה מחדש בסוף הקיץ, כשהאור מתחיל להתרכך מעט, כשהערבים מתקצרים והחגים מתקרבים, לוח השנה העברי מציע לאדם לעצור. לא מפני שהעולם עצר, אלא להפך:...

לוחמינו השמידו את תשתית מנהרות הפיקוד והשליטה של איראן וחיזבאללה ברכס עלי טאהר – צפו בשידורים

(חי פה) – מהלומה אסטרטגית ורעידת אדמה: צה"ל השלים את השמדת תשתית מנהרות חיזבאללה ואיראן ברכס עלי טאהר, בתא שטח הררי וסבוך הממוקם מצפון...

דגל ישראל הגדול בעולם הונף על תורן בנמל חיפה

(חי פה) – בבוקר יום שישי, 11 בספטמבר 2026, הונף דגל ישראל ענק על תורן בשטח נמל חיפה, מול שער פלמר. מדובר בדגל הנייד...

הבוקר (ו׳) נמשכים החיפושים אחר צעיר שנעלם בחוף הסטודנטים בחיפה – צפו בשידור

(חי פה) – הבוקר (ו׳, 11 בספטמבר 2026) נמשכים החיפושים בחוף הסטודנטים בחיפה אחר צעיר שככל הנראה נכנס למים ונעלם בערב יום ה׳. החיפושים...