(חי פה) – מדד אמון הצרכנים ממשיך לשמש מד חום חברתי-כלכלי מרכזי, ומעיד כי הציבור הישראלי אמנם לא איבד תקווה, אך גם עדיין רחוק מלהאמין בשינוי קרוב. הלמ"ס מפרסמת כי מדד אמון הצרכנים נותר ברמה של מינוס 25%, ללא שינוי לעומת אוגוסט. הציבור עדיין סקפטי לגבי העתיד הכלכלי של המדינה, אך מציג יציבות זהירה בציפיות לשנה הקרובה.
הציבור עדיין לא מאמין בהתאוששות הכלכלה
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני מדד אמון הצרכנים לחודש ספטמבר 2025, המעידים על יציבות פסימית במשקי הבית בישראל. המדד נותר ברמה של מינוס 25%, ללא שינוי לעומת אוגוסט.
מדד אמון הצרכנים נמדד בטווח שבין מינוס 100 לפלוס 100: ככל שהערך נמוך יותר, כך רמת הפסימיות בציבור גבוהה יותר. מדד סביב מינוס 25% משקף מצב שבו הציבור אינו רואה שינוי מהותי במצב הכלכלי, אך גם אינו מאמין בהתאוששות קרובה.
ארבעת המאזנים: כמעט ללא שינוי
על פי נתוני הלמ"ס, בארבעת המאזנים המרכיבים את המדד לא נרשמה תזוזה משמעותית:
- הערכת המצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה: מינוס 23%.
- הציפיות לשנה הקרובה במצב משקי הבית: מינוס 4%.
- הציפיות למצב הכלכלה הלאומית בשנה הקרובה: מינוס 37%.
- כוונות לרכישות גדולות (רהיטים, מוצרי חשמל וכד’): מינוס 34%, לאחר עלייה קלה באוגוסט ל-32%-.
הנתונים משקפים תחושת קיפאון: הישראלים חשים חוסר ביטחון כלכלי אך לא מצפים להחמרה נוספת.
בין מגפה למלחמה: תנודתיות מתמשכת
מאז משבר הקורונה בשנת 2020 ועד מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, מדד אמון הצרכנים נע בתנודות חדות. בתקופת המגפה נרשמה ירידה חדה באמון, שהתאזנה עם פתיחת המשק, אך פרוץ המלחמה גרם לצניחה נוספת.
באוקטובר 2023 המדד ירד ל-24%-, ובנובמבר ל-29%-, אזור הפסימיות החריפה ביותר בשנים האחרונות. בשנת 2024 המדד נע סביב 25%- עד 27%- ומאז שמר על יציבות יחסית.
פערים בין קבוצות אוכלוסייה
הלמ"ס מצביעה על פערים ברורים בין מגזרים:
- שכירים נוטים להיות מעט אופטימיים יותר (22%-) לעומת בלתי מועסקים (30%-).
- האוכלוסייה הערבית מציגה אמון גבוה יותר (23%-) לעומת האוכלוסייה היהודית (31%-).
- לפי רמת ההשכלה: בעלי תואר אקדמי נוטים להיות פחות פסימיים (22%-), לעומת חסרי תעודת בגרות (27%-).
מדד אמון הצרכנים היחסי
הלמ"ס מדווחת כי מדד אמון הצרכנים היחסי – שמחושב ביחס לתקופת הבסיס (מרץ 2011–פברואר 2012) – עומד על 57 נקודות, נתון המבטא פסימיות מתמשכת של הציבור ביחס לשנים הקודמות.
מדד זה מאפשר לבחון את רמת האופטימיות של האוכלוסייה בהשוואה היסטורית: ערכים נמוכים מ-100 מעידים על פסימיות, וערכים גבוהים מ-100 מצביעים על אופטימיות.
השוואה בינלאומית
בהשוואה למדינות ה-OECD, ישראל ממשיכה להימצא בטווח הפסימי. במדינות רבות נצפתה התאוששות באמון הצרכנים לאחר מגפת הקורונה, בעוד שבישראל המגמה נותרה תנודתית מאז 2020, עם ירידות חדות סביב תקופות משבר ביטחוני וכלכלי.
מבט קדימה
למרות שאין שינוי מהותי בנתונים, בלמ"ס מציינים כי היציבות הנוכחית עשויה להצביע על בלימת הפסימיות. עם זאת, ההשפעה המתמשכת של המלחמה, יוקר המחיה והאי-ודאות הפוליטית עלולות להחזיר את המדד למגמת ירידה אם לא יושגו שיפורים מוחשיים בתחושת הביטחון הכלכלי של הציבור.
האם הכתבה עניינה אותך?