חיפה – טעם של פעם • מנהגים ואירועים מן העבר

"יהודי: הייה אזרח במדינתך"

חוק האזרחות נחקק בשנת 1952, אך כבר במחצית הראשונה של שנות ה-40 במאה שעברה, טרום הקמת המדינה, היה נושא האזרחות על הפרק.

הנה מודעה של ועד הקהילה העברית בחיפה שנמצאת, איך לא? בארכיון העיר חיפה, וזו לשונה: "אל כל יהודי חיפה! הקהילה העברית בחיפה פונה בזה לאלפים הרבים של תושבי העיר, אשר עד עתה הזניחו את זכותם לרכוש את האזרחות הארץ-ישראלית.

בתקופה שבית ישראל בגולה עולה בלהבות, והגטו והגרדום הפכו למנת חלקו של הנודד הנצחי בקרב אומות העולם, חייב כל יהודי להיצמד אל הישוב ואל הארץ ולקנות לעצמו אזרחות-קבע במולדת". (הערה: אין הכוונה לקנות אזרחות בכסף, אלא במעשה. כלומר: להירשם כנתינים בארץ-ישראל. מכאן שהמודעה הייתה מיועדת בעיקר ליהודים שזה מקרוב עלו לארץ, אך טרם רשמו עצמם כאזרחיה).

ועוד מן המודעה: "לעולם המשמיד ומקיא אותנו, נשיב בליכוד ישוב עברי אזרח בן-חורין במולדתו. בכוחה של האזרחות הופכים אנו וילדינו אחרינו מציבור פליטים ועולים נטולי-מולדת, לגרעין של עם אחד מעורה בארצו. ריבוי מספרם של יהודים אזרחים בארץ-ישראל בכלל ובערים המעורבות בפרט, יסוד מוסד הוא לעתידנו הלאומי-המדיני ולמעמדנו הישובי-כלכלי". עד כאן המודעה.

מן הבחינה המעשית, ועד הקהילה מוסיף שהלשכה המשפטית שלו, שנמצאת ברחוב ארלוזורוב 16, עומדת לרשות כל יהודי במתן עצה, הדרכה וסעד בכל ענייני ההתאזרחות. והוא מסיים את המודעה בקריאה: "יהודי! הייה לאזרח במולדתך!".                                     

חגיגה בנמל

עיתון "דבר" 24 באפריל 1949: "כהשלמה לחגיגות הכיבוש של חיפה, הייתה החגיגה ההמונית שנערכה ביום שישי בנמל. זה היה חגם של העובדים בנמל ונערך על ידיהם. למעלה מ-10000 איש היו בחגיגה. קישוטים צבעוניים של דגלים על רציפי הנמל ועל האוניות. קהל לבוש חגיגית, תזמורת של פועלי הנמל, במה שהוקמה מול השער הראשי לחופו של הים ממש, אלה היו מסגרת לחגיגה. בשעה 4 פתחו כל האוניות בצפירות לציון החגיגה. הונף הדגל ונציגים של עובדי הנמל, המשטרה וחיל-הים ניצבו אל התורן במשמר כבוד. דברי הנואמים הועברו ברמקולים אל הקהל העצום. הרכבת שעברה הלוך ושוב שרקה שריקת תרועה. התזמורת הנעימה זמירות ומרים ברנשטיין-כהן, קראה משירי אלתרמן, יוספה שוקן, הפטירה בריקוד 'הורה' והטקס הרשמי נסתיים בשירת ה'תיקווה'.

אחר-כך החל החלק הבלתי רשמי. לצלילי התזמורת נערכו ריקודים ברציפים וספינות הסיעו את הקהל על פני הים".  

הדיווח החגיגי מופיע בספר: "חיפה – מילון עיר ההווה" שבהוצאת מוזיאון העיר חיפה.

מתנה לתושבי המעברות: ביצים ובקבוק יין

בנק ישראל הודיע השבוע על הורדת הריבית. "חגיגה" לרוכשי דירות. וזה מחזיר אותנו לבעיית הדיור ולתקופת המעברות. הנה כתבה בעיתון "דבר" מספטמבר 1950: "כל עובדי בית ההסתדרות בחיפה ייצאו מעתה בכל יום ו'  לעזרה במעברות העולים…חברות 'אירגון אימהות עובדות' מהקריות במפרץ חיפה ונשר ביקרו במעברות בית-שערים, יוקנעם וכפר אתא, שוחחו עם העולות והזמינו אותן לביקור גומלין. הן הביאו שי: אלבום עם תמונות על תקומת המדינה.

"לצידו של הכביש המוביל מכפר-אתא למשטרת שפרעם שוכנת מעברת עולים חדשה, היא מעברת כפר-אתא. באוהלונים ואוהלים מתוחים על מיסגרות-עץ, על ריצפת בטון, בעלי דלתות וחלונות המעוררים רושם של צריפים, גרות 210 משפחות מארצות שונות כגון הודו, עירק, פולין, רומניה, מצרים ועוד.  
"היושבים במעברות ליד כפר-חסידים קיבלו לראש השנה ברכה מאת ועד הכפר: 'מתוך רגשות של שמחה והמיית-לב אנו מקדמים את בואכם להתיישבות זמנית ליד כפרנו. אנו תיקווה שבקרוב תשתרשו בארץ, סבלכם יחלוף מהר וביחד נטה שכם לבניין ארצנו ולביצורה, ויקויים בנו ובכם הכתוב: 'וישבתם לבטח בארצכם". יחד עם הברכה קיבלה כל משפחה שי: תרנגולת, עשר ביצים ובקבוק יין. כמעט שקשוקה…

תחבורה ציבורית בשבת? בושה!!!

חיפה, ניסן תש"ג (1943). מודעת הרבנות הראשית: "בעזרת השם, לציבור העברי בחיפה: מחובתנו להתריע על הנגע שהשתרש בעירנו והוא חילול שבת פומבי על-ידי השירותים הציבוריים של התחבורה בקווים בת-גלים, נשר-יגור, נוה-שאנן, מפרץ חיפה, הר הכרמל.

"מאמצים רבים נעשו על-ידנו ועל-ידי מוסדות הציבור להשפיע על החברות האלה שישובו מדרכם הרעה ויחדלו מחילול השבת. אולם, הרדיפה אחרי בצע ורווחים מעבירים אותם על דעתם ועל דעת קונם להשתמש באמתלאות שונות להמשיך ולהרחיב את פרצת חילול השבת באופן מבהיל ומחריד, ואינם חלים ואינם מרגישים כי על-ידי מעשי תעתועים אלה הם נועצים חרב חדה בלב האומה השותת דם.

"הייתכן? שבשעה זו, שמידת הדין כה מתוחה על עם ישראל, ואנו זקוקים לרחמי שמיים מרובים, בוש לא ייבושו והכלם לא ידעו, להוסיף חטא על פשע, לפרוק מעליהם בריש-גלי את מורא שמיים. לא יתחשבו עם דעת הקהל ולבעוט בקודש הקודשים שלנו".

בשלב זה קראה הרבנות הראשית לציבור לנהור לעצרת עם למען השבת, שתיערך בשבת הגדול בבית הכנסת המרכזי. ובמודעה נכתב: "יהודים! דעו שבהשתתפותכם ובמאמצים משותפים נצליח להתגבר על כל המכשולים, ונמצא דרך לגולל מאיתנו את הכתם המחפיר הזה. חובה על כל אחד הנאמן לעמו ולקודשיו להשתתף באסיפה זו, ולהפגין על-ידי כך את נאמנותו לנכס הכי יקר וקדוש לנו. ובזכות זה נזכה במהרה לניצחון מוחלט ומיגור כוחות הרשע וניוושע תשועת עולמים".

וכאן באה הפתעה: לאותה עצרת למען השבת, שהתקיימה בשבת הגדול שלפני פסח, הגיעו אנשים ב…תחבורה ציבורית!

המודעה נמצאת בארכיון העיר חיפה.